מלבוב (תקפ"ז–תרס"ז)
נולד בלבוב ביום ה' שבט תקפ"ז לאביו האמיד ר' ישעיהו אברהם (על פטירתו: המגיד, יד, תר"ל, 139), ולאמו שרה לאה בת המדפיס ר' שלמה ב"ר מרדכי רובינשטין מזולקיב. בילדותו גר תקופה מסוימת בהוסיאטין. בגיל עשרים נשא אשה מיוחסת, ונולדו לו שני בנים, אחד מהם אבי הפרופ' (מרדכי) מרטין. שלט בשפות רבות, וביניהן ארמית, סורית, יוונית ורומית. עסק בחקר ספרות המדרשים והאגדה, ובתולדות מכתב מיום ז' טבת תרמ"ז אל ר' שמואל יוסף פיין מוילנא. במכתב מודיע ששלח אליו שבלי הלקט השלם וספרי דאגדתא "וזה לבד שכרי אם גדולי ישראל כמוהו ימצאו נחת במלאכתי", מאשר קבלת הספרים כנסת ישראל א–ב, ומבקש חומר על רבני לבוב. [חתימה] עוד בחקר ספרות הדרשות, בשנת תרכ"ז העיד ר' שמואל עלה... פאני חסידי... שכלה... אשונה... לעבור... שם... בתל... תורה, רוקח... עדה... עו"ד... כמה... ספרו... אורים, מרדכי ... 6, עם ישראל וספרותו בימי הבינים. עשיר מופלג, כלכלן ובנקאי, יו"ר לשכת המסחר בלבוב, ומראשי הקהילה היהודית. נפטר ביום י"א טבת תרס"ז. את ספריתו העשירה הניח לקהילה. גם אחיו שמחה ומשה גרו בלבוב.
חיבורו הראשון מימי ילדותו על כללי התלמוד, נמצא בספרית מוסד הרב קוק. ספרו הראשון תולדות אליהו התשבי נדפס בלייפציג תרט"ז. כנס שרידי מדרשים מגנזי ספריות, וההדירם עם מבוא, השוואת נוסחאות והערות. בתחום זה הוציא לאור: מדרש תנחומא הקדום והישן; פסיקתא דרב כהנא; מדרש לקח טוב הוא פסיקתא זוטרתא; מדרש שכל טוב על בראשית־שמות; מדרש אגדה על התורה; מדרש אגדת בראשית; ליקוטים ממדרש אבכי"ר; ליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא; מדרש שמואל; מדרש משלי; מדרש תהלים הנקרא שוחר טוב; ילקוט המכירי על תהלים; ביאורי רבי ידעיה הפניני על תהלים; מעין גנים – מעין ילקוט על איוב; מדרש זוטא על ארבע מגילות; מדרש איכה רבתי; פירוש רבי יוסף קרא על איכה; אגדת אסתר; ספרי דאגדתא על מגילת אסתר; יריעות שלמה – הוספות לרב פעלים. כמו־כן ההדיר ספרי ראשונים בהלכה ובתולדות ישראל, ופרסם מאות מאמרי מחקר ברוב כתבי העת של תקופתו. ספריו בתחומים אלו: ספר האורה לרש"י; סידור רש"י; הערות ותקונים לתשובות הגאונים; פשר דבר פתרוני רס"ג; האגור לר"ש גמע; שבלי הלקט השלם; שערי ציון לר"י לטיש; אנשי שם – לקסיקון אלפביתי לחכמי לבוב; קריה נשגבה – לחכמי זולקיב.
משה ריינס, דור וחכמיו, תר"ן, 28–40, עם ביבליוגרפיה עד אותה שנה; נחום סוקולוב, ספר זכרון, תרמ"ט, 7; ספר האישים, תשי"ח, 130–134; צייטלין, קריית ספר, 44–46; מחזיקי הדת, י"א טבת תרס"ז, 5; שמעון ברנפלד, השלוח, יז, 164–171; דור רבניו וסופריו, ו, 13; מדינה וחכמיה, 28; נפתלי בן מנחם, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, 246–251; י. ק. מיקליששנסקי, חכמת ישראל באירופה, ג, 41–58; ג. קרסל, לכסיקון, א, 178–179; ספר זולקיב, 144, 178, 183; יצחק מרקון, אנציקלופדיה יודאיקה בגרמנית, ד, 1123–1124; אנציקלופדיה יודאיקה באנגלית, ד, 1433–1435; משה נחום צובל, אנציקלופדיה עברית, ז, 683–685; לא נותקה השלשלת (אנגלית), 331–334.
בוגן