ר' ישראל מתתיהו ב"ר נחמן זאב אוירבך

מבוסק וגוואודיץ (תקצ"ט–תרס"א)

נולד במנוסטרישץ בשנת תקצ"ט לאביו ר' נחמן זאב, וכבר בילדותו החליף משם שו"ת עם השו"מ שהסמיכו להוראה בשנת תרכ"ט. נשא את שינדל ראהע בתם הצעירה של הרב משה צבי הירש הורביץ מצ'יעשינוב – וזוגתו אסתר – אחיו של הרב יצחק שמשון אב"ד טשרנוביץ וזולקווא, ועבר לגור אצל חמיו. כאן החל לחבר את ספריו הרבים, ונקרא לכהן ברבנות קהילות שונות. תחילה שימש חליפות עד תרמ"ה כדומ"ץ ואח"כ כאב"ד אוסציא, וכן כדומ"ץ בצ'יעשינוב. שנותיו הקשות ביותר היו תרמ"ה–תרנ"א בהן כהן כרבה של בוסק. הקהילה נחלקה לשנים סביב מועמדותו, והוא סבל שם רדיפות קשות. גרמה לכך כנראה היותו חסיד של רבי דוד משה מצורטקוב, אליו היה לוקח בנסיעותיו את ילדיו. בבוסק נפטרה בתו היחידה יוטה חיה, ביום ז' סיון תרמ"ו. בעשר שנותיו האחרונות כהן כרב בגוואזדיץ. בלילה הראשון של סוכות תרס"א דילג באמירת הקידוש על המלים זמן שמחתנו, ובבוקר נפטר בעת הברכה על ארבעת המינים. בניו: ר' נחמן זאב ור' דוד צבי.

חיבר ספרי הלכה רבים שזכו למהדורות רבות כבר בחייו, ובהם דרכו לבאר את מפרשי השו"ע, ולהוסיף להם ליקוטי דינים. סדר הופעתם הוא: אלפי ישראל על שו"ע חו"מ, שהוא פירוש על הסמ"ע והש"ך כעין מחצית השקל על או"ח. כבר בתרכ"ב קיבל הסכמות מהשו"מ ומה־מהרש"ק, רי"ש הורביץ־מיזלש אחי חמיו, ובן דודו ריח"ל מיזלש מפרעמישלא. חמיו דרבן אותו מוסרית וחומרית להדפסה, והספר נדפס לראשונה בלמברג תר"ל. נדפס שנית בשם מהדורה תינוא שם תרל"ג, בשם תליתאה עם הוספות בתר"ם, ובסתם בתרמ"ו; ספרו שומר ישראל על שס"ה עניני סכנה לפי סדר א"ב, הוסב ברוב המהדורות לשם שמירת הנפש. השו"מ צרף לו הסכמה והערות. נדפס שלוש פעמים בלבוב בשנת תרל"ב, וגם בתרל"ד ובתרמ"ח, לובלין תרס"ח (בשם: שמירת הנפש והגוף), מונקאטש תרע"א (בתוספת שמירה מעליא מאת הרב שבתי ליפשיץ), ברדיוב תרפ"ד, קושיצע תרפ"ד (שומר ישראל), ארשיווע תרפ"ח (מהדורת ליפשיץ), ווראנוב תרצ"ט, ברוקלין ת"ש (בסוף מאירי משלי), ירושלים תשי"ח (מהדורה מור־חבת ע"י הרב צבי מאשקאוויטש); בצורה חדשה זו של סידור אלפביתי חיבר את נזר ישראל עם ליקוטי רימ"א על הלכות שבת וערובין, והוא קיצור ההלכות מהט"ז והמ"א, וליקוטי דינים מספרי השו"ת והפוסקים. נדפס בלמברג תרל"ח ותר"ן, בילגוריי תרס"ח, וצולם בניו יארק תשט"ו, ובירושלים תשל"ו ע"י "אור הספר" ממהדורת תר"ן עם תיו יהושע (בריס־קין). בנו ר' דוד צבי חיבר לספר ליקוטי מהרצ"א; באותה המתכונת נתחבר החלק השני על הלכות יום טוב וחול המועד מקרא קודש.

נדפס בלמברג תרל"ח ותר"ן, בילגורייא תרס"ט, ניו יורק תשט"ו, בדרך כלל בסוף החלק הראשון; אמרי בינה על שו"ע יו"ד למברג תר"ם. הספר נודייף ע"י ר' מרדכי נתן הכהן שוורץ שהדפיסו כולו בחוסט תרמ"א על שמו. רק השער הוא שלו, הקדמתו החסודה שזהו ספרו השלישי(!), ואזהרה בסוף שלא להדפיס בלי רשות המחבר! (חיים ליברמן, קריית ספר, כז, 382, לא, 397).

בשם מהדורה תנינא נדפס עם הוספות בפרעמישלא תרמ"ה, כשבסופו קונטרס חידושי הש"ס.

מהדורות נוספות בלמברג תרנ"ח ותרע"ב, מונ־קטש תרפ"ח (רק על ח"א), ירושלים תשכ"א (בתוך שו"ע יו"ד), בני ברק תשכ"ח, ניו יורק תש"ל; בגלל מצבו בבוסק חיבר בקיצור חידושי גאונים על הלכות טריפות לפי סדר סימני שו"ע יו"ד ל־ס, למברג תרמ"ז; מקוה ישראל עם ליקוטי רימ"א על הלכות נדה ועריות, ובסופו הגהות על הרמב"ם, לבוב תרמ"ז; הגהות רימ"א על הרמב"ם בסוף נזר ישראל, למברג תר"ן, בשער מיוחד; כללי הוראה על איסור והיתר, עם ליקוטי רימ"א והסכמת מהר"י שמלקיס, למברג תרנ"ו; ברכת ישראל על ברכות הנהנין המצוות וההודאה בסדר א"ב, קאלאמעא תרנ"ז, עם ליקוטי רימ"א, והסכמות מרד"מ ובנו רבי ישראל מטשורטקוב וממהר"י שמלקיס. מלבד זאת הניח כתבי יד רבים: דרשות על המועדים והספדים, וספר נזר ישראל על חו"מ בסדר א"ב.

מליצי אש, ב, תשרי, דף נו.־נז.