מקוסוב (תר"ס*–תש"ג)
נולד בקוסוב כבן יחיד לאביו רבי משה מזיווגו השני. למד אצל זקנו ראי"מ שטיינברג, ובתר"ף נסמך ממנו, מר' פייבל ווליג אב"ד בוטשאטש שישב בביתם, ומר' יעקב שור אב"ד קיטוב. מתרפ"ה רבה של קוסוב על מקום אביו, והאדמו"ר האחרון שם. כאביו אף הוא גבה קומה ויפה תואר, ת"ח ועסקן, צנוע ובורח מפירסום. למד נגינה בכינור אצל ר' חיים נחמן ראש הכלי זמרים בעיר. בעל התפילה שלו בימים הנוראים היה ר' שמעיה שיינר מוישובה. בתרצ"ה ביקר בארץ עם ר' דוד שפרבר אב"ד בראשוב, ועמד להשתקע בחיפה. רצה להשקיע 40,000 זלוטי, אלא שחסידיו הניאוהו מכך, ובהשפעתם קנה בכסף בית בקולומיאה. בשובו מא"י רצה בתרצ"ו להדפיס את ג' חיבוריו: חורבן מכתב מרבי חיים הגר מקוסוב אל ר' יוסף קרויטהמר ור' מרדכי צבי הירש פאבל. ת"ח בדלטין.
מרדכי נח הייזלר מנהלי כולל קוסוב בטבריה ביום י"ג סיון תרצ"א בדבר חלוקת מעות לעניי הכולל ביהמ"ק, טהרת המשפחה, הלכות מקואות. בכיבוש הנאצי היה בגיטו קולומיאה בשנים ת"ש–תש"ב. שם נורתה בטבת תש"ג אשתו העני רבקה בת רבי משולם פיבוש ורמן מפולטושאן ויאסי, ובתו חוה כלת ר' ברוך ב"ר ישי"י הגר האדמו"ר מאטיניא. חסידיו החזירוהו לבונקר סתרים בקוסוב, ואירגנו מבריחים שיבואו מהונגריה לקחתו. מכיון שבבונקר לקתה בריאותו דרש להעבירו לקולומיאה, והחמיץ את בנו בואו הנדברו עמם שישובו ביום ראשון, אך בליל מוצש"ק נתפס באקציה עם בניו ובנותיו (יעקב שמשון, משה, יוסף, שינצי), בין רבבה מיהודי העיר שנשלחו ברכבת חתומה לבלזיץ. בנו ר' אלתר"ל סרב לקפוץ מהרכבת כאחרים, וראה בפטירת אביו כשהרכבת חנתה בלבוב, לפני חצות הלילה ביום אדר"ח חשון תש"ג. י"א שנספה באושוויץ הי"ד.
אדמורי"ם שנספו בשואה, 90–91; יהושע געדטנער, מגילת קאסאוו, תל-אביב, עמך, תשמ"א, 18, 140-142.