מזבלטוב (ת"ר"י – תר"ע*)
בנו יחידו של רבי יעקב מזבלטוב. מילא שם את מקומו מתרמ"א, עד לפטירתו בשנת תר"ע לערך. בימיו ירדה אדמורו"ת זבלטוב מגדולתה, והחסידים המעטים שבאו יכלו בנקל להיכנס אליו. לפרנסתו אספו כספים בעיירה, וכן ערך מסעות לרומניה ולבוקובינה. נשא את נעכעלי (נפטרה כ"ג כסלו תרס"ו), בת רבי יצחק ליבוש טויב אב"ד חאטין כתב יד קודש אבי זקני סבא קריסא עפור האמת איה קדוש בעהמחס "דברי שלום" מרן אדמו"ר מסטראסקוב וצליה זי"ע"א מכתב רמ"מ הגר מזבלטוב בתרמ"ז אל ר"ש בובר בבקשת תמיכה להוצאות ריפוי ויאסי (זו' פרידא קילא בת ר' ישעיה שור), ב"ר משה חיים שהיה בנו של רבי יצחק אייזיק מקאלוב וחתנו של רצ"ה מזידיטשוב. ילדיו: א. ר' דוד, גביר ובעל צדקה, חתנו ויורשו של בעל אחוזה בכפר ויסלקוביץ שליד טרנופול. נפטר בשנת תרע"ו לערך.
(נרשם ר' דוד ב"ר מנחם חתן רמ"מ מקומנשטי, אבי פרידה אשת ר' אליהו ב"ר צבי מרמור שנפטר ה' סיון, וילדיו: ר' אברהם צבי שנפטר בתש"ט ברוסיה; דוד מור וטובה פריידה); ב. רבי משה שנתמנה ע"י אביו בתרס"ו בהסכמת הקהילה כאב"ד זבלטוב על מקומו; ג. רבי יצחק איזיק מברדיטשוב; ד. הרב יוסף אב"ד טיסמניץ; ה. הרב גרשון אב"ד טוייסט; ו. רעכל זו' ר' מאיר גוטסמן אב"ד אוסטר נובוסליץ; ז. אשת ר' יואל בלומנפלד מסאנוק (לפי עיר ומתים, של החנוני ר' יעקב ב"ר חיים ואלפראם). אולי זוהי פערלי ובנותיה שניצלו לא"י; ח. הינדה אשת הרב ישראל ברגר אב"ד בוקרשט.
תשובה אליו: אבן יקרה, קמא, אה"ע, כה.