גר תקופה מסוימת בלנצוט, ואח"כ בריישא בה שימש כשו"ב. רווף צדקה וחסד, ובשנים תר"ו–תר"ז חילק כשלוש מאות זהובים ריניש. היה חסיד נלהב, ונסע אל ששים מצדיקי דורו. רשם לעצמו מתורותיהם וסיפורים עליהם, ואחרי פטירתו הם נלקחו מעזבונו להביאם לדפוס. חלקם נדפס בתרמ"ד בלבוב בספר אמרי שפר. יתרם שלח נכדו אל ר' צבי יחזקאל מיכלזון, שהדפיס מהם ספר דבש השדה בבילגורייא תרס"ט. בהסכמתו הוא כותב, שאת שם הספר קבע כדי לרמוז לשם המחבר. ר' נתן נטע יעקב סג"ל דים אב"ד סאנוק מעיד בהסכמתו, שהכ־ תבים ששלח הנכד הם אכן של זקנו. גיטל זלדה בת המחבר נישאה לר' ישראל מייער, אבי ר' זאב דב אלטר הידוע בשם הרב אלתר מאיר. נכד זה יזם את הדפסת הספר, ובהקדמתו הוא מספר על זקנו שהצטיין באהבת קוב"ה ישראל ואורייתא, מונה את ששים הצדיקים שהכיר, ומוסיף דבר תורה משל עצמו. הספר נחטף בעודו באבו, ונדפס שוב בוורשא תר"ע. צולם כמה פעמים מחדש בישראל, וכן בברוקלין תשכ"א לערך ע"י ר' יחיאל צבי הלוי קליין, בסוף ספר החיים מאחי המהר"ל.
ספר רישא, 107 ; אהל שמעון, סא.