ר' אברהם ב"ר אליעזר גינצלר
סופר חרדי ועורך עיתונים במר־מורש־סיגט ובקראקא
מאויהעל וקראקא (ת"ר–תר"ע)
סופר חרדי מעולה. במאמריו הנלהבים עשה רבות לחיזוק הדת. נולד באויהעל ביום א' תמוז ת"ר. בתרל"ו הדפיס בסיגעט את ספרו ביידיש דאס מעטער מאסס. בשנת תרל"ז ייסד במר־מורש־סיגט את השבועון העברי הראשון בטרנ־סילבניה "התור". יש אומרים כי מחוסר אמצעים התקשר עם ר' הירש ליב גוטליב שהוציא שם לאור את קובצי "השמש", אך נפרד ממנו כשראה שמגמתו היא ההשכלה ולא חיזוק הדת. עתונו מתואר ע"י רי"י כהן בארשת, א, 303-306. חפץ להשפיע על ההמונים להיטיב את דרכיהם ע"י העתונות, וניסה בשנית להוציא לאור את "התור" בקולומיאה ללא הצלחה. עבר לקראקא, ונסיונו השלישי כמעט הצליח, שכן היו לו מאתים חמישים חתומים מגליציה, ושלוש מאות מרוסיה. בתרמ"א דיווח על פרעות קיוב, ואז נאסרה הכנסתו לרוסיה, והעתון נסגר. בשנת תרמ"ג הוציא לאור בקראקא מספד מר, ההספדים על רבי שמעון סופר, שרשם בעת שנשאו אותם חתנו ובנו של המנות, עם קינה שכל החרוזים בה פותחים באות ש, ודברי פתיחה. סגגונו מצא חן בעיני הבן ר' שמחה בונם סופר, והוא יעץ לו להפסיק לשלוח מאמרים למחזיקי הדת שרמתו נמוכה ואיננו מושך קוראים, וייסד את קול מחזיקי הדת, שקיוה כי ירשו להכניסו לרוסיה. אנשי מחזיקי הדת הגישו תביעה לדין תורה, ונפסק כי אסור לרש"ב להוציא את קול מחז"ה, ור' אברהם יקבל את עריכת מחז"ה. כעבור זמן ראו בכתיבתו הנאה, סכנה שהנוער יימשך ללימוד הלשון, ואז העבירוהו מתפקיד העורך, והטילו עליו רק לכתוב מאמרים. נפטר בקראקא ביום י"ז תמוז תר"ע. בנו צבי הירש נולד לו במ. סיגט ביום י"ב אדר תר"ם. היגר לבופלו שבארה"ב, והשתתף בפילי־טונים בכל הבמות העבריות שם.
גרשום באדר, מדינה וחכמיה 65–66, 146, מיינע זכרונות, 148–152; מספרות ישראל בהונגריה, 234; רמ"מ ישה, המלבי"ם חייו ופעלו, צח קא.