ר' שמואל שמלקא ב"ר צבי הירש הורביץ

מניקלשבורג (תפ"ו–תקל"ח)

נולד בשנת תפ"ו לאביו ר' צבי הירש אב"ד צורטקוב. חריף עצום, ולמד אצל ר' יצחק חריף (?). י"א שלמד עם אחיו ההפלאה אצל הגר"א, שאמר אח"כ: לכולהו (חסידים) אית לי פירכא לבר משמואל, ופנחס זה אליהו. ראי"ה מאפטא אמר עליו שהיה גדול בתורה כרבנו תם, אך אם גם ביראת שמים – מתירא לקבוע. נתפס לחסידות בהשפעת רבי אברהם מקליסק, ונעשה תלמיד מובהק למגיד ממזריטש. רבו אמר עליו שהיה יכול להיות כשמואל הרמתי, וכיון שקראוהו שמלקא הקטינו מערכו. נשא את בתו של ר' יהושע מנהיג ברישא, ב"ר מרדכי ראש מדינה בטיסמניץ. בשנת תקי"ד היה כבר רב בריטשוואל, לה היו כפופות ר"פ עיירות עד ווארשא. נתקבל לשם בהמלצת הרב הקודם ר' אברהם אביש שעבר לרבנות פפד"מ. במשך הזמן נפרדו לעצמן קהילות קוזניץ וזליחוב, וכיון שלא הספיקה לו פרנסתו, עבר לפני תקכ"ו לרבנות שינאווא. לריטשוואל נתקבל במקומו ר' עוזר בנו של ר' אברהם אביש, ובזמנו נפרדו עוד קהילות. אין זה נכון שר"ש עזב את המקום על שמררו את חייו, ונתקיימה "ברכתו" שהויסלה עלה ושטף חלק גדול מהעיר.

בתקל"ב היה מועמד לפפד"מ, ונתקבל לניקלשבורג בהסכמת רבו. ביאתו עשתה רושם, כי ביום בואו ירדו גשמי ברכה רבים, אחרי עצירת גשמים קשה במשך כמה שבועות. כששמע שרוצים להטיל חרם על החסידות, כתב משם באותה שנה לפרנסי ברודי. בעוז רוחו החסידית לחם ברוחות שנשבו מהמערב. בדרשותיו שיבץ עניני מדע למען יתקבלו דבריו. היו לו מתנגדים שהציקו לו, ויש שאף עיכבו את שכרו. תפס שם ישיבה, והעמיד תלמידים מפורסמים. עסקן גדול במצות מילה וסנדקאות.

לפרסום רב זכה ה"קבלה שטיבל" שלו בביהמ"ד, בו עסק בקבלה. בתקל"ה נבחר גם כרב מדינת מורביה, ואף אושר ע"י המלכה מריה תרזיה, בגלל חסידותו הרבה כפי שהעירה, למרות התנגדות הרב אברהם ישעיהו אושפיץ וסיעתו, שטענו שהרב אינו יודע את שפת המדינה.

ביום ג' א' אייר תקל"ח היו לו שתי סנדקאויות. אח"כ ישב על כסאו, קרא לתלמידיו, וגילה להם לקול בכיתם הרבה, כי היום יום פטירתו. עוד אמר להם ששמו ונשמתו כשמואל הרמתי, לוי וחי נ"ב שנים כמותו, אלא שהנביא היה שמואל בקוראי שמו, ואילו הוא נקרא וידוע בשם שמלקא, ואם היו קוראים אותו שמואל, היה שמואל הנביא ממש. הורה לתלמידיו לצאת, וכשיראו מהחלון ספר הזוהר אינו פתוח לפניו, ידעו שיצאה נשמתו ביושבו כך על כסאו. נספד בסוף נועם מגדים ועץ הדעת טוב כתובות.

בין גדולי תלמידיו: ר' מרדכי בנט, ר' מאיר קריסטינפולר מברודי, ב"א ר' זכריה מנדל מירוסלב ואחיו ר' נתן נטע בהריר מליטומירסק, ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' משה ליב מססוב, ג' הרועים מלובלין, קוזניץ ורימנוב, ראי"ח מזלוטשוב, היש"מ, ר' שמעון דייטש מזליחוב, רי"א מקאלוב, ר' שלמה בוכנר מקשאנוב, הגביר ר' יוזף קוזמירר מחותנו של ר"מ איגרא, ר' יצחק ב"ר יוסף מקראקא מח"ס שיח יצחק, פיורדא תקמ"א. גם הנו"א ואחיו ר' זושא הסתופפו בצילו.

ילדיו: א. ר' צבי יהושע אב"ד טרייביטש וטרנוב; ב. ר' יעקב ראש משפחת הורביץ-מרגרטן שעבר להונגריה. יעקב בן יצחק בנו היגר לארה"ב, והכה שם שורש וענף; ג. טויבא זו' ר' יעקב הורביץ אב"ד קטלבורג-קרלסבורג. ילדיו: 1. רצ"ה אב"ד וישניצה; 2. זו' ה"משיב כהלכה"; 3. זו' ר' מרדכי פרנצוז ב"ר סנדר חיים מבראד. על נכדי ר"ש נמנים אב"ד ויטקוב, ורבי אלטר פרלוב מנובומינסק. חיבר עם אחיו ההפלאה ספר שבת אחים על אה"ע.

דרכי ישרים, (ס"ז) הנהגות טובות לתיקון פגם ברית קודש, רו"פ תק"ף לערך, ח' ד'. מנוקד. להה"ק באותיות גדולות, ואחרי כל הנהגה תרגומה לעברי־טייטש. פעם נוספת עם צוואת רבי אליעזר הגדול, אולי בלמברג ת"ר לערך, יא ד'. נ"ד הנהגות נדפסו בראש ספרו דברי שמואל, ובשמן הטוב, 52–50, למהדורותיהם. בלה"ק בלבד, בארטפעלד, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער, תר"ע, ח ד', עם הקדמת המו"ל ר' שלום קארוואן מברודי. בסוף מודה לרבי ישעיה מליטיוויטץ נכד השר שלום שהשאיל לו את הספר, וכן לר' יעקב ב"ר שבתי מרדיכוב שנתן לו את השמירה מהרוקח והאריז"ל להדפסה בעמוד האחרון. נדפס שוב בעמ' מה-נד של ספר נהר יוצא מעדן, מאת ר' יצחק מאיר ב"ר אברהם ב"ר צדוק הלוי גערנאט מוורשא-לודז, עם פירושו נחל מאיר, לודז, דפוס ליבסקינד, תרצ"ד, בתוספת "ברכות מים" עד הנהגה צ"א.