ר' מרדכי זאב אורנשטין משולם

מלבוב (תק"ן–תקצ"ז)

נולד בשנת תק"ן בירוסלב כבן יחיד לאביו הרב יעקב משולם. חסה בצל אביו, ונחשב גאון גדול בתורה. נתקבל כאב"ד פשמישל, אבל לא הספיק לכהן שם. במבחר שנותיו חלה אנושות, ולא הועילו תפילות יהודי לבוב, והשתמשותו של אביו בקבלה מעשית כדי להצילו. היה מקורב לחסידים יותר מאביו, ואעפ"כ תלו חסידי סדיגורה את מחלתו בהקפדתו של הרבי מרוזין, על שפעם כשבקר אצל הישועות יעקב, מזגו לו כוס יין ולא שתה, ואח"כ כשנכנס לחדר איזה פקיד, הסב רמ"ז את הכוס ונתן לו. נפטר ביום ששי י"ז חשון תקצ"ז. בשעת ההספד דיבר אביו על מאמר חז"ל חמה לוקה, ומיד נתקשרו השמים בעבים ומטר ניתך ארצה, ויהי לפלא. הרב אברהם דב ברוש פלאהם ממזריטש קשר עליו הספד ביום כ"ב כסלו בבית הכנסת הגדול בלבוב, והדפיסו בשם עין המים בזאלקווא תקצ"ז. אשתו היתה לנה בת הנגיד ר' אפרים פישל מייזיש, ונכדת רח"כ רפפורט. ממנה נולדו לו ג' בניו: האחד ר' צבי הירש שנעשה אח"כ אב"ד לבוב על מקום זקנו, ושנים מהמתקדמים: ר' ירחמיאל סוחר בלבוב, ור' יוסף הירץ שנפטר בצעירותו בוינא. היו לו בכתב יד ספר שו"ת, וחיבור על כללי התנאים. חידושיו וחלק מתשובותיו נדפסו בתוך ספרי ישועות יעקב של אביו [בסוף יו"ד שתים אל ר' יעקב זאב וולף אב"ד סרוט, ואל חבריו ר' אליהו ור' שאול הכהן בתקס"ד], בקונטרס מאמר מרדכי, ובספר שבעה עינים, כח.—לא: בתק"ץ. תשובות אליו: שו"ת יד יוסף, קיא; תועפות ראי"ם, אה"ע, פד בתקפ"ה.