מקומרנא (ת"ק*–תקס"ג)
בנו של ר' יהודה. רבה של קומרנא אחרי ר' שאול מרגליות. רבו של בעל ישועות יעקב. נפטר בשנת תקס"ג, ועל מצבתו נחרת: הגאון הגדול, מאיר לארץ, העמיד תלמידים רבים. היה מתנגד, ובשבת חזון נעל את המקוה בפני רבי אלימלך מליזנסק, בעת שבא בסוף ימיו להתרפא ממחלת השגרון במעינות ליובינן ויעלקי הסמוכה. על כך נתברך שמכל המון חידושיו לא ישאר אף גרגיר, וצאצאיו עד דור רביעי לא יהיו בני תורה. בנ' העיר מעידים שהדברים נתקיימו במלואם.
בית קומרנא, 18, 135—136.
בנר
מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טור 523 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות