(משאץ (תרכ"ג–תרפ"ו))
נולד בויזניץ בשנת תרכ"ג לאביו רבי ברוך. נתגדל על ברכי זקנו הצמח צדיק שחיבבו מאד. נשא את חוה בתו של ראי"ה השל ממזבוז, ב"ר משולם זוסיא, ב"ר יצחק מאיר מזינקוב, בראי"ה מאפטא. מתרנ"ג אדמו"ר בגורא-הומורא, אך בגלל שריפה שפרצה שם עבר לשאץ, וריכז סביבו אלפי חסידים. נחשב למנגן הטוב במשפחה, והתפלל לפני התיבה אצל זקנו. היה רוקד שעתיים בלי הפסק, והרצפה היתה מתמלאת מדמעותיו. נודע בשמחת השבת שלו, והיא לא נשבתה גם כאשר נפטרו לו ג' ילדים בבת אחת. מדוכא ביסורים, ובשנותיו האחרונות משותק עד לפטירתו ביום ט' אייר תרפ"ו, ידיעה על כך בשערי ציון, תרפ"ו, חוברת ח-י, עמ' יט (מצוגטאן!).
ילדיו: א. ר' חיים ממלא מקומו בשאץ; ב. ר' יצחק מאיר הי"ד; ג. אשת ר' בר נכד רבי מאיר מדזיקוב; ד. אשת בן דודה רבי שמואל אבא מויזניץ; ה. אשת ר' יצחק הלפרין.
מקור: מאורי גליציה, חלק ב׳, טורים 69–70; חלק ו׳, טור 435 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות
