נולד בשנת תרל"ד לערך לאביו רבי ישכר בריש מוורצקי. למד אצל הרב ישכר שפיגל דיין דזידי־טשוב. היה חתנו של רבי צבי הירש ערליך, ובזיווג שני נשא את שרה חנה בת דודו רבי אליהו שהיתה מבוגרת ממנו וגרושה מבנו של רבי יהושע מבלז. היה זה אחרי שרבי אליהו בא בחלום אל בן אחיו ר' ישכר בריש, ובקשו שישיאנה לבנו ר' משה אע"פ שהיא חולנית וחלושה. ראו בכך מסירות נפש, כי כל ימיו היה לו צער ממצבה. ממנה נולדו לו בניו ר' אליהו ממלא מקומו בזידיטשוב הי"ד, ור' סנדר ליפא במונקטש. בתרנ"ב לערך נתקבל כאב"ד זידיטשוב על מקום אביו וזקנו, ונקלע בשל כך למחלוקת עזה עם גיסו ר' נפתלי ערליך שטען אף הוא לרבנות. לבסוף ניצח, משתמכו בו רבני דורו, רבי יצחק ליב סופר, ורבי יחזקאל משיניבה. פרטי הדברים מתוארים בספר הנדיר עמק יהושפט שהדפיסו המשכילים נגדו. כשנת עוררה נגדו מחלוקת בוורצקי, קבע את מושבו במונקטש. נודע כגאון בנגלה ובנסתר, פקח ומתמיד, צדיק בכל דרכיו ואוהב ישראל. העידו עליו שקרא גמרות בתוך שנתו, וכשהחזיקו גמרא פתוחה ראו שכיון מלה במלה. במיוחד גברו סבלותיו בשנות הזעם, ובעצמו נפצע והרגיש בבשרו את עינויי פראי האדם. ביום ג' סיון תש"ד יצא במשלוח השני לאושוויץ, ושם עלה על מוקדה הי"ד. תשובות אליו: אמרי יושר, ח"א, א, צט; הרי בשמים, תנינא, קלא-קלב; משנת אליעזר, תנינא, כב בשנת בתרנ"ב ג;
