ר' מרדכי (מוטל) ב"ר יהודה ליביש דרוקר
מגיד מישרים ורב בית הכנסת יד חרוצים בסטרי
מסטרי (תרי"ד–תרצ"ה*)
נולד בסטרי ביום ד' טבת תרי"ד לאביו ר' יהודה ליביש, בנו של ר' שבתי ב"ר מאיר, שנשא את פייגא בת ר' מאיר חתנו של ר' שניאור נתן ב"ר גרשון בוימן. אמו אסתר ואמה היו מילדות, וכמוהן גם אשתו ברייגדל שסייעה לו בפרנסתם, וגידלה את ילדיהם: פסח, פייגא, צבי ויהודה ליבוש. למד תורה מפי דודו ר' מאיר דרוקר מח"ס כת"י אמירה נעימה על סוגיות הש"ס, ובספריו הוא מביא ד"ת ממנו. כן היה גם תלמידו של הרב חיים זאב המר אב"ד בלשביץ וראב"ד סטרי. התחנך על ברכי דודו המשורר המשכיל ר' משה צבי הירש ענסער, אביו של ר' מרדכי פלץ "שר החוץ" של חצר בלו. הושפע מדודו לשלוח את מאמריו לכתבי העת, ופירסם מאמרי מחקר פרשנות ודקדוק, וכן שירים, בהעברי, היהודי, התור ועוד. זמן מה גר בבוריסלב. בשנת תרמ"ג כבר שימש כמגיד מישרים בחברות חיי אדם ועין יעקב שבסטרי, ומתרנ"א מ"מ בעיר שלא על מנת לקבל פרס. כמו"כ כהן כרב בית הכנסת "יד חרוצים", שבמרוצת הזמן נקרא על שמו. נכבד על כל החוגים בעיר כת"ח מובהק, בקי גדול באגדה ובמדרשים, בעל קורא מצוין, וידען בדקדוק העברי. הנוער הציוני למד מפיו תנ"ך ודקדוק.
הספר הראשון שהדפיס הוא שפה לנאמנים, עם הערותיו טעם זקנים. את זכויות ההדפסה קנה מנכדי המחבר הרב יהודה ליב הלוי עדיל מזמושץ. נדפס לראשונה בלבוב תקנ"ג, וכעת בשנית בדרוהוביטש תרמ"ג. זהו קונטרס הפעלים עם לוחות המשקלים והבנינים. חיפש להדפיס גם ספר אחר מאותו המחבר: רדיפא מיא על שמות הנרדפים.
ספרו הגדול הוא תכלת מרדכי, פירושים ודרושים עה"ת עם חידושים על פירש"י ואבן עזרא, למברג תרנ"ד. בתרמ"ו קיבל הסכמה מר' הלל ליכטנשטיין, ובתרנ"ד ממהר"י שמלקיס, ראש"ל הורביץ מסטרי, ור' אליעזר זוסמן סופר מפאקש. הסכמת ר"ב וייס מטשרנוביץ מתרנ"ה נדפסה שנה אחרי כן ב"טובים מאורות". בהקדמתו מזכיר את טירדות פרנסתו. בסוף הספר פרפראות לפורים. פירושיו ודרשותיו היו ע"ד הדקדוק וצחות הלשון.
טובים מאורות הוא סדר קידוש החמה (והלבנה) מיסודו של ר' דוד מילדולה. נדפס לראשונה בלמברג תרנ"ו עם הדינים בלה"ק ועברי טייטש, ובסופו שירת השמש בחרוזים. מהדורת לבוב תרפ"ה היא רק בלה"ק, ועם דרשת השמש במלואה. בראשה הדפיס שוב את הסכמת ר"ב וייס, וכן את הסכמת המהרש"ם מתרס"ט לספרו עה"ת (ולאשר שמעתי כי מוכ"ז יראת ד' היא אוצרו). כמו"כ צרף דוגמאות מפירושו עטרת מרדכי על המדרש רבה, ממנו התכונן להדפיס על מגילת אסתר. ד"ת ממנו נדפסו בכמה מתשעת חלקי ספר אהל מועד של הרב אברהם ב"ר יעקב ביק. בכתובים נשארו: עטרת מרדכי – פירוש בלשני על המדרש רבה; לבושי מרדכי וכן דברי חכמים וחידותם עה"ת; כליל תכלת – דרושים למועדי השנה. בתרצ"ד עדיין גר בסטרי.
מדינה וחכמיה, 74; נ"מ גלבר, ספר סטרי, 37, 117; קרסל, לכסיקון, א, 365.