(תק"ן*–תרכ"ו) מקראקא
אבי המשפחה. נולד לאביו ר"ש ולאמו לאה לייקע, ועל שמה נקרא ר' זלמן לייקעס. נשא את גיטל בתו של ה"ברוך טעם", וגר בקראקא כה היה מראשי הקהילה. נפטר ביום ז' טבת תרכ"ו. בנו הגדול היה ר' לייביש אבי ר' יוסף, והצעיר ר' יעקב. מפורסם משניהם היה הבן האמצעי ר' יהושע יחזקאל פיבל, שנודע בשמו האחרון בלבד. נולד ביום כ"ו אדר תק"ף, ונפטר ביום ג' אב תרל"ח. מילדותו חיבר שירים או קינות לעת מצוא במאורעות מקומיים. שלח לכתבי העת בחתימת פ"ג מאמרים ורשימות, חקרי יהדות ולשון. דקדק במצוה קלה כבחמורה, ובחיצוניותו היה נראה כיהודי חרדי לכל דבר. נרדף ע"י היראים בגלל השכלתו ועיסוקו בספרי העמים.
ספרו קורות העולם נדפס בוויען תרי"ח. בחלק הראשון ספר א' „מתחלת ידיעתנו בתולדה עד עת מציאת אמעריקא", וספר ב' עד עת מרידת צרפת. החלק השני נדפס בלמברג תר"ך, ובו ספר ג': הקורות עד שנת 1852. בתרי"ז קבל הסכמה מדייני קראקא ר' אברהם נ"ה יענר, ר' משה יעקב דמביצר, ר' אברהם מאיר גרייווער, ור' ישראל יהודה ליב סג"ל. נאמר בה: הנה למותר להודיע תועלת הנמרץ ותכליות הרבות, אשר תצמחנה מהידיעה היקרה בסיפורי קורות העולם, אשר כל חכם ונבון ידעם בלעדי דבריו, וביחוד האיש הישראלי הקורא הדורות מראש...
ישוב ויתפלא על משברי וגלי השינויים הנוראים אשר עברו על כל אומה ואומה, עד כי הרבה מהם ספו תמו אין זכר למו, אחת היא האומה הקדושה הישראלית... עומדת בקיומה ובאמו־ גלויית תודה אל שלמה בובר על ששלח תשלום עבור הספר נדפסו ממנו אלף עותקים, ורובם תחת ידו מאין קונה. מבקש ממנו להוציא לאור, ואם אפשר לבטוח במדפיס גרוס. מדפיסי נתה... ועוד תועלות שונות תצמחנה מידיעת קורות הזמנים, תלה לשוננו לספר שבחיהן...
רק רצוננו להודיע טיבו של המחבר... ירא ושלם, סופר מהיר ודובר צחות... נצר נאמן הרחמן... ... ... ...
[הערה בשולי הדף, בתחתית העמוד]: בור הספר מליץ יושר, שעה שאחרים לא ענו ואף לא החזירו את הספר. מבקש עצה אצל מי להדפיס את הספר "דברי אמת" שמתכוון להדפיסי פרעמישלא לא ענוהו, ואולי הם חסידים המתירים מאנשי עידם.
מגזע היחש... מעודו הקדיש עתותיו לתורה ולחכמה, אם כי הוא מנעוריו קשה יום מסובל בתלאות שונות, עכ"ז לא ייעף ולא ייגע... רק כוונתו להפיל הידיעה הזאת בקרב ישראל, למען איזה תכלית אשר ידמה בלבבו למצוא בו ג"כ חן וחסד בעיני אלקים. מכתבים אחרים מהמורה מרדכי וינטר, ומהסופר מרדכי ויסמן־חיות. כוונת המחבר מובהרת בהקדמתו, שיהודי לא יהיה כאלם לא יפתח פיו, בעת שיחתו עם גויים בעניינים היסטוריים. את חיבורו עיבד לפי ספרים שונים בלשונות העמים, והצטדק על שהשתמש בתאריכים לועזיים ולא עבריים. בראש ח"ב מכתבי נחמן יצחק הכהן פישמן מלבוב, ומרדכי באס מלייפניק. בהקדמה נוספת מספר המחבר על תלאותיו, כשנדד בערי גליציה להפיץ את ספרו. רשימת החותמים בראש ח"א ובסוף ח"ב. בריישא הפיץ עבורו את הספר בן דודו ר' ברוך געלדווארטה מקראקא.
מגלת דמשק מגוללת סיפורן של עלילות הדם ברוסיה תקפ"ו, בדמשק ת"ר, ובמקומות אחרים, וכן את פרעות דמשק בתר"ך, עם קונטרס אגודת פרחים של מכתבים ומליצות מימי נעוריו, וויען תרכ"ה. בהקדמתו מדבר בשבח משה מונטיפיורי ויצחק קרמיה. בקונטרס הנספח, גם תרגומים לעברית מסופרי העמים, ורשימת החתומים מקראקא.
לקט אמרים שפרסם בבמות שונות עם נוספות ותיקונים, קראקא תרכ"ט.
מליץ יושר מעין ספרו הקודם, עם שירים ומאמרים חדשים שלא נדפסו עדיין, למברג תרל"ו. ההקדמה נדפסה בסוף הספר, ובה הוא כותב בין השאר: מצבי [הכלכלי] ומעמדי כעת כי רע הוא מאוד... במסתרים תבכה נפשי להיות איש ריב ואיש מדון לכל הארץ, אבל... ללחום בעד חותמך הוא האמת. דודו היה הרב שלמה הכהן ברטרם אב"ד שטקטשין וראב"ד קראקא. כמה ממכתביו מתר"ה עליהם חתם בר"ת פג"ש, כלולים בספר נטע שעשועים כת"י שחיבר נפתלי קעללער בתרי"ד.
נשא את בתו של ר' חיים פריילידן מקראקא, ונולד לו בנו ר' ברוך, אבי ר' חיים, אבי ר' שלמה זלמן חתנו של ר' דב בריש ויידנפלד. חמיו השיב לו בתרע"ט בדובב מישרים, ח"א, מא. בני המשפחה היו נגידים סוחרי יין בעיר, מחשובי חסידי גור.
מדינה וחכמיה, 61; קרסל, לכסיקון, א, 429; ספר קראקא, 101; לא נותקה השלשלת (אנגלית), 228–231.