ר' חיים שמואל ב"ר מאיר יהודה ליב גלז

מזלישטשיק (תר"ך*–תרצ"ה*)

מזלישטשיק (תר"ך*–תרצ"ה*)

נולד בשנת תר"ך לערך לאביו הרב מאיר יהודה ליב. למד אצל הרב אברהם תאומים אב"ד זלישטשיק שהסמיכו להוראה, והשיא לו בשנת תרמ"א את בתו יענטא, נפטרה א' טבת תרצ"ד. גר כל שנותיו בזלישטשיק, ולא נענה בתרנ"ד להפצרות חמיו שרצה לנסוע עמו לרוהטין, להכתירו שם על מקום אביו. כוחו היה גדול בתורה, והיו לו מקנאים רבים. לפרנסתו קנה מכונת דפוס גדולה, וממנה יצאו הספרים היחידים שנדפסו בזלישטשיק. התרושש בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהרוסים שללו את רכושו, ואחותו הינדה סייעה לו במצוקתו. זמן מה כהן כמו"ץ ביגלניצה עד שנשבה ע"י הרוסים, ובסוף המלחמה הוחזר. בתרפ"ח לערך נפצע ע"י מכונית בתאונת דרכים, וחדשיים אושפז חינם בבית החולים היהודי לזרוס בלבוב. טיפלה בו אז במסירות בתו הבכורה ראדי, אשת ר' שמואל שמחה ב"ר חיים מזל, נכדו של רבי זושא מאניפולי. היו לו עוד שתי בנות: חנה אשת ר' יצחק אליהו אשכנזי, והצעירה לאה שעלתה לא"י עם בעלה ירחמיאל. בנו יחידו מאיר יהודה, השלישי בילדיו, היגר לארה"ב עם אשתו יעטאלי ובתם צפורה, והוא הזמר מירו באינדיאנופוליס.

מספריו נדפסו: אמרי שבח, בראשי הדפים „הספד מר" על אביו, זלישטשיק תרנ"ה. בספר משוקעים רבים מחידושי האב ותולדותיו. בשנת תרנ"ט הדפיס שם קינת סופרים, הספד על ר' ישראל דוד שמחה בונם סופר בן המהרש"ס, שנפטר ביום ז' אדר תרנ"ט. את הנספד הכיר כאשר הוא שהה בזלישטשיק עשרה ימים, לרגל נישואי בנו זוסיא סופר עם בת ר' פייבוש נח ניסברויך גיסו של המחבר (כנראה אף הוא חתן ר"א תאומים). ההסכמות הן מרא"ב קלוגר (וידעתי כי ידיו רב לו בהלכה ופלפול וסברא... גם באגדה ידו הדה), ומגיסו ר' זאב וולף תאומים אב"ד זלישטשיק. ההקדמה מליצית מאד בחרוזים, ובה מתנצל על שלא הדפיס עדיין את ספריו, כיון שרצה להדפיס תחילה את חידושי אביו. בספר נכללו מאמרים שונים מהנספד, והדרשה שנשא בקראקא לחיזוק עמודי הצדקה, נדפסה תחילה ב„מחזיקי הדת". בסוף ההספד ד"ת מהמחבר, ותשובתו לחוקר אחד. בתרע"א הדפיס שם מגדל השן; דרוש למלאת מאה שנה לחנוכת בית הכנסת שנשא בו בליל שמיני של חנוכה תר"ע, עם חידושים בהלכות בית הכנסת, כשבראשי הדפים שלהם: חשב המלך, ר"ת של שמו ושם אביו. בראשו מכתב הסכמה מש"ב ר' יוסף לוינשטין מסרוצק, שאף הוא נכד ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין אב"ד ברזאן. בהקדמת המחבר מזכיר את ההתכתבות שהיתה לו עם גיסו ר' גדליה צבי רובינשטין ראב"ד זברז', ר' יעקב ווידנפלד, המהרש"ם, ורא"ל הורביץ מסטניסלב, אותה כלל בספרו כת"י שו"ת מנחת מרחשת. בסוף הספר הערה שהעתיק מגליון ספרי השו"ע של אביו, ספרים ישנים מאד שדרכו היה להעדיפם על פני החדשים.

מגילה חדשה, פירוש על מגילת אסתר, הדפיס כנראה בלבוב תרצ"ד, בדפוס ר' סנדר מרגליות, בסיוע תלמידו ר' מיכל סיראטי. המלה הראשונה של שם הספר היא ר"ת של אביו, והשניה בר"ת: חדש דרש שמואל הקטן. בהקדמתו מגולל את קורותיו בזמן המלחמה, מפרט את בני משפחתו, מזכיר את ההספד שנשא בביהכ"נ הגדול בזלישטשיק על גיסו רז"ו האב"ד, וההספד שנשא על ר' ישראל מצורטקוב, החפץ חיים ור' מאיר שפירא.

בספריו הוא מזכיר את כתביו האחרים: שו"ת מנחת מרחשת; שו"ת שבור מלכא בו באו פלפוליו עם גדולים (כנראה הם זהים); פלפולים על הש"ס, כגון תודת הרגל עמ"ס ביצה; פירוש עה"ת; גשמי ברכה שחיבר בשובו משבי הרוסים; חשן המאיר על מסורות בעל הטורים; ילקוט שמואל על מדרשי פליאה; שב"ח המל"ך על הגדש"פ ועוד.