ר' חיים יוסף ב"ר יהושע יצחק ברוקשטין

מפיסטין (תקל"ה–תרכ"ה)

נולד באהוסלב שבפלך קיוב לאביו המקובל ר' יהושע יצחק, בנו של ר' אברהם ב"ר מרדכי אב"ד באהסלוב מח"ס ירח האיתנים הנלוו לשו"ת איתן האזרחי של זקנו מצד אמו, ושנתפרסם בסוף הספר מפורט יחוסו לגאוני עולם מדור דור. אמו היתה נכדת בעל "זרע יצחק". נתייתם בילדותו, ועד גיל ט"ו נתגדל אצל הסבא משפולה, שהיה לו כאב. למד אצל בעל התניא, וקיבל ממנו הרבה. שימש את רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נכדי הבעש"ט, ורבי אהרן מזיטומיר נסמך מבעל "ישועות יעקב", והתפלפל עמו. ראו"ז מרגליות ועוד גאונים. היה נאמן ביותר. כבנו של רמ"מ מקוסוב ואח"כ אצל בנו ר' חיים מקוסוב, וביקר למעלה ממאה צדיקים. כל ימיו נדודים ומכאובים, דוחק פרנסה וצער גידול בנים. נשא את חיה בת ר' יצחק – נכד ה"זרע אברהם" דיין בגלוגא ב"ר משה נכד המהרש"ל בעל פירוש "זרע אברהם" על המדרש רבה – ונולדו לו ר' פנחס ור' ישראל נתן אלטר שהדפיס את ספריו. כהן כאב"ד פיסטין, ובסוף ימיו עבר לגור בקליינוורדיין שבהונגריה. שם חלה ונפטר ביום כ"ד (כ"ג) חשון תרכ"ה.

ספרו תוספות חיים, דרושי קבלה וחסידות עה"ת, נדפסו בחייו בטשרנוביץ ע"י בנו ר' ישראל נתן אלטר. על בראשית נדפס בתרכ"א עם הסכמות ר' יצחק שמשון הורביץ-מיזליש מטשרנוביץ (ידעתיו כי מימי עלומיו עד זקנה ושיבה לא מש מתוך אהלה של תורה), ור' גרשון אשכנזי מקולומיאה (מעולם לא גבה לבו ולא רמו עיניו ללכת בגדולות ונפלאות, רק התחמם נגד אורן של חכמים ושתה בצמא את דבריהם). בהתחלת בראשית הקדמת הבן המו"ל בה פרטים ביו־גרפיים על אביו, ובסופו הספד שאמר המחבר על ר' שמעון אברהם אב"ד פוטיק שליד אויהעל בהגר – נפטר בעת בקורו שם. על שמות נדפס בתרכ"ב עם הסכמות המנ"ח (כי בלי ספק כוונתו לשם שמים); ר' מנחם א"ש מאונגוואר (היה חביב ויקר בעיני כבוד אאמ"ו הרה"ג מו"ה מאיר א"ש זצ"ל, אשר בעברו פה סר לביתו, וכבדו ויקרו כראוי לאיש ירא ה' ההולך בדרכיו ולומד תורתו); ר' ירמיה מאויהעל; ר' אשר אנשיל מטשענגר (מאז ומקדם מימים ושנים קדמונים, אשר היה לי אתו שעשועים בכל שנה ושנה איזה ימים רצופים, ומצאתי בו רזי תורה נופת צופים, ובעו"ה כי בדורנו אין בנמצא אחד מאלף אשר מבין יבין את הטוב הצפון בלבו הקדוש והטהור, ואת תפלתו הרם אשר אין מלה בלתי כוונת הר"י זצוק"ל אשר מכוון בתפלתו וקולע על השערה ולא יחטא, ועיני ראו ולא זר עמו); ר' חיים יוסף גוטליב מסטרופקוב (שזכיתי להדבק במשפחתו של המחבר, לישא אשה ממשפחה המיוחסת בישראל); ר' צבי הירש מליסקא (קנקן חדש מלא ישן, ולמד ושנה הרבה, ושימש ת"ח הרבה, גם לקדושים אשר בארץ המה, ולבו ראה הרבה חכמה ודעת, גם בחכמת האמת ידו נטויה); ר' מאיר פרליס מקראלע; ר' שמואל שמעלקי מסעליש. בהתחלת הספר הקדמה קצרה מהמו"ל בה מודה לאחיו הגדול שטיפל במכירת הספר על בראשית, ובסופו דרוש לשבת הגדול ודבר הלכה. חלק שני נדפס בלמברג תרכ"ג. בתחילת במדבר הסכמת השו"מ, והקדמה מחורזת מהמו"ל. שער נוסף גם לדברים, ובו גם על המועדים ודרשות להזדמנויות. משובצות בספר תורות רבו רמ"מ מקוסוב ועוד. הספר גרשם ע"י רי"י כהן בארשת, ג, 323—324, ושוב בפתחי שערים 442—446, עם הסכמות נוספות לבמדבר ממהרי"א קומרנא (עיינתי בספר הזה ויש בו דברים מתוקים מדבש, נתיסד על מוסד החכמה הפנימית בדרך הקודש), ר' משה תאומים מהורודנקה, והספד על ר' גרשון אשכנזי מקולומיאה.

נשמת חיים פירוש על תהלים עם הפנים והמצוות. נדפס בתרכ"ט ע"י בנו ר' פנחס בלמברג. המסכימים: הדב"ח (היה גדול בנגלה ונסתר, והיה תלמיד גדולי עולם בדור שלפנינו, ואם כי לא ראיתיו ולא זכיתי לקבל פניו, אך שמעו הטוב שמעתי); ר' הלל ליכטנשטיין; רצ"ה מליסקא; רח"י מסטרופקוב.

שם הגדולים מארץ הגר, דף לג: