ר' שמעון (שמע'ולה) ב"ר מאיר אנגל-הורביץ

מקראקא (תרל"ו–תש"ג)

נולד בשנת תרל"ו בז'ליכוב שבין ורשא לרדום, ועל שמה נקרא. אביו ר' מאיר התיחס לבעל השל"ה ולרז"ה בן אחר בן. חסיד קוזניץ, הת-פרנס מבית חרושת לחומץ שבעלותו. כשאשתו נפטרה ונשא אחרת עליה, שלח את בנו ללמוד בחצר רבי זליג אליעזר האדמו"ר מקוזניץ, בנו של רבי יעקב מבלנדוב. בהיות ר"ש בגיל צעיר, נשא את בתו של הגביר ר' משה פייגנבוים מגרוולין, וסמך על שולחנו. כשחמיו התרושש, פתח אף הוא בית מלאכה לחומץ, ועל־כן נקרא: עסיג־מאכער. הכירו בו כי הוא מורם מעם, יושב רוב שעותיו ועוסק בתורה, ומחלק צדקה בלי שיעור. אח"כ עבר להיות ר"מ בצאנו, קשאנוב, ובישיבת ליובאוויטש בוורשא.

עיקר פרסומו בא לו משקבלו רבי מאיר שפירא בידו ימינו בניהול ישיבת חכמי לובלין. הוא מצאו מופלג בנגלה ובנסתר, ובעל אישיות מקורית הראויה להשפיע על התלמידים. בבואו לישיבה הכניס אוירה של אש קודש, ותפילה בדביקות גדולה ובקיאות ובהתלהבות נילאית. כהן כר"מ ואח"כ כמשגיח רוחני, והניחו ידידות בינו ובין המהר"ם שפירא, עוד הגבירו את ההרמוניה ביניהם. רק אחרי פטירת רבי מאיר, לא ראתה ההנהלה בעין יפה את עמידתו בראש ההנהגה הרוחנית של הישיבה, מה גם שלצידו התיצבו חסידיו ה"שמעונאים", ולכן כדי למנוע מחלוקת וחילול השם, עקר לקראקא בה השתקע, והרביץ תורה בישיבה מצומצמת שפתח ב"קלויז של ר' אהרן". התמסר לטיפוחם של מתי מספר תלמידים בני עליה, הדריך במכתבים את נאמניו שנשארו בלובלין. הקדיש זמן רב לכתיבת חיבוריו, וביניהם ספרו הגדול על המהר"ל עם מראי מקומות, וספרו כוכבי אש בחסידות ובקבלה. לפני המלחמה הדפיס קונטרס קטן שובה ישראל, וחתם בכינוי קול חוצב להבות א"ש (הר"ת של שמו). כללו בו קריאה לתשובה והתרחקות ממותרות. כתכניתו היה להמשיך להוציא קונטרסים כאלה. לא התערב בין תושבי קראקא, ופרסומו שם בא לו מהשיעור שלימד בליל שבת. הוא נמשך כשש שעות, משעה תשע עד שתים-שלוש אחר חצות, ובו הספיק לעבור רק על שנים שלושה פסוקים, לדבריו כדי להראות רוחבה ועומקה של תורה. נסע אל גדולי תורה וחסידות, ובמיוחד אל הרבי מווילפולי.

כגיטו קראקא לא שינה ממנהגו. רוב היום ישב מוכתר בטלית ותפילין, והרבה בסיגופים מאכילה מדיבור. כמה מתלמידיו ניסו להשיג עבורו אשרת הצלה, ולא עלתה בידם. בקיץ תש"ג הוצא עם שאר אחיו למשלוח למחנה השמדה, שם נספה על קידוש השם.

מאמר קבלי על הספר נועם אלימלך שכתב לתלמידו ר' אברהם יהושע השל ליברמן, דבריו ביח"ל ביארצייט של רבי שלמה מקרלין ועוד, בחוברות יגדיל תורה (לונדון), תשי"ז–תשי"ח.

על תלמידיו נמנה בן דודו ר' אברהם מרדכי הלוי הורביץ מירושלים, מח"ס שו"ת כבוד ירושלים, שו"ת הגט מתל-אביב, אוצר לשון המדרש, תולדות השתטחות, ב"ר יהודה נחום ליבוש — ב"ר ישראל — הלוי הורביץ-ענגיל דומ"ץ ריקי בפלך לובלין.