ר' מנחם מנדל ב"ר יצחק איזיק איכנשטין

מזידיטשוב (ת"ר*–תרס"א)

בנו החמישי של רבי יצחק איזיק מזידיטשוב. נקרא בשם זה אחרי שרבי מנחם מנדל מרימנוב גלה לאביו בחלום, ואמר לו שיקרא את הבן על שמו, כי צריך לבוא שוב לעולם לתקן את החוטם. היה גאון גדול, בעל תפיסה מהירה זכרון מופלג. כשאביו הזקין, אמר הוא את המשך התורה. היה יכול לומר שעות בשטף, עד שהיו מפסיקים אותו. נשא את פריע בת רבי חיים אברהם רדליך ממיקוליב חתנו של רבי מאיר מפרימישלן, ומלא שם את מקומו כאב"ד מתרמ"ד אב"ד זידיטשוב. ראו אצלו רוח הקודש נגלית, אך לא היו לו הרבה חסידים. נסע ממקומו למקום, וזמן מה גר בזורובנה. נפטר ביום י"א אדר תרס"א. ילדיו: בנו יחידו ר' אברהם חיים שרה שלאמצע אשת רבי ברוך רובין מברוזדוביץ; רבקה אשת רבי דוד מרילוס מירוסלב; אסתר ליבע אשת רבי יצחק מסטוטשין; חנה אשת ר' מאיר ב"ר חיים ב"ר אהרן פרידלנדר שאימץ לו את שם המשפחה אייכנשטיין וגר בקאשוי. נספו בשואה עם ששה משמונת ילדיהם הי"ד, ושרדו רק ר' יצחק איזיק ור' אברהם בניו־יורק עם צאצאיהם.

השאיר אחריו כאלף קונטרסים בקבלה על התורה, ש"ס, מדרשים ותרי"ג מצוות. אמו לקחה אחדים מהם שלא בידיעתו, והראתה לבעלה המהרי"א. אחרי שעיין בהם אמר: הניחי לו לכתוב, הוא כותב ספרים כמו רבנו רצ"ה. ועוד אמר: מה שאחר תופס בשעות, הוא תופס במבט עין. עוד אמר עליו, שאין מי שמבין את התורות שלו רק הוא. ספרו אדם וחוה ותולדותיהם ומנחם צדק, לבאר התורה עפ"י הזוה"ק ע"ס כ"ב האותיות, נדפס בלבוב תרמ"ג עי"י ר' מרדכי זאב מרגליות מפוטיק זלטי, ונחלק לשלושה: אדם וחוה, אדם וחוה ותולדותיהם, ומנחם משיב נפשי ציון ובונה ירושלים צדק. ההסכמות ניתנו בשנים תרל"ד–תר"ם, והן מרבנים ואדמו"רים, מהם הניך מאלסק (התורה מחזרת על אכסניא שלה) שאביו היה גדול בנגלה ובנסתר, וממילא בדרכיו בדעה והשכל); הרב יואל (?) אשכנזי מזלוטשוב תלמיד אביו (והוא שר ביאור הזוהר, לו עשר ידות, איש חמודות, השתדל באוריייתא בקרבו בוערת); רצ"ה מליסקא; מרדכי זאב מרגליות; ר' חיים טויבש אי"ד סאסוב; הרב אשר אב"ד זלוזיץ (כי טוב הוא הולך על דרך שיחו של כבוד אביו הקדוש זצוקללה"ה בפירושו על המדרש, והכרתי מכותלי כתביו היקרים כי יד ה' הייתה לו מאד בחכמה הנוראה הלזו כחד מהם); הרב שמעון באב"ד אב"ד טרנופול קמאי).

הרב יעקב דוד מהרימלוב (הם דברים גבוהים ועל אדני הבינה הטבעו, אנכי הרואה כי האיש הזה הוא מלא וגדוש וידיו רב לו בחכמת האמת... איש יקר כזה אשר ירא' ד' היא אוצרו, והוגה בתורת ד' יומם ולילה בלי הפוגות, וכאשר שמעתי הוגד לי כי הוא משים לילות כימים, והוא בר פחתי כידוע לכל); ר' אליעזר חיים בר"ב נכד הבעש"ט בטרנופול.

בשנת תרמ"ב הדפיס המחבר בלבוב ספר לקוטים, ושמו: מנחם צדק צדיק חקל ארג שכל בשם. כלולים בו עניני קבלה על המצוות, פירוש לספר יצירה ולאבות, לקוטים שונים, והגהות לספר עטרת צבי. בהקדמתו הוא כותב שקיבל הסכמות בעל־פה: מאביו באמרו שמסר לו את כח התורה מדודו רצ"ה עד משה רבנו, מחמיו שהסמיכו בהמשכת השלשלת מהבעש"ט, ממהרי"א מקומרנא שלא הספיק לכותבה, ומרבי אברהם יעקב מסדיגורה שהתנצל שאינו נותן הסכמות למחברים שהם בחיים. מספר זה נותר עותק יחיד בעולם. בסופו: הסכמת הרב חיים שמחה ויטלש אב"ד בוברקא לספרו שעמד להיקרא מנחם ציון, לוח התיקונים והוספות.

הספר פרדס מנחם צדק צדיק על תרי"ג מצוות וז' דרבנן על פי הקבלה, נדפס בלבוב תרמ"ו.

הגליון הראשון של ספר הכל נדפס בדרוהוביטש תרמ"ז, ובשערו כתוב: ספר שבעה ועשרים אותיות התורה, הכל ספר, מנחם משיב נפשי ציון ובונה ירושלים צדקה הליקוטים. החל מהגליון השני נדפס במונקטש תרמ"ח עם שער נוסף: א. ספר הכל. ב. ספר יעקב ישראל וישורן. ג. ספר הליקוטים, מנחם משיב נפשי ציון ובונה ירושלים צדק צדיק. ההסכמות לקוחות מספרו הראשון, והן מר' הניך מאלסק, רח"ש מבוברקא, רצ"ה מליסקא, ור' יוסף מאיר מספינקא. הספר מנחם משיב נפשי ציון ובונה ירושלים צדק צדיק על שש סדרי משנה והש"ס, מכיל פירוש בדרך הקבלה על מסכת ברכות ושבת, ונדפס במונקטש תרנ"א. באות כאן ההקדמות וההסכמות שניתנו להרב ישראל ברגר, כשהדפיס את הספר "תעלומות חכמה"; טרנופול; של רי"צ מרוזדול. כמו־כן חיבר ספר הכל – צדק צדקה צדיק יעקב ישראל וישורון על תרי"ג מצוות.