ר' מאיר ב"ר אהרן יהודה ארק

מיזלוביץ וטרנוב (תרט"ו–תרפ"ו)

נולד בשנת תרט"ו בהרימלוב לאביו ר' אהרן יהודה. למד אצל האב"ד רבי יעקב ויידנפלד והמהרש"ם, ונסמך מהם להוראה. בתרמ"ה נת־קבל כרב ביזלוביץ על מקום המהרש"ם, ונסע משם אחת לשבועיים לבוצ'ץ בעניני קהילתו. התפרנס בדוחק רב, ואף־על־פי־כן לא הופרעה התמדתו. היה שקדן גדול, ולא ביטל מזמנו לעסקנות ציבורית. משום כך גם דהה הצעות רבנות של קהילות גדולות. בשנת תרע"ב נתקבל כרבה של בוטשטש, אחרי שרבי יוסף ענגיל סרב לבוא, ואחד הדיינים הכשיל את בחירתו של הרב יהושע פנחס בומבך. בין תלמידיו עד עתה היו: רבי מאיר שפירא, רבי משולם ראטה, ר' צבי פרמינגר מבוצץ, ר' אורי קלוגהויפט מטרנופול, ר' מרדכי זיידמן ממונקטש, ר' הלל שפרבר, ר' ראובן מרגליות, רש"י פייגנבוים מלוקטש. היה חסיד צ'ורטקוב, כהמהרש"ם תמונה נדירה ביותר שצולמה בשנת תר"ף לערך בויטשטרנוביץ... באדיבותו של מר יצחק תמרי־טייטלבוים מבני־ברק; בעל "מחזה אברהם" מברודי; רבי מא... הרב יצחק קלמן אב"ד וישניובטשיק; הר"ר גדש... עומדים: הרב יעקב טייטלבוים (חמישי מימין) שראה בו את ממלא מקומו. שלח פתקאות לבלו, ורבי ישכר דב אמר, שאחרי המהרש"ם אין עושים בחצרו דבר מבלי לשאול את ר' מאיר. בשנת תרע"ד גלה לוינא, ובדרכו שהה חצי שנה בקרולי בדירת האב"ד ר' שאול בראך (שאול בחיר ה', קסז). בבריתתו אבדו לו חמשה כרכים גדולים של שו"ת, והוא הצטער עליהם מאד. בווינא היה מראשי חבורת הגאונים והצדיקים שגרו בה בזמן המלחמה. בתום המלחמה שב לפולין, ונבחר כרבה של טרנוב. אז כבר היה ידוע חולי וחלש, ועיניו כהו. על תלמידיו שם נמנו הרבנים: יוסף שפל, מיכאל העניק, מנחם מנדל וחיים אליעזר הורביץ, יצחק טמפלר, מיכל הולנדר, שלמה ומשה וולף, ר' יודלה הורביץ מירושלים, רי"מ אהרנברג מת"א, רי"י וייסבלום מחיפה, ר' אלקנה זוברמן מיורדנוב־ברוקלין. נפטר בסוכתו בליל ט"ו תשרי תרפ"ו אחרי שקידש על היין, ואחריו לא נבחר עוד רב בטרנוב. הרב אליהו יהודה הכהן גוטוירט הספידו בספר ציון לנפש חיה שנדפס בלמברג יוסף בוינא, כנראה באסיפה של אגודת ישראל, ונמסרה לפרסום. יושבים מימין לשמאל: הרב בן־ציון אב"ד בורשטשוב מבני־ברק. רבי מאיר אריק; רבי אברהם יהושע השיל האדמו"ר מקופישטיניץ; ר' גרשון ויינשטוק מקיטוב; פלוני; הרב ליפא טירקל מטרנופול. (שביעי מימין), הרב פדוואה אבי ראב"ד לונדון (שביעי מימין).

בניו יה מפרש מנחת שו"ע בלוית מהר"י אומר נהורא על אד דדינא.

כרם נ ובסופו ספר מ (בלי בתוך גם תש ראובן לספרי קצרוה בשם מנחת ועל ש בניו יו יהודה ר' אל רפפורט מנחת ובסופו מהתש להרוסי שו"ת תרע"ו בסוף לא ח תשובו שלחו חלק דיו : נ ור' יה משה סדר ילדיו : ר' שמואל שד"ת ממנו בספר החלום ברוב ענייניו (גלברד), תרס"ח; ר' דוד שנפטר על פניו ביום ו' שבט תרס"ה, ומחידושיו הביא בסוף מנחת פתים אהע"ז (דף נ.–נג.) דברי תורה ממנו בספר מנחת יהודה (גלברד), ח"ב, עמ' עה–עו; חתנו נסע בזמן המלחמה מוינה לפעסט, ובפקודת כומר הורד בקומורן מהרכבת ונהרג. תשובה משנת תרפ"ב להיתר בתו העגונה, בשו"ת מהר"ש, ח"ג, יא.

בשנת תר"ן הדפיס בקאלאמעא את ספר חדשי הרמ"ל על משניות סדר טהרות, מאת דודו ר' מנחם ליפא שטין. המחבר הספיק לסדר רק על מסכת כלים, ובן אחותו שהתכתב עמו בעניני הלכה, המשיך לסדר על כל טהרות. בתוך הספר הדפיס גם את ספרו הראשון שירי טהרה על משניות טהרות, ובמיוחד על מסכת מקואות. בהסכמות לספר מרבים לספר בשבחו. בן אחותו ר' אהרן יהודה וילנר חזר וצילם את הספר נויו יורק תשכ"ט, וכן הוא נכלל בתוך קבוצת מפרשי המשנה.

מנחת קנאות על מסכת סוטה, עם הגהות על שו"ע או"ח מנחת פתים, הדפיס בלמברג תרנ"ד, כלויות הקדמה קצרה מלאת ענווה. בהסכמת מהר"י שמלקיס כותב: והספר היקר הזה כולו אומר כבוד למחברו הנעלה, אשר עמו שריה הורא בכל מקצועות התורה, דברים מיוסדים על אדני הדעת בחריפות ובקיאות, נחית לעומקא דינא. שנה לאחר מכן נדפס בקראקא ספר כרם נטע עמ"ס סוטה מאת ר' נתן נטע לנדא, בסופו צרף קונטרס מחול הכרם, הערות על ספר מנחת הקנאות. שני הספרים צולמו מחדש (בלי מנחת פתים או"ח) בירושלים תשל"ג, בתוך אוצר שיטות עמ"ס סוטה. בתוך הספר נמצאים תשובות להרב מסמוטריטש (דף לח:), ולר' אויבן שטרן שיין (דף נו).

לספריו הבאים לא נטל הסכמות, והקדמותיו קצרות מאד. משולבים בהם שו"ת, והשלמות בשם שירי מנחה לספריו הקודמים.

מנחת פתים חידושים ושו"ת על שו"ע יו"ד, על שו"ע חו"מ מונקאטש תרנ"ח. צולמו מחדש בניו יורק תשכ"ט עם חלק אה"ע ע"י ר' אהרן יהודה וילנר בן אחותו. בספר תשובות גם אל: ר' אלטר שו"ב בזאסטובנה (דף ג:); ר' ישראל רפפורט בטילכעשט (דף לג).

מנחת פתים על שו"ע אהע"ז, מונקאטש תרס"ח, בסופו חידושי אגדה על התורה. חלק ניכר מהתשובות שבספר זה הן להונגריה ולרומניה, לרוסיה ולפולין.

שו"ת אמרי יושר. חלק א' נדפס במונקאטש תרע"ג, ע"י תלמידו הרב הלל שפרבר שצרף בסוף את הערותיו. כשאבדו תשובותיו במלחמה לא חשב להמשיך, אלא שתלמידיו קבצו את תשובותיו החדשות מאחרי המלחמה, וידידיו שלחו אליו את תשובותיו הישנות. כך נדפס חלק שני בקראקא־טארנע תרפ"ה ע"י תלמידיו: נכדו ר' קלונימוס קלמן אראק דיין בטרנוב, ר' יחיאל מיכל פרמינגר מפודגורזע, בסיוע ר' משה דוד ויינברג מקראקא, עם מפתחות לפי סדר השו"ע. שני החלקים צולמו מחדש ע"י בן אחותו בניו־יורק, ח"ב בתשכ"ב וח"א בתשכ"ו. בח"א סייע ר' מאיר בודנר תלמיד המחבר.