מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
הוּרְבִיץ (Horowitz, Hurvitz)

ר' ישעיה ב"ר אשר יחזקאל הורביץ

רב בצפת, אב"ד וויניפג וראש הרבנים במערב קנדה

מצפת וויניפג (תרמ"ג–תשל"ח)

נולד בצפת ביום י"א אלול תרמ"ג, לאביו ר' אשר יחזקאל הלוי (נפטר בירושלים ביום כ"ד אלול תר"ף מפחד הפרעות. כמה צדיקים רצו לסומכו כאדמו"ר ולא הסכים), ב"ר ישעיה (נכד השל"ה בן אחר בן. נשא את כלת אחותו של בעל צמח צדק מליובאוויטש, בת בתו של ר' אהרן הגדול מקרלין, וקרובתו של ר' חיים חייקא מאמדורא), ולאמו עלקא בת ר' ישראל דוב יפה, ב"ר אפרים מגדולי חסידי חב"ד, ב"ר ישראל מדפיס דקאפוסט, ש"ב ומקורבו של בעל התניא ונכד הלבוש. נשא בתרס"ג את פיגא בת ר' יצחק לורברוים מליסא (נכד ר"ש מירוסלב וחתן ר"ש הלר), בן בנו של ר' מרדכי יהודה ליבוש בנו של החוות דעת.

למד אצל רבי דובריש זימאן מוורשא תלמידו של האבני נזר, ובישיבות הרידב"ז והחת"ס בצפת. רבו מוורשא הסמיכו בתרס"ג, וכן ראי"ה רובין אב"ד יאסלו בצפת. מתרס"ח רב לעדת חב"ד בצפת. בתרס"ט מינהו רבו הרידב"ז כחבר ביה"ד הקבוע שהקים, יחד עם ר' יצחק רובין מגליציה ור' שמואל לוריא מהונגריה, וכתב בהסמכתו: כי רב מובהק הוא... שוקד יום ולילה על התורה... אין דוגמתו בזמננו בתורה וביראה בכל ארץ הגליל. את הסמיכות קיימו ר' נחמן בטיטו מירושלים ממלא מקום הראשון לציון, ובתר"ע ר' חיים נחום ראש הרבנים בתוגרמה קושטא.

בזמן מלה"ע הראשונה סבל תלאות רבות. עשרה מבני משפחתו נספו בצפת בשלהי המלחמה מרעב וממחלות: 1. חמותו דבורה בת ר"ש הלר; 2. דודתו שינא רחל בת רבי אלטר יוסף מגזע הבעש"ט, אשת הרב שלום שכנא הלוי הורביץ (נפטר אחרי תרפ"ו), 3. ובנה יחידה ר' ישעיה, 4. וזוגתו שרה; 5. הב' אברהם ב"ר נחום חיימזון נכד דודו הנ"ל והבמ"ח; 6. מלכה בת דודו ר' מרדכי דוב הלוי הורביץ אב"ד ויטבסק, 7. ובעלה ר' נח שלמה נכד הסמיכת חכמים; 8. אחיו ר' ישראל דוב; 9. אחותו היחידה דבורה; 10. אמו.

בגלל המצב נאלץ לעקור לארה"ב, ומניסן תרפ"ב רב לקהילת חב"ד בניו־יורק. מתמוז תרפ"ג אב"ד וויניפג עשרות שנים, וראש הרבנים במערב קנדה. פעיל במזרחי. באלול תשי"ג עלה לארץ, וגר בבת גלים שבחיפה. עבר לרחובות, ושם נפטר ביום כ"ב טבת תשל"ח. הניח משפחה מסועפת בארץ ובחוץ לארץ.

יבא שילה א-ב, ח"א שו"ת בהלכה: א. מנחם ציון – בהלכות א"י (5), קול יעקב – בשאר ההלכות (13) ח"ב דרושי אגדה: א. בני אהרן — של א"ר, ב. יפה לבשמים — שנשא בגולה, סט. לואיס, מוינעשטער פרינטינג קאמפאני, תרפ"ו, רפג עמ', עם מפתחות בסוף החלקים. בפתיחת הספר זכרונותיו מצפת ותולדות הישוב האשכנזי בעיר, עם פרטים ביוגרפיים וכתב הסמיכה שקיבל מהרידב"ז. הסכמת ראי"י קוק מתרפ"ב: זה מכבר ידעתי את חיליה דההיא אילנא רברבא. בסוף הספר רושם את מסייעיו בערי וכפרי קנדה המערבית, מספרי היהודים בהם, ומצב הקהילה ומוסדותיה בכל מקום. בין היתר סייעו לו אחיו ר' מנחם מנדל ור' אהרן משה.

פרד"ס הארץ כולל ד' חלקים: א. בית יצחק ובית מאיר — שו"ת בהלכה; ב. פאר מרדכי — דרושים ע"ס הפרשיות; ג. לחם שלמה — דרושים למועדים; ד. משא יחזקאל — דרושים בהלכה ובאגדה עה"ת והמועדים לפי חסידות חב"ד. ירושלם, דפוס ציון של האחים רוהלד, תרצ"ג, תרל עמ'. מעבר לשער מזכיר את התמוטטות פרנסתו בעירו ע"י אינשי דלא מעלי. בהקדמתו כותב כי את רוב השמות קבע על שם הגביר ר' יצחק מאיר ב"ר מרדכי קאליף (וזו' דאבא בת ר' שלמה זסלבסקי), שנתן לו בתר"ץ את הכסף כזבולון להדפסת הספר, ואח"כ נעשו מחותנים עי"ז שבנו שניאור זלמן נשא את שינדל בת הגביר. הקדמת הנדיב ביידיש בה משרטט תולדותיו נכתבה ע"י המחבר, ואח"כ באנגלית. בהתחלה קונ' ילקוט הרואים, חליפת שו"ת עם הרבנים שהשיגו על ספרי יבא שילה, ומילואים לאותו ספר.

בין הכותבים בתרפ"ז: ראי"י קוק (בכלל עושה הספר החשוב הזה רושם טוב); ר' אברהם ורנר אב"ד ראש פנה (ספרו ענין אותי, ואני אוכלו על ראשו על כרעיו ועל קרבו... ואפילו השיחות שבו מעניינות ומפיצות אור על החיים באר"י); ר' אפרים שרגא וינגוט דומ"ץ צפת (מאד נהניתי בו); ר' יונתן בנימין הורביץ מירושלים (אף כי כאיש אגו"י מסתייג מדרכו); שנים מר' ישראל מודובסקא מארה"ב וצפת, נכד הבעש"ט ואח מאמא לצדיק ר' נפתלי חנה"לס; ר' נחום אתרוג מצפת; ר' אורי פעלשין רב ושו"ב מתולה בניו יורק; ועוד רבנים רבים מא"י ומחו"ל, בארצות פולין, ליטא, גרמניה, ובעיקר ארה"ב וקנדה. בין היתר מר"ח הירשנזון מהובאקען המבקש עוד פרטים איך מתיחס לר' אהרן מקרלין; ר' יוסף תאומים מדטרויט; ר' יצחק דוד אתרוג מלוס אנג'לס; ר' אברהם הורביץ נכד ר"נ מרופשיץ שו"ב בטורונטו.

עדן ציון על מקומות הקדושים שבארץ ישראל, לפי סדר א"ב של שמות החכמים שנטמנו בה, ובעמ' קא-קכ סדר יחוסו עם תולדות השל"ה, ירושלים, המסורה, תשט"ז, רסה עמ'. בששת העמודים האחרונים לוח תיקונים והשמטות, וטובות זכרונות למסייעים. ד"ץ ניו יורק תשל"ד, ולמעשה בסין. נדפס ולא נכרך גם ח"ב: יחוס הגדולים, (ובעמ' שמו-שמו סיפורי ר"ש מירוסלב שאינם ידועים), אך אינו מצוי כלל וכלל.

תולדות אנשי שם, 30.

מקור: מאורי גליציה, חלק ב׳, טורים 247–249; חלק ו׳, טורים 493–494 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך