מלבוב (תר"ך*–תר"ע*)
דור ששי לר' ברוך גוטפריד מפשמישל שנולד בשנת תל"ב ונפטר בתקכ"ב. חיבוריו כתב־יד הם: וזאת הברכה עמ"ס ברכות, ברכת ישרים עמ"ס נזיר, אמרי ברוך על עניני אמונה.
בנו של ר' ברוך ג"פ מפרמישלא, ב"ר עוזריאל תלמידו של בעל מלוא הרועים, ב"ר צבי שנקרא ר' הירש אסתרס, החסיד עובד ה' בשמחה שהבני"ש העיד עליו שהיה נקי מחטא, והתיחס לרמ"א ולמהרש"א.
בצעירותו גר בווילקוטש אצל דודו הדומ"ץ ר' ישראל. אחרי נישואיו גר באוהנוב, ובה נולד לו בתרמ"ד בנו מרדכי גטפריד (ספר פשמישל, 352), המשורר הפילוסוף שחיבר כמאה ושמונים חוברות, ובחלק מהם זכרונות על ימי ילדותו אצל אביו. ידוע כי גם בתרנ"ח היה שם מלמד תלמידים, לומד זוהר ואומר תיקון חצות. כבר בתרנ"ד מוצאים אותו גר בלבוב חוץ לעיר, ומשם הדפיס בתרנ"ז בפרעמישלא את ספרו חושבנא בעלמא; חשבון קביעות המחזורים והשנים, ר"ח ומועדות, פרשיות תקופות ומולדות לכל ימות עולם, מלוקט מהרמב"ם, הטור, הלבוש והפר"ח. בסופו קונטרס פרפראות לחכמה או קונטרס העברונות, והוא חידה על הקביעות מהספר עולם ועד של רבי אליעזר פישל מסטרי־זוב, עם ביאור עמק יזרעאל על החידה. בהקדמתו הוא מביא דבר תורה מר' שלום מפשמישל בנו של ר"מ מפוטוליטש. החלק הראשון בחרוזים נכתב ע"י בנו בהיותו בגיל עשר (כן כתב בעפרון בשער העותק המצוי בבית הספרים). ההסכמות הן מר"י שמלקיס (נודע לי למופלג בתורה... ובלי תפונה כיון בדבריו כי חזקה על חבר וכו'), ומרד"ב רפפורט (הגם כי בעניינים אלו אין לי יד ושם, אך את הרב המחבר ידעתי כי ידיו רב לו לפלפל ולסלסל בגפ"ת ולחדש חידושים נחמדים, וחזקה על חבר כמוהו כי בודאי מעשהו בהשכל ודעת כראוי לדכותיה). אחיו אליהו גר בניו יורק, ומשם תמך בבן אחיו, כשהוציאו לאור בווינא אחרי מלחמת העולם הראשונה את העתון "התחיה" בעברית.