ר' ישראל ב"ר ברוך הגר

מויזניץ (תר"ך–תרצ"ו)

נולד בויזניץ ביום ב' אלול תר"ך כבכור לאביו רבי ברוך, מאה שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט. סבו רמ"מ אהבו מאד, והרבה בשבחו. לא רצה לקרוא לו בשם חמיו, ולכן היה קורא לו "הזקן" כפי שקראו לר' לוי יצחק מברדיטשוב, או ה"פולק" כי התחתן לפולין. אמרו עליו שהיתה לו צורת סבו רבי ישראל מרוזין. מנעוריו ניכר בכשרונותיו ובתפיסתו, ובגיל רך נסמך להוראה מהשו"מ ומהבית שלמה. נבחן עם אחיו ר"ח מאטיניא אצל ר"י ויידנפלד והרבי משינאווא, ושניהם החליפו מכתבי תורה עם מהרי"א איטינגא.

במעמד אלפים נשא בתרל"ה בזבנא את הינדה בת רבי מאיר מדזיקוב. נפטרה ביום י"ג אב תרע"ד, ונספדה ע"י גיסה רבי יעקב יצחק אונגר מזבנא. אחריה נשא בתרפ"א (או תרפ"ב) את מרים בת ר' יעקב כהנא אב"ד חצי־עמר, שהיתה אשת ר' אליעזר ניסן הורביץ בן הצדיק הפלאי. השיא את שלושת בנותיה: לבנו רבי ברוך, להרב אברהם משה באב"ד אב"ד גורא הומורא, ולרבי רפאל הורביץ בקולומיאה. בזיווג שלישי נשא בתרפ"ז את שינדל, בת רבי יעקב ליב טברסקי בן המגן אברהם מטריסק. בדזיקוב למד עם גיסו רבי יהושע, והתעלה בחריפות וביראה. קלט רבות מחמיו בשלושת השנים שהיה במחיצתו לפני שנפטר, וחמיו אמר עליו שמלכות מצפה לו, ועוד יגדל להיות צדיק הדור.

בתרל"ח שב לויזניץ, וכשנפטר זקנו בתרמ"ה נתקבל לרבנות העיירה בידבליא במרמורוש. כתוצאה ממלשינות שהוא מתנגד להשכלה וללשון המדינה, נאלץ באחד מלילות השבת בתרמ"ו לברוח משם לביטשקוב, עם חסידו הנאמן ר' מרדכי חנא. מתרנ"ג ממשיך ההנהגה בויזניץ, ובימיו נתעצמה חסידות זו ומנתה רבבות ממדינות שונות. פתח ישיבה גדולה "בית ישראל", בהקדישו תשומת לב רבה לחינוך הנוער. בכסלו תרס"ח גר כמה שבועות בסניאטין, בגלל מתנגדיו המשכילים והציונים בעירו.

כשפרצה מלה"ע הראשונה המשיך ללמוד בשלוה עם בניו ספר ברית כהונת עולם, בשעה שמאות נקהלו בבית מדרשו עקב הפגזה בלתי פוסקת. רק כשהקוזקים חדרו לעיר ובקשו לאסרו, עבר לקיטוב הסמוכה. בתרע"ה עבר בניסים דרך רומניה להונגריה, וקבע את מושבו בעיר גרוסווארדיין. נתקבל בברכה גם ע"י האשכנזים בעיר. היו לו שיעורים קבועים כל יום. תפילתו היתה באש להבה הממיסה כל לב. התחיל כל יום לומר תהילים אחרי התפילה. אהבת ישראל שלו היתה למופת. קירב כל אדם בענותנות רבה, ובמיוחד כיבד רבנים ותלמידי חכמים. העניק הסכמות לעשרות ספרים. נקי לשון למופת, ורודף שלום בקיצוניות. נשיא א"י, ועודד את החלוצים שעלו אליה. מראשי אגודת ישראל, ומעורב בפעילות ציבורית. היה נכבד בעיני השלטונות, ובעל השפעה רבה. אין קץ למופתים שסופרו עליו, ורוח הקודש שראו אצלו. רכבות מלאות היו מסיעות אליו שיירות חסידים, מכל מכתב מרבי ישראל הגר מויזניץ אל המהרש"ם בשנת תרס"ו בדבר עניי א"י רחבי מרמורוש בה הקים מבצר חסידי. ערך מסעות בכמה מדינות, ואלפים נקהלו לקבל פניו. גדולי דורו חיבבוהו והעריכוהו מאד. לחיבה יתירה זכה אצל דו"ז רא"י מסדיגורה. נסע אל דו"ז רד"מ מצורטקוב, והתידד עם בנו רבי ישראל. רבי משה מרוזוודוב אחי חמיו, לבש בגדי שבת ויצא לקראתו. נכבד בעיני מהר"י מבלז, והיה באהבת נפש עם מהרי"ד מחותנו. אדמור"י רדומסק הוקירוהו, וכן גם ר' ברוך מגורליץ, ראי"מ מגור, ר' ישכר דוב אייכנשטיין מוורצקי, ר' שלום אליעזר מרצפרט, ר' אברהם שלום מסטרופקוב, ר' משהניו ובנו ר' יחזקאל פנט מדעש. בעל מנחת אלעזר מנה אותו כראשון, במי שברך שעשה בר"ה לצדיקי הדור. אמר שענין האדמורו"ת נחלש בדורנו, ונשאר רק אחד: הרבי מויזניץ. בהספדו אמר עליו שהיה צדיק הדור שדאג לכלל ישראל. רב"צ הלברשטם מבובוב שלח אליו את בניו, וציוה לחסידיו בקראקא שילכו להקביל את פניו בעת ששהה שם. רבי ארה'לה ראטה הפליג בשבחו, וקרא לו הצדיק הטוב והמתוק. בעל חקל יצחק היה עמו בידידות אמיצה, וכן רבי יהודה יחיאל טויב מרוזדול שישב במרגרטן. הרבי מאוזרוב אמר כי נשמתו היתה נדירה בעולם, ואף אם היה חי בזמן הסנהדרין גם היה מהגדולים. מהרי"ץ דושינסקי כיבדו מאד, וכשנתברך ממנו נולד לו בנו הרב ישראל משה. רי"מ היבנר אמר עליו בעודו צעיר, כי מרחוק מרגישים היכן הוא מתגורר. מהר"ם שפירא מלובלין נסע אליו לשתי שבתות בשנה. ר' פנחס הורביץ דומ"ץ גרוסוורדיין נמנה על אוהביו ואהוביו. בידידות היה עם ר' יהושע בוקסבוים מגלנטא ור' שאול בראך, וכן עם ר' שמואל זלמן ויינברגר ממרגרטן, ר' שלמה זלמן אהרנרייך משמלוי, ר' יהודה רוזנר מסקלהיד, ר' מנחם ברודי מקאלוב ור' דוד שפרבר מבראשוב. בין גדולי חסידיו: ר' יהודה יואל דייטש אב"ד גאניטש; רבי שלמה אליעזר ויזל מטרנובה; ר' מרדכי כהנא "פלץ", ב"ר יוסף ליב חתן המראה יחזקאל ונכד קונטרס הספקות; ר' משה מיכל וייסבלום נכד הנו"א שהתגורר בכפר; ר' דוד פלדמן אב"ד לייפציג; ר' יחזקאל ויידמן אב"ד סיטשעל; ר' נפתלי כהן מח"ס אוצר הגדולים אלופי יעקב, ועוד. משמשיו היו ר' יוסף ורב"צ שכטר, והמלחין ר' ניסן יוסט. בעל תפילה אצלו היה ר' קלמן שהתפלל עוד אצל הצמח צדיק, ואת שנותיו האחרונות עשה בירושלים.

בשנותיו האחרונות נתערערה בריאותו, וסבל ממיחושים שונים. חושיו היו ערים עד יומו האחרון, ותפילת ר"ח התפלל בהתלהבות. בליל שבת ב' סיון תרצ"ו תיקן את כיפתו אחרי תפילת מעריב, החליק ויישר את פיאותיו וזקנו, וכך נפטר. לויתו התקיימה במוצש"ק באחת בלילה, והרב רולר מניאמץ הספידו במשך ד' שעות. בטהרה התעסקו הראב"ד ר"פ צימטבוים, והדומ"ץ ר"פ הורביץ. הספדים בדפוס בספרים נאות דשא של רש"ד אונגר, ויצא פרח של ר' אברהם ריינמן אב"ד קרעטשינוף, ועוד. ביום י"ג אדר תש"ט הועלה ארונו לא"י בהשתדלויות עצומות, ובהתערבותה האישית של אנה פאוקר שרת החוץ ברומניה. נטמן בבני־ברק, ואוהל הוקם על קברו.

ילדיו: א. ר' מנחם מנדל מוישובה; ב. ר' חיים מאיר מבני־ברק; ג. ר' אליעזר מויזניץ; ד. ר' ברוך מסרט; ה. ר' שמואל אבא בויזניץ; ו. חיה זו' רבי שלום רוקח מסקול; ז. חוה הי"ד זו' ר' אלתר יחזקאל הורביץ האדמו"ר מדזיקוב; ח. שרה זו' רבי צבי חיים הורביץ מרימנוב; ט. דבורה זו' ר' אלתר מנחם מנדל הגר מבורשא, ובזוו"ש זו' ר' משה חיים לויא מפיעטרקוב; י. שיינע רחל זו' ר' אברהם יהושע השל ב"ר פנחס מזינקוב; יא. העניא זו' ר' מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מבויאן-טשרנוביץ; יב. נפתלי, נפטר בילדותו.

תורותיו נדפסו בספר איבת ישראל, גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג, ב, קו ד'. ח"א על בראשית, עם ליקוטים קצרים על התורה בסופו. בראש הספר רשימת המטפלים בהוצאה, והקדמה בניו בה מוסרים קוים לדמותו. בבני־ברק נדפס בשלימות על כל התורה. בכרך א' ד"ץ מתשל"ד של ח"א, וסידור מחדש על שמות בתשכ"ט, צו עמ'. כרך ב' על ויקרא-דברים, דפוס ליפא פרידמן, תשל"ה, ריב עמ', על־ידי ר' יצחק דוד רזמוביץ ור' אליעזר דוד פרידמן המבקשים לשלוח אליהם עוד הי"ד והקצ אלף שני ר' בו ובנור הניח בגודל מסכ חידו חיים יש"י אליו השיב ספר ר' מ מדמי בנו בפרס שרו נסעו הויזנ הגבא אלי עם לערך נשא מיכל בן ג"ט א. ר יצחק תר"ק הקה סיון זו' ר ממנ בפתר מכפ מנחם תשוב שלמ ח"ב, דוב ר' מ מניי נולד הרב מתורותיו, להדפסה בכרך הבא על המועדים ועה"ת תנינא. בסוף כל כרך רשימת התורמים לזכרון יקיריהם.

אבל ישראל, הספד שנשא עליו ברבים ר' יוסף הכהן שוורץ, וקונ' אמרי ישראל מחידושיו או ממה שהשמיע, ע"י ב"א נפתלי ב"ר אליהו פרוכטר מאובר-וויטשויא, גראסוארדיין, דפוס ר' בנימין זאב רובינשטיין, תרצ"ו, 20 עמ'.

ש"ב ר' מרדכי אריה הורביץ אב-בית-דין באנילא הדפיס בתרצ"ז את הספדו עליו זכרון ישראל, ובו כמה משבחיו ואימרותיו. קרובו ר' חיים דכנר מגרוסווארדיין הדפיסו שוב שנה לאחר מכן בתוך קונ' אור ישראל, ליקוטי מאמרי הנספד. צולמו מחדש בסוף ספרו בשם מרדכי, ראשון-לציון תשל"ב.

העתונאי הערצעל אפשאן מתאר את התרשמותו מהחצר בספרו בית ישראל, ס. מארמארש תרצ"ט. סיכום תולדותיו ע"י ר' נתן אליהו רוט בספר קדוש ישראל א-ב, בני-ברק, המכון להוצאת ספרי ויזניץ, דפוס עקיבא יוסף בירושלים, תשל"ו–תשל"ז, ש, 28; -תרסג עמ'. המסכימים: האדמו"ר רח"מ; בניו (עברנו על התוכן בתשומת לב, והוטבו הדברים בעינינו). בהקדמת המחבר עומד על מקורות הדברים ועל מעלת סיפורי צדיקים, ומודה למסייעיו. בסוף ח"ב ד' פקסימילים מהאהבת ישראל, ס"ו ממכתביו, רשימת הסכמותיו, מפתח לפסוקים ומאחז"ל, ותוכן הפרקים. בסוף כל חלק רשימת התורמים.