ר' שמריה שמריל ב"ר יעקב ברנדריס

מהרימלוב (תק"ם*–תרי"ז)

נולד לאביו ר' יעקב שגידלו וחינכו במסירות. למד אצל רבי אפרים זלמן מרגליות. כהן כרב בטרמבובלה, ולשם משיב לו בספר יהושע, י, טו, סו, צג, קיט, ובשו"ת זכרון משה, או"ח, ד. אחרי תקפ"ז נבחר כרבה של הרימלוב, ותשובות אליו לשם: בית אפרים, תנינא, אה"ע, ח"א, ל; ובחרת בחיים, כד; חתם סופר; טוב טעם ודעת קמא, קפא, רז—רח, רמב, רעא—ב, ש, תנינא, לה, קכה, רכו, תליתאה, ח"ב, קסה, קצח, רכג, רלב, רלד; יד יוסף (דיטש), עא, פז; ספר יהושע, סב, צב; שו"ת ישועות יעקב, יו"ד, יד בתקצ"ד.

בשנת תר"ט הדפיס בלבוב את ספרו עיון תפלה פירושים ודינים על הסידור. בשער הוא מספר שחיברו בעת הגזרה כשלא היה יכול ללמוד בעיון, ואז ליקט פירושים על התפילה והוסיף מחידושיו, מונה את ספריו האחרים שבכתב יד, ומביע את תקותו לעלות לארץ. מעבר לשער הוא מסביר מדוע אין צורך ליטול הסכמות לספר כזה. בפנים הוא מביא דברים ששמע מהחוות דעת, ומהדעת קדושים שהיה כנראה רבו. כעבור עשר שנים נדפס פירושו בפרסבורג תרי"ט, בתוך סדר נהורא השלם עם דרך החיים.

בשנת תרי"ב הדפיס שם את ספרו קהילות יעקב, פירוש על מגילת קוהלת עם הפנים. נתחבר בעת שהתאספו אליו בני קהילתו, ללמוד מפיו בסוכות ובשבת חול המועד. הספר נועד להיקרא בשם מקהיל קהילות, אך לבסוף קרא לו על שם אביו. בהקדמה שבראש הספר מתנצל על שלא התחיל בהדפסת חידושיו בהלכה, ובסופו מצרף השמטות לעיון תפלה. בכתובים היה לו חיבור גדול — ראש פינה על שו"ע אהע"ז, שו"ת, וארש המישור עה"ת נ"ך ואגדות.

אחרי הופעת ספרו השני לירושלים, וחתם בה בתרט"ז על כרוז נגד בתי ספר חילוניים. נפטר ביום כ"ב טבת תרי"ז, ונשתמר נוסח מצבתו בהר הזיתים. בנו ר' יוסף מאיר אב"ד אוסציא, מלא את מקומו בהרימלוב. אחיו ר' צבי הירש היה חסידו של רבי ישראל מרוזין, ושלח את תורות רבו לצפת לבן אחותו ר' דב בריל שיפמן מאוזיראן. כולן פרט לאחת נדפסו אח"כ בספר עירין קדישין. הוא מזהירו שלא להעתיקם, אא"כ יבקש זאת האדמו"ר מפאטיק [רד"מ מצורטקוב].

ברנזון