
ר' אברהם נתן ב"ר יחיאל איכל אלברג
ראש אב בית דין זגירז' ואב"ד סניקי
מסאנוק (תרכ"ח–תרפ"ש)
נולד לאביו הרב יחיאל איכל ראב"ד זגירז'.
ולאמו דבורה בת ר' ראובן יצחק שנתאלמנה שם מבעלה הרב הקודם, ונותרה עם שני ילדים קטנים. היה מיוחס גדול, נמוך קומה, ועילוי מילדותו. נשא את חוה בתו של הרב צבי יחזקאל מיכלזון. חמיו סידר לו רבנות קטנה בבלאשקי, אבל הוא סרב ועסק במסחר. בתרס"ג נתמנה כראב"ד זגירז'. היה חריף עצום, ועמד בקשרי שו"ת עם גאוני דורו. השתתף בכתבי העת התורניים כגון תל תלפיות, וחיבר כמה ספרים. בסוף תרפ"ה נתקבל כאב"ד סאנוק. היה רועה נאמן לעדתו, עורר הדרת כבוד אפילו בין הנכרים, וקרב גם את הצעירים שנתפסו לציונות. בשנותיו האחרונות עסק בלימוד קבלה. בפרוץ המלחמה סייע לפליטים הבורחים דרך עיירתו. כשהנאצים שרפו את בית הכנסת, פסק ליהודים שלא יסכנו את עצמם להציל את ספרי התורה. כשהיהודים גורשו בחודש תשרי ת"ש אל מעבר לנהר סאן, הורה ללבוש בגדים טובים, ולקחת רק צרורות.
קטנים. בעודם בדרך השיגום רוכבי אופנוע דרמניים, שציוו עליו להתעטף בטלית ותפילין לרוץ. הוא עמד על עמדו כשבזרועו ס"ת קטן, פתיו רוחשות וידוי, ובטרם הונחתה קת הרובה על ראשו צנח ומת. הובל בעגלה לעיירה מעבר סאן, ושם נטמן הי"ד. בניו: טביל שעלה לארץ; הסופר יהודה. בין התשובות אליו:
מעיני הישועה, מה בתרפ"ז; שו"ת מהרש"ם, ו"ג, כז.
תרס"ד ההדיר בפיעטרקוב את הספר צבי לצדיק, חידושים ודרשות מרבי צבי הירש לוין וז"ז, וקיבל הסכמות מרמ"י מאוסטרובצה ומהמהרש"ם. בכתובים היה לו ספר עוללות צבי לפלפל בדברי המחבר. כמו כן כתב את הספרים בני הבית, אבני זכרון, בית אברהם ועוד. ספרו רית אברהם הובא לדפוס. בתרפ"ד הדפיס בילגורייא את הספר בית נאמן, הכולל שו"ת דרושים. המסכימים: רמ"י מאוסטרובצה; ר"מ ריק; ר"ח ברלין; ר' יעקב שור מקיטוב; המהרש"ם (כנ"ל); ר' אליעזר דייטש, חמיו.
הקדמות לספריו הוא מוסר את יחוס הוריו שהגיע למהרש"א ומהרש"ל, ט"ז ועט"ז, סדר הדורות ור' השיל, רבי יחיאל מיכל מנמירוב ולמעלה בקודש. בתרפ"ז ההדיר בלודז' את ספר גן רוה של רח"ה ערזון מזגירז', ד"צ בירושלים תשכ"ז. רצה לצרף לו קונטרס קוי אור: הערות על אור החיים עה"ת.
ספר זגירז', 367–371, 530; בסער ביום סופה, 72–73, 83, 88-89. יש כאן טעות, כי הרב טוביה הורביץ היה רבה האחרון של סאנוק.