ר' אליהו יהודה ב"ר אליעזר גוטוירט

מלבוב (תר"ן–תרצ"ג)

נולד בלבוב בשנת תר"ן לאביו הגביר ר' אליעזר גבאי א"י – ולאמו חיה הינדה, נפטרה י' כסלו תרצ"ג – ב"ר אליהו יהודה ממושציסק – חתנו של ר' יעקב תאומים מברוד, ב"ר יוקיל יצחק, ב"ר אריה ליב תאומים אב"ד ברודי – ב"ר פנחס שבתר"ל היה במושציסק – חתנו של ר' יצחק וואהל, ב"ר צבי מהמבורג מח"כ "תפארת צבי" שבראשו סדר יחוסו – ב"ר אליעזר ליזר ממושציסק, וי"א בן הצדיק רבי ישעיה מקולבסוב.

באד"ב תרס"ה נשא את חנה בתו של ר' יהודה...

אייכנשטיין ב"ר סנדר ליפא בן המהרי"א מזידיטשוב, נפטרה ח' חשון תשי"ט. מנעוריו נודע כעילוי, ובשנת תרס"ו הפליא את שומעיו כשדרש בחנוכת התלמוד תורה בלבוב. בגיל י"ח נסמך מר"ש ענגיל, ראב"מ שטיינברג, ראב"ל הורביץ מסטניסלב, ר"מ אריק ורמ"י מאוסטרובצה. בתרס"ט ביקר עם אביו בארץ, ונתכבד לדרוש בירושלים. התידד עם גדולי העיר, והחליף אתם מכתבים. בספרו סי' ב התשובה ששלח בתר"ע אל ר' חיים ברלין, עם המענה שקבל בתרע"א. אחרי המלחמה היה דורש בשבת הגדול ובשבת שובה בבית המדרש הגדול דחוץ לעיר. הקים בכספו ישיבת "עץ חיים", ואמר בה שיעורים. נפטר ממחלה אנושה ביום א' טבת תרצ"ג.

ספריו: ציון לנפש חיה, דרוש הספד שנשא ביום א' וירא תרפ"ו בביהמ"ד חו"ל בלבוב לרגל יום השלושים לפטירת רבי מאיר אריק, ובתוכו ההספד שנשא על רבי יוסף ענגיל. נדפס שם אותה שנה ע"י ר' שמעון פליוווער.

בית אבא הרומז לשמו אליהו בן אליעזר, ובו חידושים ופלפולים בסוגיות הש"ס ובד"ח שו"ע. המחבר התחיל להדפיסו בתרצ"א במחשבה שיהיו בו חמישים קונטרסים, עם דרשת פתיחה שלו באגדה. פטירתו עיכבה זאת, ואביו הוציא לאור בתרצ"ו את מה שכבר נדפס, בציון שהספר לא נשלם. ההקדמה היא מר' ישראל – בן המחבר, תלמיד יח"ל, כיום בבואנוס איירס – עם כמה מחידושיו. הוא מתנצל בה על שלא עמד בטורח להדפיס את יתר הכתבים. היו לו כמה הסכמות שאבדו, וביניהן מרמ"י מאוסטרובצה, ונדפסה רק זו של ראב"מ שטיינברג מתרפ"ח: הוא נודע לי מכמה שנים לת"ח מופלג, וכבר נתתי מהודי עליו זה ערך עשרים שנה, בהורמנא ורשותא להיות יורה יורה ידין ידין כדת של תורה, ודברתי עמו אז בכמה ענינים מפוזרות בש"ס ופוסקים, ומצאתי בו ברכה שראיתי שלמד ושנה הרבה, ויודע לפלפל בחריפות ובקיאות בטעם וסברה. צאצאי המחבר צילמו את הספר שנית בתשל"ה לערך. בשואה נספו בנותיו: איידלה, רייזל ופעסלה הי"ד.