ר' מנחם מנדל (מנדלה) ב"ר יעקב (יוקל) הורביץ
רב בעשנוב ובהורודנקה, אב"ד לינסק
מלינסק (תק"ץ–תקס"ד)
נולד בשנת ת"ק לערך לאביו ר' יעקב יוקל אב"ד ליסקא, ב"ר צבי הירש שנטמן בבליגרד, ב"ר משה. האבא ר' יעקב נולד בשנת תנ"ה לערך, ובגיל י"ח נתמנה כאב"ד בליגרד. בתע"ח נקרא לרבנות ליסקא על מקומו של הפני יהושע שעבר ללבוב, ובזמן קדום כיהן בה ר' מרדכי הורביץ, שהחליף שו"ת בכתובים עם ר' יצחק ב"ר מרדכי ראב"ד לבוב. הסכים בתקכ"ז על אהל יוסף מפודקמין ומענה אליהו, והובא בשארית נתן סי' ט. נפטר שם בתקמ"א או תקמ"ב, ועל מצבתו נרשמו תארים נכבדים. לא נכון שנקרא שלום החייט. מלבד בנו מ"מ נולד לו גם ר' יהושע אב"ד רימנוב, אבי ר' ליבש אב"ד סאנוק.
יסו של ר' יעקב היה ר' נפתלי הירץ, ב"ר זליג משברשין מנהיג מדינה שבתו שינדל נישאה לר' יחנן, אבי ר' נח צבי אב"ד וונילוב ודרשן גליל בוב, מח"ס עטרת צבי עה"ת, זאלקווא תקכ"ז. ר' יחנן היה בנו של ר' מאיר (אחיו של ר' אברהם מבלי מהורחוב, אבי ר' נחמן אב"ד סקול, אחיו של ר' יצחק אב"ד חומסק), ב"ר צבי הירש קשובקר מקאווּלי וזו' קריינדל בת ר' קלמן מקובלי, דודו של ר' מיכל (הלפרין) אב"ד ברזאן, ונכד ר' סיני אחי המהר"ל. בנו ר' נח צבי נקרא בפי כל ר' הירש ליבש מטרנופול. מתקכ"א דרשן בטיסמניץ שש שנים עד שנשרף הונו. נשא את רוטה בת ליבה בת ר' חיים פרעגר מטרנופול, ב"ר שמעון ברנדס, ב"ר שמואל, ב"ר שמעון חתן המהר"ל אחיו של ר' סיני. זיווו"ש נשא את בילה, בת ר' אייזיק שהיה בנו של ר' מרדכי ראש מדינה מטיסמניץ, אחיהם של אבי בנימין וולף ושל ר' אברהם חמיו של ר' שמלקא מניקלשבורג, וחתנו של ר' איצק קריבש (ב"ר יוסף מלבוב) וזו' הינדא נכדת ר' אברהם רפפורט ממשפחת שרנצלס, ונכדת ר' שמואל בענדמישלר זקנו של הפני יהושע מפרנקפורט.
מ"מ נשא את החכמנית ביילא (בייליש) בת ר' ז' מיציקל מאה"ר. על שם זקנם אימצו בניו את שם המשפחה הורביץ אף כי לא היו לוויים, ושם משפחת אביהם היה רובין. בצעירותו כיהן ברבנות בעשנוב, ואחרי תקל"ג עבר להורודנקה. בתקמ"ב אחרי פטירת אביו נקרא ללינסק למלא את מקומו, על שמה נקרא. נענה לכך רק אחרי שנתקבל התנאי שהציג, שיקימו לו ישיבה. למדו בה רק עטים, אבל כולם היו צורבים מופלגים, בקיאים ש"ס ופוסקים, אומרי שיעורים בעיון, ולא ישנו יותר מג' שעות במעת לעת. גם תושבי העיר היו עלי תריסים אדירי תורה, והרב ניצח על כולם. משך כמה שנים יצאו מהקלויז שלו ט"ו מורי הוראה גדולים, וביניהם ר' אברהם זאב וולף פרנקל ופשוורסק ור' יחזקאל פנט מקרלסבורג.
היה מתנגד מובהק, אבל אח"כ נעשה חסיד של הנו"א והמגיד מזלוטשוב (י"א בהשפעת בנו רנ"צ).
יסו ר' משולם איגרא לא היה יכול למחול לו על טנעשה חסיד. נפטר ביום כ"ג תשרי תקס"ד. בבית העלמין הישן נשתמרה מצבתו עליה היה חקוק רק: מנדל. מעליה צמח עץ אגסים גבוה ועבה. כל הרוחות לא יכלו לו במשך השנים, כשסביבו נשברו נפים של עצים אחרים. בקיץ תש"ב נרצחו בבית הקברות כשבעים יהודים מנכבדי המקום, ובאותו ערב השתוללה שם סופה עזה שעקרה את העץ עם המצבה, ודם הקדושים נתכסה.
ילדיו: א. ר' נפתלי צבי מרופשיץ; ב. ר' (ישראל) יעקב יוקיל אב"ד בוליחוב; ג. ר' שמואל שמלקא אב"ד רומן ובאר; ד. ר' יהושע השל אב"ד יאנוב; ה. רחל זו' ר' צבי הירש רימלט מ"מ דחירוב. בקונטרס לקוטי מהר"ם תורותיו עה"ת מבראשית עד פרשת תרומה שאמר בשנים תקנ"ט–תקס"ג. נדפסו בסוף ספרי בנו זרע קודש ואילה שלוחה.
תשובות אליו: השיב משה, אה"ע, ס; נוב"ת, אה"ע, יז, קג, קד, קנג; פני יצחק (חריף), חו"מ, ג בתקנ"ד; תפארת צבי, אה"ע, נד, נה. ד"ת ממנו בסופרים חומת אריאל, שפתי קדושים, שם דרוש ב, שם דרוש מנכדו (דפים ט: כג:). הסכמותיו בדגל מחנה אפרים וכתר שם טוב.
מליצי אש, ב, תשרי, פב; ספר ליבא"י, 116–117, 396–398