מדרוהוביטש (תק"ך–תקצ"ה)
צדיק נסתר ומקובל, "תורני נגיד רחים ומוקיר רבנן". התפרנס כמלמד תינוקות בדרוהוביטש. רבו החוזה מליבלין פרסם את שמו, ושלח אליו את הזקוקים לישועה. בשנת תקנ"ד הדפיס בלמ־בורג את הספר אוהל יעקב, של חתנו הרב יוסף יעקב ב"ר אליעזר ליפא אב"ד אלסק. נפטר בשנת תקצ"ה. בגלל הצנזורה נסע אז בנו ר' ישעיה לרוסיה להדפיס שם את כתבי אביו בקבלה, ואף השיג הסכמות מרצ"ה מזידיטשוב, בעל ישועות יעקב, ישמח משה ועוד, אלא שהם אבדו בדרך. הכתבים עברו אל בתו חיה שרה, ורק בשנת תרכ"ט עלה בידי בעלה ר' יקותיאל זלמן ליב הכהן מדרוהוביטש, להדפיס בלבוב את הספר באר אברהם על תקוני הזוהר. לספר מס־כימים: השואל ומשיב; הרב אליהו הרושובסקי מדרוהוביטש; הרב יוסף משה טייכר תלמיד בן המחבר (מוסר נפלאות בשם הריש דוכנא של המחבר, על עיסוקו בלילה בשמות הקדושים); מהרי"א מזידיטשוב; מהרי"א מקומרנא; רבי יחזקאל משיניבה. המהרי"א מקומרנא כותב בהסכמתו בין היתר: בא לפני ש"ב נכד דודי ר' זלמן ליב... ובידו חיבור שחיבר אבי זקנו איש אלקים קדוש ונורא מפליא פלאות... תורת אמת היתה בפי קדוש הזה פלאי פלאות... אין בו דמיונות... ואין בו שום דבר קטן שלא יהיה מיוסד על הקדמות מרן האר"י... ובאמת אי אפשר בעולם לחבר חיבור קדוש כזה אם לא שהשכינה שורה עליו, ושיהיה לו השגה גדולה והתגלות... וכבר בימי חורפי היה זה הספר לפני עיני מו"ר דודי... רבינו צבי מזידיטשוב... וכשבא למראה עיניו זה החיבור, היה מתמיה ומפליא הרבה על השגת המחבר הזה, ושבח אותו לפני תלמידיו הרבה, ואמר שבעיניו יפלא לחבר חיבור כזה...
אשכול, א, 349; נפתלי בן מנחם, בשערי ספר, 67–70, פתחי שערים, 112; יצחק אלפסי, החוזה מלובלין, רמב.