ר' אלעזר ב"ר משה ברומר

סנוק (תר"ם*–תש"ד)

לד בסנוק לאביו ר' משה שהיה כנראה ממשחת בעל "זכרון משה" ולאמו שרה בריינדל, היה נכדם של ר' צבי הירש הכהן גלנץ אב"ד ינביה, האריה דבי עילאי והישמח משה, והרב מווילקוטש. אמו לא זכתה מיד להריון, ולכך שלחו לארץ-ישראל לבקש שיתפללו ליד ציון רבי שמעון בר יוחאי ... התנא רבי אלעזר בנו של רשב"י, בהבטחה שהילד ייקרא על שמו. כשנתיתם בילדותו מאביו עברה אמו לברודי. שם התחנך על ברכי אביו, ולמד מפי קרובו הרב זאב וולף פופרש בעל "זבד טוב". נסמך מכמה גדולים, וביניהם המהרש"ם ורא"ב קלוגר. נשא את חיה בת הרב יהודה כ"ץ ראב"ד סנוק, ועבר אליו. מתרס"ט מלא את מקומו כדומ"ץ, ומתרפ"ז כראב"ד. היה חבר הנהלת התלמוד תורה, ובוחן קבוע בהם. חסיד בלז, לא פסק פומיה מגירסא, וכל הזמן כתב את חידושי תורתו. בכ"ט תמוז תרח"ץ כתב צוואה המבטאת את משאת נפשו כל חייו, ובה הוא מבקש להדפיס את כתביו. כשפרצה המלחמה בתרצ"ט החלה פרשת נדודיו בעמקי רוסיה, בסיביר ואוזבקיסטן. נפטר ביום י' אדר תש"ד, ונטמן בג'לאל אבאד שבקירגיזיה. הניח בנות, ובנו יהודה ספרן בסמינר שכטר בניו-יורק. כחו היה גדול גם במקצועות תנ"ך ודקדוק, בהם לא הרבו אז לעסוק בבית המדרש. יתכן שמשום כך לא פרסם שמו על ספרו משפט כתוב שהדפיס בתחילת תרצ"ח בבילגוריי, ורק כתב בשער שהובא לדפוס על ידו. זהו פירוש מקורי על נביאים ראשונים, לסיבת ההבדלים שבין הקרי והכתיב, ובראשו י"ב כללים: נתיבות משפט.