ר' אריה ליב (ר' לייבלי) ב"ר אברהם יוסף ברודא

מלבוב (תר"א–תרפ"ח)

נולד בהורודנא ביום ו' כסלו תר"א לאביו ר' אברהם יוסף, בנו של ר' חיים מהורודנא שהדפיס שם בתקפ"ג ספר תורה אור ודרך חיים על הלכות שחיטה. נפטר ביום כ"ז שבט תקפ"ו, ונכדו ר' חיים הליר הדפיס את ספרו זרע חיים בפיעטרקוב תרס"ז. נשא את שרה בת דודו אחי אביו ר' אריה ליב אב"ד קאלוורי שבפולין. ראו"ל ואחיו ר' בנימין אב"ד הורודנא שנפטר ביום כ"ט אב תקע"ח, היו בני ר' אהרן אב"ד קלוורי, שאחותו שרה היתה זקנתו של רעק"א, בני ר' משה מח"ס "אהל משה" שנפטר בוויר מייזא ביום כ"א כסלו תק"ב, בנו של רשכבה"ג ר' אברהם ברודא שנפטר ביום ל' ניסן תע"ז, ב"ר שאול מבומסלא שליד פראג, נכד המהר"ל ולמעלה בקודש.

אמו עכסה – נפטרה כ"ג שבט. אחותה נישאה לרבי לייבלה אייגר – היתה בתם של הגביר הלמדן ר' עזריאל מאיר גרודשטיין מלובלין, ואשתו רוזא בת ר' יהושע השל רוזמן מלובלין, נכד ר' יהושע השל אב"ד וילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא, ב"ר השל אב"ד קראקא ולובלין. להוריו נולדו הילדים: א. הבכור ר' חיים בתקצ"ד לערך. היה סוחר במוהילב ע"נ דניפר, והתמיד בתורה. בגיל ארבעים פרש ממסחריו, ועלה לטבריה בה ישב שבע שנים. כאן החל לחבר ציצים ופרחים לתורה. להפצרת בני משפחתו נסע לבוקובינה, וגר בשאץ. שם סיים בתרנ"ו את פירושו, ונפטר בתרנ"ח לערך. אחיו ר"א ל שבא מלבוב לבקרו, הבטיח לו שיעשה להדפסת ספרו, ואכן הדפיס את הספר שנות חיים בלמברג תר"ס–תרס"א. ח"א על בראשית עם הקדמת ראי"ל, וח"ב על שמות-דברים עם הקדמת המחבר. ההסכמות הן ממהר"י שמלקיס ומרבי חיים מאטיניא. בשנת תרי"ב השיב לו בשו"מ, שתיתאה, לא. ב. ר' בנימין השיל בגרודנא. ג. ר' אריה ליב דנן. ד. ר' שמחה אביו של ר' עזריאל מאיר מוורשא שהדפיס שם בתרצ"ח את הספר משפחת ברודא על תולדות המשפחה. אחיו משיב לו במצפה אריה, קמא, נ. ה. גרינה אשת ר' אברהם מרדכי פינקלשטיין בבריסק. ו. רייזל לודנוויץ בלומזא.

כבר בגיל י"ד נודע כעילוי גדול. נשלח ללובלין אל זקנתו, והתחנך שם בשנותיו הט"ו-י"ח. יצק מים במדה גדושה על ידי רבו הראשון, דודו ר' דב בריש הכהן רפפורט. משם נסע לבריסק, וגר אצל גיסו ר' אברהם מרדכי פינקלשטיין. נשא אשה ממשפחה עשירה וגרשה. בתרכ"ז נשא את חנה בת האב"ד רצ"ה אורנשטיין – המשיב לו אותה שנה כחתן בברכת רצ"ה, צ – וכהן כדיין על יד ימינו. כשחמיו גורש מרוסיה, עבר עמו לריישא וללבוב. סרב תחילה לקבל עליו רבנות, ועסק במסחר. בכנס היסוד של מחזיקי הדת שהתקיים בתרמ"ב בלבוב, נתגלה כמפשר בין המארגנים ובין חמיו שהיה מתון יותר. באותה שנה חתם שם עם חותנו ועוד רבנים, על קול קורא שפרסם לורנס אוליפנט, להסדיר את הגירת היהודים לאמריקה. מתרמ"א כהן אצל חמיו כחבר בית הדין, ואח"כ כראב"ד ומ"מ בתוך העיר. בשנת תרנ"א הציג את מועמדותו כרב על מקום חותנו, אבל הוא לא נבחר.

בתרס"ז נבחר לכהונה זו, והיה רבה האחרון של לבוב. החרדים התנגדו גם אז לבחירתו, והביאו את הרב משה ברז"פ רפפורט מליזנסק ללא אישור רשמי. לבסוף היה נכבד על הכל, כי לא התערב בפוליטיקה, ובעניני דת היה קשה כארז מבלי לכוף את ראשו לתקיפים. היה מתנגד ליטאי, והתפלל בנוסח אשכנז בבית הכנסת של הט"ז. בשנת תרע"ד ייצג בגאון את יהודי העיר בפני הכובשים הרוסיים. עד יומו האחרון התענין בשאלות העיר. אשתו נפטרה בתרפ"ז, והוא אחריה בש"ק כ"ו תמוז תרפ"ח.

חינך באהבה את בניו, אע"פ שלא הלכו בעקבותיו. הצעיר מיכאל, והבכור מרדכי זאב, אישיות מפורסמת בחוגים רחבים. נולד בבריסק ביום י' טבת תר"ל, למד אצל זקנו, ונסמך ממנו להוראה. אחרי שנפטר עשה דוקטורט באוניברסיטאות ברלין, פרייבורג ולבוב בפילוסופיה, והדיסרטציה שלו היא חיבורו היחיד. נשא את נלי אחותו של מרטין בובר. בתר"ס נתקבל כרב ומטיף לנאורים בסטניסלב, ומתרע"ב בלודז. נבחר בתרס"ז כציר לבית הנבחרים האוסטרי, וננקטו תחבולות שלא יכהן בתפקיד זה. חמש שנים היה חבר בסיים הפולני, ומראשי הציונות העולמית. התמסר להקמת רשת בתי ספר תיכוניים בפולין ומכון לחכמת ישראל בוורשא, ועמד בראשם. בתרצ"א יצא לכבודו ספר יובל בעברית ובפולנית. עלה לארץ בתרצ"ט, גר בירושלים בצינעה, ונפטר ביום כ"ה תשרי תש"י. בנו מרצה באוניברסיטת דרבינג באנגליה על הזנת בהמות. בספר סטניסלב כתב מאמר על התקופה בה כהן בעיר זו.

הספריה הציונית הוציאה לאור בירושלים תש"ך :

מכתב מצורף למראי המקומות לדרשת שבת הגדול ששלח אל ראשי הקהילה ביום ה' ניסן תרס"ה ע"י שלמה בובר.

קובץ זכרון מרדכי זאב ברודא. עיקרו אוטוביוגרפיה הכוללת תיאור חי של בית אביו וסבו, ומאמרי השלמה של חבריו, עם תמונתו. (מדינה וחכמיה, 50–51; תדהר, אנציקלופדיה, י, 3632–3633; אריה טרטקובר, אישים ודמויות בחכמת ישראל באירופה המזרחית, 287–298).

את ספר תשובותיו של חמיו ברכת רצ"ה ההדיר עם הערותיו מלחמות אריה. כמו־כן הוציא לאור את תשובותיו שלו מצפה אריה. מהדורה קמא נדפסה בלמברג תר"ם, עם הקדמתו והסכמת חמיו. מהדורה תנינא על ד"ח שו"ע בלבוב תרע"ב, בסיוע ר' משולם סלט חבר בית דינו. לח"א על או"ח ויו"ד קרא: בית אב"י, ולח"ב על אה"ע וחו"מ: קרית ארב"ע. הערות על החלק הראשון כתבו לו רי"י טייטלבוים בשו"ת אבני צדק, או"ח, קב, ור"א מישל בספרו משנת אליעזר, קמא, לה–לו, בתחילת תר"ן. הסוחר הלבובי ר' ברוך דוד הרמלין הדפיס השגות על הספר מהדו"ק בספר שחיבר נגדו: אפוד בד, מונקטש תרע"ב.

מוקדם ומאוחר ג' חלקים, נדפסו בלבוב תר"ף, תרפ"ה ותרפ"ו. מיישב בהם קושיות ותמיהות על הדברים הבאים מוקדם ומאוחר. ח"א: תורה, ח"ב: תנאים, ח"ג: אמוראים, ובסופו עניני הלכה: ראשית דבר – על עגלה ערופה, דבר הלכה – בהיתר אשה לבעלה. ר"א לוין כתב הערות על הספר באבני חפץ, פ.

תשובתו אל ר' יעקב יצחק בלנדויין מברטש, נדפסה ע"י בנו רצ"א שפירא בקובץ תצא תורה, תרצ"א. תשובתו מתרפ"ד אל ר' יחיאל מיכל לייטר בניו-יורק נדפסה ע"י ר"מ לייטר בהדרום, טז, 98–104, עם פקסימיל וחותמת, ופרטים לתולדות חייו. מכתבו שלא לשלוח מעות א"י לכולל דרוהוביטש, נדפס בראש גליון קמחז"ה מיום י"ב תשרי תרס"ח. מכתבו מאותה שנה אל ד"ר מאיר מונק נגד תנאי בנישואין, נדפס בספר אין תנאי בנישואין, כ: