ר' יוסף ב"ר זאב צבי הירש

מקראקא (תרס"א–תשכ"ד)

נולד בקראקא בשנת תרס"א לאביו ר' זאב צבי (בנם של ר' שמעון וריזל, וילדיהם: חנה אשת ר' אלימלך יוסף הכהן מילר, נפתלי, מעכא יוטל), ולאמו חנה בת רבי ישכר דב ברנדס, שנקרא רבי בריש רדומסקר ונמנה על גאוני העיר. למד אצל זקנו ששינן לו תמיד לזכור, כי הוא החוליה הט"ו בשלשלת לומדים מפורסמים. נודע כת"ח מובהק, והלומדים אהבו להשתעשע עמו. מו"ץ בקראקא לפני המלחמה. נשא את ריזל בת ר' שמחה פ"ת אב"ד סקאווין. נספתה בשואה עם בנם הקטן שמעון ישכר דב הי"ד. שתה את כוס המרורים, והתענה שלוש שנים במחנות ההשמדה. כשהשתחרר שב לפולין, וכיהן כרבה של טרנוב. נשא את רחל בת ר' אהרן יהודה הלוי קארטגענער מקראקא. התיר מאות עגונות, ולפני כל תשובה ירד לטבול במקוה.

בעבודתו זו המשיך כשנתקבל כחבר בית הדין בפריז. כעבור כמה שנים היגר לארה"ב, ונודע שם כאחד מחשובי הרבנים. סירב לקבל עליו אחריות השגחה, והתפרנס בצימצום. נקי כפים בעניני ממונות, ובורח מן הכבוד והפרסום. למד תורה בהתמדה מתוך דוחק וכאבים. היה בידידות רבה עם האדמו"ר מבובוב. ביום ששי ער"ח שבט תשכ"ו ניכר עליו שמתכונן ליום אחרון. טבל למרות שהרופאים אסרו עליו בשל מצב בריאותו ויסוריו, לקח סם המשלשל לנקיון, וגזר ציפורני ידיו ורגליו כאחד. עיין בספרים כדרכו, והחידושים האחרונים שכתב היו במשנת שוב יום אחד לפני מיתתך. אחרי סעודת השבת בר"ח שב ללימודיו, ובשעה אחת עשרה פרחה נשמתו. לויתו היתה רבת משתתפים.

בשנת תרפ"ד הדפיס את ספר דברי ישכר של זקנו, והדירו בארה"ב. לפני השואה היה מוכן עמו שו"ת חדות יוסף על ד"ח השו"ע. הגהותיו נדפסו בספרו של רש"י רובינשטיין, שארית מנחם ח"ב, פריש תשי"ד, ובספרי רדומסק שבחי כהן כתר תורה שהוהדרו בניו־יורק תשי"ג. דברי יוסף, על סוגיות הש"ס, ניו־יארק תש"ך לערך, עם הסכמות מגאוני הדור הקודם. אר"ץ צב"י, ביאורי ענינים בהלכה ובאגדה על סדר הגדה של פסח, ברוקלין, דפוס כלשן, תשכ"ה, קצג עמ'. בהקדמתו מתנצל על כתיבתו בקיצור, מכיון שמזה כמה שנים חלה במחלה קשה, אושפז כמה פעמים בבית־חולים, כוחו אין עמו. בסוף מזכיר נשמות קרוביו, ומודה למסייעיו.