ר' אברהם אבא אפלבוים
מחנך, עיתונאי והיסטוריון ברישא
מרישא (תרכ"א–תרצ"ג)
איש רישא בה נולד ביום ט"ו תמוז תרכ"א לאביו האמיד ר' פתחיה חיים יעקב. מצעירותו ניכר בכשרונותיו, ואמרו עליו שנועד לגדולות. כל שנותיו היה מתמיד גדול יומם ולילה בש"ס ופוסקים, הלכה ואגדה. היה לו ספר חדו"ת על־דרך הפלפול, ובשו"ת הרי בשמים, ח"א, נ, תשובה אליו מתרמ"ב. בגיל עשרים טעם מהספרות הכללית, ובתרמ"ב שלח את מאמרו הראשון להמזכיר. מאז השתתף במאמרי פובליציסטיקה ומחקר בכתבי עת בשפות שונות: המגיד, הצפירה, המליץ, המצפה, השלוח, העולם ויידישע טאגבלאט הלבובי. ייסד וערך את העתון פאלקס צייטונג בריישא, יחד עם נפתלי גליקסמןאשריאל וחיים וואלד־יערי. כמו־כן ייסד את בית הספר העברי הראשון בעיר "תעודת ישראל", הכשיר מורים ומועמדים לבית המדרש לרבנים בווינא. כמורה ופדגוג אמן היתה לו השפעה עצומה על תלמידיו, וכל שיעור שלו היה חויה. היה עבד נרצע לעברית, והורה בשפה זו. חובב ציון ממיסדי חברת אהבת ציון, ונואם מלהיב נוסח המגידים הלאומיים. היסטוריון בעל השׂכלה רחבה, מפרנסי הקהילה, מייצג עירו בועידות ארציות. עם זאת היה ירא שמים מדקדק במצוות, לבש קפוטה ארוכה, ובשבת חבש שטריימל. התכתב עם חכמי זמנו בגרמניה, הונגריה ואמריקה. בהשפעת אברהם ב׳ברלינר החל לחקור בתולדות גאוני איטליה, וחיבר שלושה ספרי ביוגרפיה בתחום זה. כתב ערכים לאוצר ישראל, והיו לו בכתובים חיבורים נוספים שידידיו הוציאו להוציאם לאור. לא הגשים שאיפתו לעלות לארץ, ונפטר ביום ה' סיון תרצ"ג. ההלויה נערכה ... עירו למחרת בחג.
ספריו: תולדות הג' ר' יהודה מוסקאטו ז"ל דראהאביטש תר"ס, כולל תולדות חייו, ספריו, חכמי זמנו, ושיריו שהיו בכתב־יד. שזח"ה עודד אותו להדפיס את הספר, ומכתבו מופיע בהתחלה (עשית מלאכתך בשקידה רבה ובהשכלה ודעת, לא היה להעיר רק מעט מזעיר). רב עזריה פיגו, דראהאביטש תרס"ז. כולל תולדותיו, ספריו, חכמי דורו, חיי היהודים בונציה בזמנו, ושתי תשובות מכתב־ידו. בראש הספר מכתבו של הרב משה גידעמאן מוינא (כבודו מומחה ומוחזק למלאכת מחשבת זאת... ולדעת זמן וקורות גדולי קדמונינו נחוץ מאד אפילו להלכה, כדרך שהראה בעל שו"ת חכם צבי), ור' יצחק"ק ס"ט מכתב מיום 10.9.31 אל המו"ס אב"ד רומא (כל קורא ספרך ימצא בו נחת רוח ושמחה). בראשו הקדמה קצרה, ובסופו מלואים ותיקונים שהעיר לו החכם יהודה אריה בלוי. נדפס בהמשכים בהמגיד החדש מתרנ"ג. משה זכות, ובראשי הדפים: ר' משה זכותא, חייו, ספריו, שיטתו הקבלית, תלמידיו, פיוטיו ופעולותיו הציבוריות. נדפס בתרפ"ו בלבוב בהוצאת סנונית, ובסופו נוספות ומכתב מהחכם בלוי.
אברהם כהנא (אבר"ך), מסות על סופרים, 19–20; מדינה וחכמיה, 26, 143; ג. קרסל, לכסיקון, א, 133; ספר רישא, 60–59, 71, 218, 224, 244–246, 256, 401, 488, 493–494, 546.
— ○ — המו"ס ראובן מס בברלין בעניין מכירת ספריו
תמונות
