ר' נפתלי חיים ב"ר מאיר הורביץ

מדזיקוב בירושלים (ת"ר*–תרנ"ה)

בכורו של רבי מאיר מדזיקוב. נועד למלא את מקומו, ולהיות מנהיג חסידי בדורו, אלא שבחר לו דרך של הסתגרות ופרישות. היה שקוע בתורה בבדידות מוחלטת, והצטיין במידותיו עד הקצה האחרון. כשרונותיו ומעלותיו ניכרו מילדותו, וזקנו רבי אליעזר העיד עליו שלא טעם טעם חטא מימיו. אביו התפאר בו יותר מבניו האחרים, וסיפר האדמו"ר מאוזרוב כי כשנדחקו פעם החסידים בשולחנו, הרעים עליהם בקולו: דרך ארץ בפני אביו של רנ"ח! בגיל צעיר נשא את יוכבד רבקה בת ר' משה אונגר חתן הדב"ח. נפטרה בצפת ביום כ"ג אלול תרפ"ב, ונטמנה ליד אביה. עבר לצאנז, ויצק מים על ידיו של חמיו זקנו. יצא מביתו רק לתפילה לטבילה, ולא סח עם אנשים אפילו בד"ת וחסידות. מקהילות רבות פנו אליו בהצעות רבנות, אך הוא דחה את כולן, ושב לדזיקוב אל אביו. האב החולני רצה להכתירו שם כרב, ונדהם לשמוע את סירובו המוחלט. ברח לגור בשכונת רולקיס, התבודד שם כחדר סגור שגם אור היום לא חדר לתוכו, ולא הרשה לאיש להיכנס אליו פרט למשמשיו. משראה שמטרידים את מנוחתו בבקשת ברכות, החליט לעלות לארץ. במשך שנה אחרי החלטתו שם מסוה שחור על פניו, לבל יראה עוד את טומאת ארץ העמים.

התישב בצפת אך לא מצא מנוחה, כי הוטרד ע"י חסידי צאנז שהכירוהו וידעו את ערכו. משום כך נסע לירושלים, והתגורר במרתף חשוך במקום הסמוך ביותר לחומת המקדש, ליד השרשרת שתלה הרדב"ז לסימן כי מכאן ואילך גבול הר הבית. את הדלת נעל אחריו כדי שלא יפריעוהו מוקיריו הרבים. כשהתחולל הסער של כשרות נפות קפריסין, שלח לו הדב"ח מאה זהובים, ציוהו להביא לו אחדים מהם. בכך קיוה שישוב אל אשתו וארבעת ילדיו שגרו בצאנז. הוא מילא את שליחות חו"ז, וגרם עי"ז להכשר העופות. ביקר בעילום שם אצל צדיקי הדור, וחזר כעבור שנה לירושלים. כאן נודע בתור "הצדיק הפלאי", עובד השם בצורה הנשגבה מבינת אנוש, ונפלאות מסופר על עיזוז תורתו, הנהגותיו בקודש ומופתיו הרבים. שחרית היה מתפלל כל יום עד קרוב לחצות על גגו של ביהכ"נ תפארת ישראל, ולמנחה ירד לכותל המערבי. סיים שם מאוחר מאד את תפילת ערבית שהיתה בקול דומיה נעים החודר ללב השומע, וגם הערבים יצאו מבתיהם לשומעה, ומנעו מילדיהם לעבור שם, כדי שלא להפריע לו ולבלבלו. בשובו לביתו אכל את סעודת הערב, ומשמשו הביא לו שק מכתבים שנתקבלו במשך היום. בתפיסתו המהירה עבר עליהם בזריזות, ולאחדים השיב במקום. הריח את הכסף שבמעטפות, ומה שנראה לו לקח להוצאות ביתו. את השאר חילק לעניים נסתרים, מה שלא מצא חן בעיניו כשר השליך לבור השופכין. אח"כ שרף את המכתבים, ועלה על יצועו שהלהבות מתחתיה. שנתו היתה קצרה, ומימיו לא החסיר תיקון חצות. היה אומרו בקביעות ליד הכותל, ואח"כ שב להתבודדותו עד הבוקר. יש היה מעביר את בקשותיו ותחינותיהם של אחרים על רבי דוד לובינר בצפת, ממקורבי רבי ישראל מרוזין שליהו עד שערי החצר כשעלה לארץ. רנ"ח מודע כגלוי עינים, ומא"י צפה בפטירת אביו ושריפת רווזודוב ודזיקוב. חזה את הסתלקותו בשעת סדר העבודה של יום הכיפורים תרנ"ה. שליח באו לביהכ"נ תפארת ישראל שהוא גוסס. הקהל יצא להיות עמו בשעת יציאת נשמה, ובשובם פתחו השו"ץ באמירת והכהנים. אז הבינו מדוע היה תמיד חוזר ואומר "והכהנים" בניגון של העבודה. במוצאי יו"כ יצאו ללוותו בבגדי להר הזיתים.

בניו: א. רבי אליהו מזילין; ב. רבי בצלאל מפילזנא; ג. רבי אליעזר ניסן מצפת; ד. פרימט בתו היחידה אשת אחיו רבי אהרן מבייטש בזיווגו השני. י"א שגם יוכבד רבקה חמותו של ר' מרדכי דוד הורביץ מאלפין ואולינוב.

מנחה חדשה (בר"ת ממני נפתלי חיים הורביץ) פירוש חדש על הגדה של פסח עם הפנים, וגם דרושים שחיבר בארץ, ירושלם, (דפוס אליהו ומשה חי ששון, תרל"ט), א, כ ד'. הסכימו בתרכ"ז: חו"ד הדב"ח על כתב ידו בחידושי גפ"ת (ולדעתי שתמתין בהדפסה כי צעיר אתה לימים, ותלמוד מוטב ש"ע הרבה ודיני הוראה שכל העולם נצרכים לו, ושאל אביך ויגדך הוא מחו' הגאון החסיד נ"י... והנני שולח לך מאה כסף עבור העופות, ותודיענו היכן קנית באיזה מקום, ומה אומרים באה"ק עליהם... ואקוה כי תשמע לי); ש"ב השו"מ (ראיתי בהם דברים נחמדים ויקרים... ודברי חמיך ראיתי... והצדק אתו). פעם נוספת בלי הפנים בירושלם תרמ"ג, ב, ו ד'. השער ומעברו ההסכמות נדפס אצל יצחק גאשצינני, עם איסור להוציא הספר מביה המדרש. יתר הדפים בדפוס ניסן ב"ק, לפי ש. הלוי, 324, 427. שיבושי שתי ההוצאות תוקנו במהדורה החדשה, בתבנית קטנה עם הפנים, מעובדת עם הוספות, תיקונים, מראי מקומות ותולדות המחבר מאת הרב חיים שלום פרוש, ירושלים, בימ"ס משה שרייבר, דפוס התחיה, תשכ"ב, צו עמ'. בהקדמה נכדו המהדיר הרב נפתלי חיים אדלר, מביע את צערו על שאבד בשואה לקט שרשם מסיפורי זקנים החסידים על המחבר. סדר הגדש"פ עם פירוש מנחה חדשה, מהד' ד' עם הוספות ותיקונים, נתניה, מוסדות אהל נפתלי, תש"ם, קלח עמ'. במהדורה זו נוסף ניקוד ההגדה, נוסח ומנהגי אדמור"י דזיקוב עריכה מחודשת של תולדות המחבר, עם פקסימיל כתב ידו. נלוה לו בשער מיוחד: קונ' אור שמחה לקט אמרים לפסח שנערך מספרי רבי אברהם שמחה הורביץ מברנוב ע"י ר' שלמה אליעזר מרגליות, ח, ל עמ'.

מנחה חדשה, ביאורים וחידושים על מסכתות בבלי וירושמי: ברכות, שקלים, סוטה, סנהדרין, מכות ודרוש יע"ל קג"ם, ירושלם, דפוס יצחק גאשצינני, תר"מ. נדפס לסירוגין ובאופן מבולבל גם בדפוס ב"ק (ש. הלוי, 348). בהקדמתו מזכיר את יתר...

ספריו: הגהות להוריות ושקלים, וספר דרוש, שכנראה נותרו בכתובים. בספר מזכיר ד"ת מח"א, ואמר רד"ב מטשבין שהכוונה לאביו מהרימלוב. בקולופון אוסר להוציא הספרים מבתי המדרש, או ללגלג על הדברים, ומודיע בסוף כי בכתבו לא היה אף ספר לנגד עיניו זולת משנה וגמרא. מהדורת צילום משופרת ומצומצמת ע"י נכדו הרב נפתלי חיים אדלר, נתניה, מוסדות אהל נפתלי, תשל"ג, קיא עמ'. בהתחלה: צילומי שערים והסכמות מההוצאות הראשונות; הקדמת המהדיר (תוקנו יותר מאלף שגיאות בעבודת הרב אברהם דוד שטוקהמר, הקטעים נדפסו בסדר נכון כל אחד במקומו בחלוקה לפיסקאות, תודה לר' אברהם ורנר אב"ד נתניה שמסר עותק נדיר לצורך ההדפסה; צילום תולדותיו מההגדה; הערות האדמו"ר מקלויזנבורג מתשכ"ב על ההגדש"פ, ע"י ר' שלום הכהן וייס.