ר' שלמה ב"ר יהודה ליבוש דומיניץ

מוויליצ'קה (תרכ"ח–תש"ג)

נולד ברדימנא לאביו ר' יהודה ליבוש ב"ר חיים יעקב. למד אצל ר' אברהם ישכר דב ליכטג אב"ד רדים. חסיד שיניבה מובהק – בספריו מביא עובדות ושיחות ממנו, כמו גם מגאונים וצדיקים אחרים בגליציה – ואחרי פטירתו נסע אל בנו ר' שמחה ישכר בר מציעשינוב.

נשא את איטה (יוטלי) בתם של הגביר ר' אברהם גרין, ואשתו צינא רחל בת הדיין ר' עזיאל משה תלמיד הברוך טעם. עבר אל חמיו לוילי'צקה, ואשתו סייעה בפרנסתו. למד במחיי־צתו של ר' אהרן לוין שאף הוא היה חתן שם, והרבה מקנתו בנגלה ובנסתר. גם כעבור שנים כשפנה למסחר ונעשה עשיר גדול, לא זנח את לימודיו. כל יום לימד גפ"ת בחורים מופלגי תורה בביהמ"ד "דורשי טוב", וכן היו לו שיעורים בביתו עד מאוחר בלילה. ביתו היה פתוח לאורחים שנהנו מידו הרחבה, ונתפרסם כאחד מן הדמויות המופלאות בגליציה המערבית. בזמן השואה נספה עם אשתו בנפולומיץ בגיל ע"ה, והושלך לקבר אחים הי"ד. ביום כ"א כסלו תרנ"ה נפטר בכורו עזיאל משה בן החמש, ונטמן ליד זקנו שעל שמו נקרא; בי"ז חשון תרס"ח נפטר בנו מנחם מנדל; בשואה נספו ילדיו דובריש מקראקא־פשמישל, דוד מאושפצין־ביליץ, סימא ופיגא קנר עם יוצאי חלציהם. שרד רק בנו ר' חיים יעקב מביאלא־ביליץ, כיום בלונדון. ד"ת ממנו ומאחיו דוד מביא האבא בספרו.

חידש הרבה בתורה, והיה יחיד במינו בגימטריאות ונוטריקון. בזמן מלה"ע הראשונה הראה את כתביו לרבי שלמה מייער מסאסוב כששהה באושפצין. הם מצאו חן בעיניו, והורה לו לעשות מהם ספר ולקובעם בדפוס. היה לו בכתובים חיבור על הש"ס דורש לפרקים. הדפיס קונטרס ד"ת בהבאר. הרב החסיד שחיבר ספר ארץ ישראל [צ"ל החיים] על תהלים, ביקש ממנו שימסור לו את רמזיו לספחם לספרו, אלא שסרב והעדיף להדפיס את ספריו בעצמו.

רמזי אלול כולל ג' חלקים: א. גימטריאות ורמזים לחודש אלול, קראקא תרפ"ח. ב. קונטרס נושא אבהון, פרשת סדר יחוסו, ויליצ'קה תרפ"ח. בראשו ההסכמות לסידור עולת תמיד של זקנו, ובסופו קונטרס הבאה לפרקים עמ"ס אבות. ג. קונטרס עולת תמיד על מועדי השנה ובסופו תיקונים והוספות, ויליצקה תרפ"ט. המסכימים: בתרע"ו לערך ר' שלמה טויב אב"ד פמורן, בשליחות חמיו ר' שלמה מייער שבקשו לכתוב הסכמה יפה, מתוך התנצלות שאיננו סופר היכול לכתוב בעצמו (חננו ה' בלב מבין להבין ולפלפל במועצות ודעת); בתרפ"ו ר' משה בנו של הרבי מקומרנא; בתרפ"ז ר' יוסף נחמיה ב"ר עקיבא קורניצר אב"ד קראקא (אשריו כי זכה לשלב תורה עם ד"א); ר' אהרן הלברשטם אב"ד ביאלא (כי אבותיו זי"ע היו צדיקים וטהורי לב, ובאמת חידוש בזמננו שגביר וסוחר גדול יקבע כל ימיו שיעורין כסדרן בכל יום ויום); ר' אהרן לוין מסמבור (אזכרה ימים מקדם, עת מתגורר הייתי בימי עלומי ירחי מספר בוויעליטשקא עיר המלך... אז שמחתי להכיר את הרב הגדול בתורה... אשר היה מבאי ביתי, ונעימות היה לי להשתעשע אתו יחד בדברי תורה, ולהתהלך במרחבי חדריה); רצ"י מיכלזון וגיסו רצ"ה פרידלינג אב"ד בוסקוביץ; מח' ר' אליהו בומבך מאושפצין (עם ד"ת); ר' ישראל אהרן הולר אב"ד בקשביץ; ובתרפ"ח מר' מאיר שפירא מפיעטרקוב; ר' חיים דב בריש שטרוך אב"ד ניימרקט; ר' פנחס בר"א פינקלשטין אב"ד פולניצא (עם ד"ת); מח' ר' שם קלינגברג; ר' יהושע שפירא אב"ד ריבטיטש (רק מפני הכבוד והידידות שבינינו, לקחתי לי פנאי להשיב לו כל האגרת בכתב ידי ממש); ר' חיים לנדא מו"ץ פרוכניק בריישא. כל המסכימים מביעים את התפעלותם מסוחר המחדש בתורה.

עולות של היום, כולל חידושים עה"ת בדרך פשט פלפול ודרוש. ר"ת של שם הספר בגימטריא שלמה, והספר נקרא גם בשם עולת תמיד. חלק א' נדפס בפדגורזע תרפ"ח, עם כל ההסכמות הקודמות. בהקדמת המחבר עומד על מעלת המדפיס ספרים. על ספר שמות נדפס בוילעליצקה תרפ"ט, ובסופו הסכמות בעל התורה תמימה מפינסק ור' נחום ויידנפלד. בסוף כל חומש מלואים והוספות. חלק שני על ויקרא-דברים נדפס בוויליצקה תרצ"ב, וניתנו לו הסכמות נוספות. בתרפ"ט מר' טוביה הורביץ אב"ד מיידן, ומר' אהרן היימן מו"ץ בלונדון עם הערות; בתר"ץ מר' דב בריש וידנפלד; ר' אפרים לנדא אב"ד בוקרשט; ועם ד"ת מר' שלום שכנא טשרניאק ממציוב; ר' דוד קליינר רב ביכ"נ מעוז לדל בוורשא; ר' הלל פוסק אב"ד טטרבונר; בתרצ"א מר' יחזקאל שרגא הלברשטם אב"ד ציעשינוב, ומר' יחיאל צבי הלוי עפשטין אב"ד אוזרוב. כמו־כן הסכימו ר' פנחס טברסקי מאוסטילא, ור' אריה ליב רובין אב"ד טומשוב. תשובות אליו בכנף רננה, יו"ד, ח"א, לט, ח"ב, ה בתרמ"ז. חידושיו ב"הפרדס" (גוטוין), ב–ג בתרצ"א.