מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
עד עיבתו בתרפ"ו, ואח"כ אצל אחיו הרב יצחק צבי. בשובו לחולויוב סייע לאביו החולה במילוי תפקידי הרבנות. בתרצ"א השתתף בועידת צא"ן בלמברג, בשנת תרצ"ו נשא את בתו של
עד עיבתו בתרפ"ו, ואח"כ אצל אחיו הרב יצחק צבי. בשובו לחולויוב סייע לאביו החולה במילוי תפקידי הרבנות. בתרצ"א השתתף בועידת צא"ן בלמברג, בשנת תרצ"ו נשא את בתו של

ר' שמעון ב"ר יקותיאל אפרתי יצחק

אב"ד נדרי ווורשא, מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית

מחוליוב (תרס"ט—)

נולד בחוליוב ביום כ"א כסלו תרס"ט לאביו הרב יקותיאל, ונקרא על שם זקנו רבי שמעון מירוסלב. למד בגלינא אצל המהר"ם שפירא עד עזיבתו בתרפ"ו, ואח"כ אצל אחיו הרב יצחק צבי. בשובו לחוליוב סייע לאביו החולה במילוי תפקידי הרבנות. בתרצ"א השתתף בועידת צא"י בלמברג. בשנת תרצ"ג נשא את בתו של הרב יוסף ורטהים אב"ד הרובשוב. נעשה שם סגן הראב"ד, ואח"כ אב"ד כשחמיו עבר לרבנות בנדרי. בשנים שלפני מלחמת העולם השניה כהן כאב"ד בנדרי, להפצרת בני הקהילה שימלא את מקום חמיו שעלה לארץ. בזמן המלחמה גלה לרוסיה וסייע רבות לפליטים. בתום המלחמה נקרא לארגן את החיים הדתיים בפולין, ומתש"ו שימש כאב"ד וורשא רבם של שרידי השואה. בשנת תש"ז עלה לארץ, ונתמנה כרב בית הכנסת ברחביה. בשנים תשי"ג–תשל"ה ניהל את מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית, ופיקח על הכשרות בבתי־חרושת באניות ובמטוסים. הרבה פעלים בתחום זה, ומחלקתו הוציאה לאור צרור ידיעות ומדריך כשרות שנתי. את ספריו הדפיס בירושלים, ובהם: מעמק הבכא, תש"ח; בגיא ההריגה, תשכ"א; שערי הלכה, ח"א, תשכ"ז; שבי ציון בסוף ספר גאון צבי, עמ"ס יבמות, ב"ק וחולין, תשכ"ח–תשל"א. בכתב־יד: שו"ת בגיא צלמות והמשך שערי הלכה. ההדיר בתשל"ו את הספר נחלת יהושע של זקנו, וצרף לו את תולדות המשפחה. בנו הרב יוסף יקותיאל מבוגרי ישיבת כרם דיבנה, חתן ר' פנחס שינמן יושב־ראש המועצה הדתית בת"א. בתשל"ג הדפיס את עבודותיו בשכפול: הלכות שמיטת קרקעות, עיונים בהלכות שמיטת כספים.

שנתון דתי אנציקלופדי, 1962, 73; קול סיני, אד"ב תשכ"ה, 177, 187—189.

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 266–268 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←