ר' חיים ב"ר אריה ליבוש הלברשטם

מצאנז (תקנ"ז–תרל"ו)

נולד בטרניגרד בשנת תקנ"ז לאביו ר' אריה ליבוש. נקרא על שם סב סבו, ר' חיים סג"ל לנדא אב"ד פודקמין וראש הקלויז בברודי שנפטר בפורים אותה שנה. י"א שנולד ביום י"ז אייר תקנ"ג, והוכח שאין זה נכון. בזקנו החכם צבי ראה דמות מופת, ועל מצבתו ציוה לחרות שהוא נכדו. פעם כתב עליו שכל זרעו מושלים. כשהוריו עברו בגלל שריפה מברודי לסאסוב, קיבל בילדותו את פני רבי משה ליב. הצדיק הפליג במעלת הילד, ואמר שיש לו את נשמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הוריו התישבו בטרניגרד, ורבותיו היו רבני העיר. בגיל בר מצוה נסמך מרבו האב"ד ר' משה יהושע השל אורנשטיין בעל הים התלמוד. כמו"כ למד אצל הרב יוסף הורביץ (אחיו או בנו של החווזה) שהשפיע עליו להתקרב לחסידות, ואצל רש"ז הלר אב"ד פרמישלא. לפרדס החסידות נכנס בעודו ילד, בנסיעותיו עם אביו אל החווזה מלובלין. כשנזדמן לטרניגרד ר' יהושע השל פרנקל-תאומים לרגל מסחרו, נתן בו את עיניו עבור אחותו. השידוך לא התבטל גם אחרי שנודע דבר רגלו הצולעת. בגיל י"ז נשאה לאשה, ועבר אל חמיו ר' ברוך אב"ד לייפניק. כשנה ישב אצלו, ועבר עמו כמעט על כל הש"ס עם הראשונים. חמיו הורה לו את דרך הלימוד, והסמיכו להוראה. גם בשנים הבאות בא לבקר אצלו. כשנה אחרי שובו לפולין גר בפלונסק, ליד גיסו ראש הישיבה ר' יוסף חתן ר' חיים הלוי צמח. גיסו רצה שיכהן שם כרב, ולא נסתייע בידו.

בתקע"ז נתקבל לרבנות רודניק, בהמלצת ר"נ תמונות המיוחסות לרבי חיים מצאנז מרופשיץ שנעשה רבו המובהק בחסידות. מבארו של רבו זה שאב תריסר שנים מלוא חופניים תורה ועבודה, וכל ימיו קרא לו הרב סתם, או הרב הזקן. אצלו התידד עם רבי שלום מקמינקא, ונסע אל כל צדיקי הדור כמעט, ובמיוחד אל האור לשמים, ראי"ה מאפטא, רצ"ה מזידיטשוב, ר"מ מפרימישלן, ר"י מרוזין, רצ"ה מרימנוב, ר"ש מירוסלב, רצ"א מדינוב ור"ש מבלז. ברודניק חי בדחקות רבה, ולהשלמת פרנסתו נמסרה לו סוכנות למכירת מלח שנוהלה ע"י זוגתו. היא סייעה לו ע"י מכירת כלים בירייד הסמוך. נסע מכאן לברודי אל רא"ז מרגליות שהסמיכו. נתקבל לרבנות זלין, אך לא נשאר שם זמן רב. השתדל לקבל את רבנות קאלוב שבהונגריה, ולא עלתה בידו. בתקפ"ח נבחר כרב מורה הוראה בצאנז, אצל רב הקרייז ר' ברוך ב"ר משה דוד הלוי לנדא. בשנת תק"ץ עבר לצאנז, ייסד בה שושלת חסידית, ושמו נקשר במקום לדורות עולם. מכאן דרך כוכבו כגאון אדיר, ועובד השם כאחד משרפי מעלה. רק בשנים הראשונות רבו שם הקמים עליו, והם נענשו מהשמים.

שימש דוגמא ומופת של שלמות אישית בג' עמודי העולם: תורה עבודה וגמילות חסדים. ללימוד התורה מקום עיקרי במשנתו, ולעצמו קבע הרבה שיעורים במשך שעות היום והלילה. הירבה באמירת פלפולים ומשלוח תשובות לשואליו. הקים בצאנז ישיבה לצעירים, ומלבדו הגידו בה שיעורים הרב משה שמואל, ור' פישל ראקער מגורליץ אבי הסופר יהושע. עבודת השם שלו בהתלהבות ובכלות הנפש הגיעה לשיאים של ממש. ביטל את גופו כליל בשעת התפילה, ורקע ברגלו החולה עד שזבה דם מבלי שהרגיש בכך. סדר יומו היה עמוס מאד. אחרי תפילת ערבית חלק צדקה, קיבל את הצובאים על לתותיו, ולמד את שיעוריו עד חצי הלילה. טבל לתיקון חצות, ולמד זוהר ומשניות.

אחרי ארוחת ערב דלה קרא ק"ש, ושכב לישון כשעתיים. ניעור בחרדה, אמר את הברכות, למד ספרי חסידות, טבל, והכין עצמו לתפילה. אח"כ הקשיב למשאלות הבאים, נתן צדקה, וסעד שחרית באמירת ד"ת וסיפורי צדיקים. הכתיב את תשובותיו, למד שיעור עיון קבוע, נח קימעא וקם למנחה, ואחריה למד שו"ע או"ח וחוק לישראל. עבודה עצומה היתה אצלו כל סדר השבת והמועדים, ובספרים מיוחדים נרשמו כל הליכותיו.

יחיד בדורו במידת הצדקה, בחלקו מידי יום סכומי עתק לאלפי פונים. מדי שנה חילק יותר מ-150,000 גילדן, ומחצית מיהודי המקום התפרנסו על חשבונו בככוד. היה חכם מחוכם בעניני מתן בסתר ותמיכת יורדים, שעה שהוא ובני ביתו חיו בצימצום ובהסתפקות. תבע סכומים גבוהים מחסידיו העשירים, ומישכן את חפציו לצורכי צדקה. עשה רבות למען עניי א"י, ונשלח לו משם כתב נשיאות.

השפעתו היתה עצומה בגליציה, פולין, הונגריה ורומניה, והרבו להתיעץ עמו בעניני הכלל. שנא את הרוסים, ותמך במרד הפולני. אין קץ למופתים שסופרו עליו. רבבות נהרו לקבל את פניו, מי להתחמם בתורה ויר"ש, ומי להיוושע ע"י עצותיו וברכותיו. נתפרסם כצופה למרחוק, וסייע בכך להתרת עגונות, שיחרורים מהצבא, והחזרה בתשובה של רחוקים. בשנותיו האחרונות ניטשה מחלוקת חריפה ביותר בין חסידי צאנז וסדיגורה, שהטביעה את חותמה המר על חיי היהדות עשרות שנים עד למלה"ע הראשונה.

משנת תרכ"ז נתרופפה בריאותו, והפסיק לנסוע למרחצאות מרוחקים כהרגלו. בתרל"ו העכיר את רוחו המשפט של חברי ביה"ד בצאנז, בגלל חרם שהטילו על סרבן חצוף. רמזים שונים נשמעו ממנו שקיצו קרב, ובמיוחד גברה חולשתו לקראת הפסח. משמשו רשם בפרוטרוט את הליכותיו בשבועות האחרונים, ואת סדר עבודתו עד יומו האחרון כ"ה ניסן תרל"ו. תפילות נישאו ברחבי צאנז וכל המדינה, ומברקים נשלחו לתפוצות ישראל ובמיוחד לא"י. אחרי חצות הלילה השיב את נשמתו ליוצרה, בנוכחות בניו ומקורביו שאמרו את השירה ונשמת כל חי. קרוב למאה רבנים מיוצאי חלציו הלכו אחרי מיטתו. הספדים רבים נקשרו עליו ברחבי הגולה, העתונות היהודית מלאה תהילתו, ובספרי הדרוש מצויים ההספדים שנישאו עליו. רבבות נהרו מדי שנה אל ציונו שחודש אחרי השואה, ועוד היום מרבים לפקוד אותו.

זוגתו רחל פיגא, נולדה בתק"ס לערך לאביה הברוך טעם, ונפטרה כ' ניסן תר"ה (יהודית, חו' ו', עמ' י-טו). ממנה נולדו לו: א. ר' יחזקל שרגא משינאווא; ב. ר' דוד מקשאנוב; ג. ר' מאיר נתן מצאנז; ד. ר' אהרן מצאנז; ה. ר' ברוך מגורליץ. אחרי פטירתה נשא את אחותה, וישב עמה עשר שנים. זו' השלישית היתה רעכיל דבורה בתו של ר' צבי הירשלה אונגר מטורנא ב"ר מרדכי דוד מדומברובה. ממנה נולדו לו: ו. אריה ליבוש, נפטר בילדותו בן שמונה; ז. ר' שלום אליעזר מרצפרט; ח. ר' יצחק ישעיה מטשכויב־קראקא. נשא ברביעית את רבקה מגורליץ, ב"ר אלימלך טורם ב"ר נתן ליב ברמ"מ מרימנוב, אמם של ר' מנדל ור' קופל פרנס. בנותיו: ט. מרים זו' ר' משה אונגר ב"ר מרדכי דוד מדומברובה; י. יוטא זו' ר' אליעזר ירוחם ברון מרדושיץ; יא. רייצא זו' ר' מרדכי דוב טברסקי מהורנוסטייפל; יב. טילא זו' ר' אהרן הורביץ מבייטש; יג. נחמה זו' ר' יצחק טוביה רובין ב"ר מאיר מגלוגוב; יד. גיטשא זו' ר' בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא; טו. פראדל זו' ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין.

העתיק את כתבי חמיו, והוציא לאור בשנת תר"א את הספר ברוך טעם הגהותיו והקדמתו. מאז חזר ונדפס פעמים רבות.

דברי חיים שחיבר אחד מהתלמידים, ח"א על דיני גיטין ושמות אנשים ונשים, ח"ב על הלכות ומסכת מקואות, זאלקווא, דפוס ר' שמואל פנחס שטילללר, תרכ"ד, ג, מד, כז, כה ד'. הקדמה קצרה מהמחבר שאינו מפרש שמו, ואזהרת רצ"ה בן המדפיס שלא להסיג גבול. בח"א: שער האותיות והנקודות; על סדר שמות מהבית שמואל; שער שינוי השמות והמקומות; תשובות מקדמונים בענינים אלו, ובירורים בדבריהם. לח"ב שער מיוחד. המחבר שמח מאד בהופעת הספר, ואמר שלא יבוש להתיצב אתו כשיבוא המשיח. מהדורה שניה, מונקאטש, דפוס השותפים ר' דוב בער בלייער וגיסו ר' צבי יעקב קאהן, תרנ"ב, ג, צב ד'. הוציאה לאור רבי ברוך מגורליץ ע"י בניו. בהקדמתו מעבר לשער כותב שקיבל את הספר במתנה בחיי אביו להפיצו בבילגורי, ובורשא המו"ל לאיזה שני הזכות הזו.

ישראל, והוציאו לאור בפעם הקודמת. שמע אביו שאמר לפני פטירתו בחבורת אנשים: ב"ה שבחיבור זה כיוונתי להלכה. החלק על מקואות לבד נדפס בירושלם תשי"ז, ד, צ; נ; יב עמ', ע"י בדו רי"ש ליפשיץ-ה"ש האדמו"ר מסטרופקוב. הקדמתו כותב שהגיה היטב, אך התירא לתקן הניח בסוגריים. מודה למסייעיו לזכרון קרוביהם.

תשי"ח הוסיף בשער מיוחד תשובות מלוקטות המחבר ובניו, ואח"כ תשובות ביאורים והגהות המהדיר שנעשו מתוך לימוד עיון ודיבוק חברים ע"ח, ובראשם הרב משה ה"ש דומ"ץ בירושלים נכד המחבר. נלוה בסוף קונ' פקסימילים מאדמור"י ממשפחה. הספר בשלמות צולם לפי הוצאת ווינקאטש, ברוקלין, שרגא, תשי"ח, ג, ע; כה ד', ע"י בדו הרב דוד ה"ש. בסוף זכרון לקדושים, פקסימיל מכתב רצ"ה מזידיטשוב, ואיגרת ממהרי"א מזידיטשוב, המופנים אל ר"נ מרופשיץ. פתיחת הדב"ח בלבד עם הגהות דברי חנה, נדפסה ע"י נכדו רבי חנה ה"ש מקולושיץ בספרו תורת מקוה, רישא נרצ"ז, וצולמה בראש אספת זקנים על כללי מקואות, ראל"צ תשל"ו, 8 עמ'.

שו"ת דברי חיים א-ב, לבוב, דפוס ר' אברהם יצחק ענקיש, תרל"ה, ב, קלד; ד, קכ ד', עם דברים קצרים מהמחבר ומהמגיהים נכדיו. הכוונה לרבי משה מברדיוב ורבי שלמה מבובוב שהתיראו לשלוח יד בדברי זקנם, והתיעצו על כך עם השו"מ. מנין התשובות: 37, 65, 105, 49 = 256; 48, 137, 18, 68, 42 = 575, ובס"ה 831 לערך. עריכתן היתה עבודה של ממש בטבילות רבות, עד שלעתים הספיק רק חצי תשובה בלילה. הכתיב אותן למשמשו ר' זנויל בלובשטיין. השו"מ התפעל כיצד הוא יכול להתרכז בין תפילותיו הנלהבות, עריכת שולחנותיו ומעשי צדקותיו. היה מיראי הוראה, בזקנותו נמנע מלפסוק בכלל. פעמים רבות אחז לשון תקיפה וחריפה. נקט עמדה בנושאים מרכזיים שעמדו אז בחיים התורניים, כגון היתר מכירה לשבת, ציצית ומצות מכונה, עופות קפריסין, פירוד הקהילות בהונגריה ועוד. פעם שניה דפס בבארדיאב, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער ב"ר ינחס ממונקאטש, תרס"ב, ב, קלט; ב, קל ד', עם הוספות ותיקונים מר' שמואל ב"ר משה אב"ד ברדיוב וגיסו ר' נפתלי צבי אונגר. מעבר לשער אזהרת המו"ל ר' שמואל שקיבל בכתב את זכות ההוצאה מבני המחבר, והתנצלות אביו על שהגיה בעת שנית במקומות הנחוצים. פעם שלישית בבילגוריייא, נטע קראנענבערג, דפוס סיקורא בורשא, תרפ"ט, קמ; קלב ד'. מעבר לשער אזהרת המו"ל בנו ר' יצחק ישעיה מקראקא, שקיבל את הזכות בכתב מבני המחבר. צילום הוצאה זו בניו־יורק תש"ז לערך, בתוספת אזהרת המו"ל ר' חיים ה"ש ב"ר יצחק ישעיה. היא נכללה גם בצילומי ניו יורק תשכ"ז, וירושלים תשל"ח לערך.

דברי חיים ח"א עה"ת, ח"ב על מועדים ומסכת ב"מ אותה לימד יותר מעשרים שנה, מונקאטש, דפוס ר' פנחס בליייער, תרל"ז–תרל"ח, פד, ה; ב, עב; מח ד'. בהקדמת בני המחבר מדברים במעלת אביהם, רבים מכתביו אבדו, וכאן רק אפס קצהו ממה שאמר בשבתות. שמעו מפיו שגם בפילפול ההלכות לא אמר דבר שלא יוצדק גם על פי הקבלה, ובעת חוליו ציוה להדפיס חיבור זה, ולקרוא לו ג"כ דב"ח. המדפיס מסביר סיבות השיבושים שחלקם תיקן בפנים, ולח"א בלבד הציג בסוף לוח התיקון. כת"י המחבר היה קשה לקריאה, ומעתיק אחר מעתיק שלא הבינו את התוכן, שיבשו מאד והשמיטו קטעים. בסוף ח"ב ד"ת ותשובה שהיו בידי נכדו רבי משה מברדיוב. הספר עמוק מאד, ובעל אבני נזר הפליג במעלתו יותר מספר תשובותיו. משוקעים בו זרמי מחשבה שונים מתחומי המחקר, הקבלה והחסידות. נדפס שנית בקראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב, ב, פב; ב, קטז ד'. בהקדמת המו"ל ר' יצחק ישעיה בן המחבר כותב שמדפיס בהסכמת אחיו, מוגה היטב כשכל התיקונים משובצים בפנים (אך לא ההשמטות).

ר' עקיבא הכהן ליבר מישינייצא חיבר תוצאות חיים, הגהות ותיקונים ומראי מקומות לספר דב"ח עה"ת ומועדים, פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תרנ"ט, ד, מא ד'. קיבל הסכמות רבות לעבודתו. בתרנ"ד מר' שלמה מבאבוב שסייע לו חומרית, וקרא להדפיס תמיד את הדב"ח באותו פורמט, כדי לכרוך עמו את התוצאו"ח (מהחל ועד כלה לא הניח דבר אחד אשר לא תיקן כראוי); בני רי"ש משינאווא: ר' שלום מסטרופקוב (מוסר דברי אביו, שא"צ לזה הסכמה בכתב ומספיק בע"פ), ר' אריה ליבוש מטורנא (הראה לאביו והוטב בעיניו), חתנו רמ"מ מפריסטיק (שמע מחמיו שיוכל להדפיס, וכל אחד יספחו לדב"ח שלו); ר' משה יוסף ט"ב מאויהעל (הוא איש נאמן). בתרנ"ה ר' אהרן מצאנז (נהניתי מאד, ואומר לו יישר כוחו וחילו); ר' ברוך מגורליץ (והוטב בעיני); ר' יצחק ישעיה מטשחוף בק"ק; ר' שלום אליעזר בטרנוב; ר' אלעזר וייסבלום מרישא; ר' בונם במהרש"ס ממגורשי פולין בק"ק; ר' מאיר הכהן רפפורט מליקובה בק"ק; ר' יעקב שפירא אב"ד טערצאל (זכה לכוין האמת); ר' ישראל אפרים פישל שרייבר אב"ד נאנאש; ר' משה הלוי יונגרייז אב"ד קאשוי. בתרנ"ו ר' משה מברדיוב (טובה גדולה עשה בזה); ר"ש ענגיל; ר' משה גרינולד אב"ד חוסט. בתרנ"ז רשי"ב מצייעשינוב. בתרנ"ח רחי"ל ט"ב מסיגוט (מחויבים אנחנו להחזיק טובה לו); ר' משה פנט מדעש (הוא מפליא לעשות... וגברא דאסכים מאריה על ידו). בתרנ"ט ר' שמעון אלטר פ"ת אב"ד פודגורזע. בסוף הספר אוסר להכניס בהדפסות הבאות את הגהותיו לגוף הספר.

פעם שלישית בסוואליוווע, דפוס השותפים ר' חיים יהודה גאלדענבערג ור' יוסף העכט, תרע"ג, פג; ב, קטז ד'. בשער הראשון בטעות: ח"א על מועדים ובו"מ! יצא לאור ע"י רבי שלום אליעזר בן המחבר. ברביעית בירושלם, ישיבת דברי חיים, תש"ו, הוצאה חמישית, ולמעשה רביעית. צולמה בברוקלין לפי ק"ק תרנ"ב ע"י רבי יעקב מטשקובה.

זיא הישיבה. צילום נוסף בברוקלין, ישיבת באבוב י ציון, דפוס סענטרי פרעס, תשכ"ב, ג, פב; קטז . בהתחלה פקסימיל מכתבו של רבי שלמה באבוב, בו מורה לצרף את הספר תוצאות חיים.

מולי"ם כותבים בהקדמתם, שציינו כוכב בדב"ח מקום שיש עליו תוצאו"ח. נספח בסוף צילום ספר צאו"ח, ד, מב ד', ואגרת הקודש, תרצ"ט, ג ד'.

חרי דף ל"ו בא דף זכרון לקדושים, ובהם בני שפחת ר' עקיבא מילר נכד המחבר, שנתן רשות הדפיס מחדש את התוצאו"ח מזקנו. הישיבה דפיסה מחדש בתשכ"ד את חידושי מסכת ב"מ צת עה"ת, ב, ע-קיב; עא-פא ד', ושוב בפעם שביעית בתשל"ו כמו בתשכ"ב.

ר נוסח הקרבנות והקפות הנאמרים בבית מדרשו ל הדב"ח, נדפס לראשונה בלבוב תרל"ה בחיי דב"ח, ע"י ר' מנחם אליעזר מאהלער מצאנז.

הקדמתו כותב שזמן רב השתדל לקבל רשות הדפסה, אבל כל הפצרותיו באמצעות ר"ב נורליץ לא עלו יפה. רק באלול תרל"ה מצא עת צון בהיכנסו עם המשב"ק ר' משה יהושע צימר.

שאמר שכבד עליו לסדר העתקות ביד לשלוח אנ"ש בק"ק קשאנוב ופולין, ורבים המבקשים הכל יודפס, הסכים הדב"ח לכך, ואז שלח מהירות להדפיס בלבוב. בגלל החפזון להמציא ת העותקים חזרה עוד לפני ר"ה, חלו שיבושים כים. הדב"ח עצמו השתמש בשמחת תורה אחרון בעותק מהספר. עותקי מהדורה זו אינם צויים, ולמדים עליה מהמהדורה השניה שנדפסה השתדלות רמ"א מהלר, ע"י ר' שלמה זלמן הכהן שב"ק אצל ר' יחזקאל שרגא אב"ד סטרופקוב:

ר נוסח הקרבנות ותשליך ואושפיזין והקפות, מברג, דפוס קרל בודווייזר, תרל"ח, ב, לא ד'.

הקדמה נוספת למהדורה זו כותב רמ"א המו"ל, כי יקן כאן את כל השיבושים, והוסיף ניקוד, טעמים, דר תשליך ואושפיזין. מהדורה שלישית אשכלות גפן, עם פירש"י ור"י עמדן בצד הפנים, וליקוטי אשכלות הגפן" בשוליו ממגיד עלום שם בטעמי ריאת סדר הקרבנות והקפות, לבוב תר"ם לערך, נ' . בהתחלה מובאים דבריו מההוצאה הראשונה, קדמה לביאור מהות החיבור, והקדמה שניה עם ית. רצ"ה אורנשטין כותב בהסכמתו מתרל"ט, אשכלות הגפן מגדול אחד שבענוותו הסתיר שמו.

הסכמה נדפסה במהדורה הבאה: סדר נוסח קרבנות ותשליך ואושפיזין והקפות, עם ספר שכלות הגפן, וענבי הגפן — רמזי הקרבנות הקטורת, ע"י רמ"א מהלר עם הוספותיו, לבוב, פוס א. ווידובייץ, תרמ"ו, מח ד'. מובאות הקדמות הקודמות, והוא מזכיר שקמו מקנאים מה שמדפיס. בשער: פעם שלישית, וכנראה שהיא הקודמת. מהדורות נוספות הופיעו בווארשא בשנת תרס"ו, ונוסחי האושפיזין והקפות של המגיד מקוזניץ והדב"ח, עם אשכלות הגפן. יצאו לאור ע"י ר' אברהם כהנא, בתרנ"א לפי הוצאת...

סוכת שלום, נוסחי האושפיזין והקפות של המגיד מקוזניץ והדב"ח, עם אשכלות הגפן. יצאו לאור ע"י ר' אברהם כהנא, בתרנ"א לפי הוצאת בימ"ס ר' אברהם כהנא, בתרנ"א לפי הוצאה תרמ"ב, פד ד'. הוצאה זהה נדפסה שם אצל מאיר יחיאל האלטער, מסודרת ע"י ר' יצחק ליפיעץ. עוד מהדורות בתרס"ט, תר"ף לערך, ועוד. מהדורה נוספת של סדר נוסח, עם אשכלות וענבי הגפן, והקדמותיו, הדפיס רמ"א בקראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב, נו ד'. ר' אהרן ה"ש מקרייז צאנז כותב בהסכמתו אזהרה שלא ידפיסו הספר והאשכלות, כי כידוע רמ"א טרח בזה בחיי אביו וקיבל הסכמת רצ"ה אורנשטיין.

סדר אושפיזין שמחת בית השואבה והקפות מהמגיד מקוזניץ החיד"א והדב"ח, עם ליקוטים, ע"י המלבה"ד מאיר בארענשטיין מראדום, וואַרשא, דפוס ר' מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תר"ס, כ ד'. קדמו לדבריו... מהדורות שהוציא לאור במונקאטש בתרנ"... ובתרנ"ח ר' רפאל צימטבוים, המשב"ק אצל הדב"ח בכך מילא את מבוקשם של אלו שלא שבעו רצונם מהוספות רמ"א וזכותו הבלעדית. הדין ודברים ביניהם נסתיים בפשרה, ועל כך אנו שומעים במהדורות הבאות: סדר נוסח הקרבנות ואושפיזין והקפות, ע"י ר' רפאל מניי-צאנז וכעת בגורליץ (מחמת שבנדפסים יש דברים שאין להם שייכות ואינם מסודרים היטב, ושמעתי מר"ב מגורליץ שאמר מי יתן ויודפס מחדש"), מארמאראשסיגעט, דפוס ר' אברהם קוּיפמאן ובניו, תרס"ה, כא ד'.

המסכימים: ר"ב מגורליץ בתרנ"ט (נגד אשכלות הגפן של מהלר ששינה בכמה מקומות והוסיף מדילי"ה, וגם היהי רצון אביו לא נהג לומר. ראה שבשמחת תורה האחרון הניחו לפניו עותק מהנדפסים, ודחהו ולקח סידור; ר' שלמה מבובוב בתרנ"ח (ר' רפאל הדפיס כבר אשתקד, ורצונו להדפיס שנית, בלי שום שינוי תוספת וגרעון ממדו שנהג הדב"ח). מהדורה זהה עם שתי ההסכמות פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, עת"ר. המהדירו מבקש מהסוחרים שלא ימכרו מהוצאה זו לצאנז גופא, כי בתנאי כפול זה בלבד התפשר עם רמ"א מהלר שמכר לו את זכות הדפסת ההקפות, וכפי שמציג את נוסח הפשר מתרנ"ח. אשתקד (בפעם הראשונה) לא נזהרו הסוחרים בכך, ולכן הדפיס עליו רמ"א מודעות ותלה בבתיהכ"נ בצאנז, שעבר על הפשר. מהדורה נוספת ע"י ר' מנשה יחזקאל הורוויץ, בארדיאב תרפ"ז, כה ד'. שוב בצאנז, בימ"... ר' יעקב יצחק קרישער, תר"צ, כד ד', עם הסכמת ר' יצחק ישעיה מתרפ"ד, בה יצאה כנראה מהדורה קודמת ע"י בית המסחר. סדר הקפות הקרבנות ואושפיזין ע"פ נוסח צאנז, ברוקלין, ביהמ"ד צאנזער.

קלויז, דפוס האחים שולזינגר, תש"ד, כד ד'. מעבר לשער כמה מהנהגות הדב"ח, ואח"כ הסכמת הרב דוד ה"ש. מהדורות צילום בירושלים תשכ"א, ותשל"ח בסוף אוצר החיים. סדר הקרבנות ואושפיזין והקפות ע"י הרב אלחנן היילפרין והקדמותיו, לונדון, החיים, תש"ך ותש"ם. סוכת שלום צולם שוב ע"י ר' אהרן וידר אב"ד לינץ ור' שמואל פרידמן אב"ד אולם נכד ספינקא, זידיטשוב וברזאן, ברוקלין, דפוס ספרוגרף, תש"י לערך, ושנית בתשי"ד, פד ד'. מעבר לשער זכרון לקדושים בני משפחות המהדירים. דפוסי צילום בירושלים תשכ"ד לערך ותשכ"ח. מהדורת האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים תש"ך לערך, כד ד', ושנית בתשכ"ו. מעבר לשער מקצת הנהגות הדב"ח מר"ח אלול עד אחרי סוכות. מהדורת רא"ב וינקלר עם לקט שושנים מהאדמו"ר מקלויזנבורג, קריית צאנז תשל"א. הוצאה עם הוספות, ירושלים, וביהמ"ד דברי חיים, תשל"ו, במלאת מאה שנים להולדתו.

הגדה של פסח עם פירוש דב"ח גם על ספירת העומר ושה"ש, ופנינים מבנו משינאווא, מלוקט ומסודר ע"י ר' ישראל יהודה הלוי ציטרין מטומשוב לובלסקי, בילגורייא, דפוס ר' שלמה ווינגברג, תרצ"ג, 70 עמ'. המלקט היה למעשה ר' מאיר רובין בנו של רא"ל אב"ד טומשוב. האב כותב בהסכמתו כי הדברים והמנהגים אמיתיים ונאמנים "ואינני רואה בזה שום דעת של התנגדות". מעבר לשער הודעה כי זכות ההדפסה לאב"ד, וכן שהיהי רצון והתחינות שבהגדה הציג המו"ל מדעתו, שכן לא ידוע שהדב"ח אמר בסדר תחינות כלשהן. המהדיר כותב בהקדמתו שחלק ליקט מספרי הדב"ח, וחלק שמע בע"פ מהאב"ד ומאשר עמו בכתובים. מהדורה שניה זהה לקודמתה נדפסה ע"י ר' מיכל ווייגטרויבענבלאט, לובלין, דפוס רמ"מ שניידמעסער, תרצ"ו, לו ד'. הוצאה זו חזרה ונדפסה בארדעא, דפוס ר' אברהם יצחק פריעדמאן, תרצ"ט, לז ד', ושוב ע"י ר' משה לאזאר ה"ש מקלויזנבורג נכד הרבי משינאווא, גרויסווארדיין, דפוס ראו"י פרידמן, ת"ש. יורשי ראו"ל רובין מטומשוב מסרו אחרי השואה את זכות ההדפסה לר' חכם צבי ה"ש מבני־ברק. הוא צילם את הוצאת לובלין בתל־אביב, דפוס איל, תשכ"ב, מ ד', בתוספת מכתב מר"ש אוסטרופולי, דפי זכרון לקדושים, ופקסימילים. כעבור שנה הדפיס שוב בתוספת בב"ב תשכ"ג. הוצאה שביעית מצולמת מתשכ"ב, ברוקלין, בימ"ס והוצאת ספרים ר' משה חנוך גרינפעלד, תשל"ג, עם רשימת התורמים וזכרון לנפשם.

אוצר החיים נ' מנהגי הדב"ח, עם ביאור וילקט יוסף, ובו מקורות, פירושים וסיפורים, מאת ר' יוסף שיינברגר ור' יוסף דוד וייסברג, ירושלים, דפוס התחיה, תשכ"ג, טז, כד, שס עמ'. בראש הספר: מבוא מהמוציאים לאור על תולדות הדב"ח, בסידורו השתתף ר' אהרן סורסקי; תודה למסייעים; תשובת האדמו"ר מסטמר מתשט"ז לר"י שינברגר, בפירוש דברי הדב"ח שיש מקום בראש להניח שני תפילין אפילו ברוחב. מהדורה חדשה ומתוקנת, מפעל "קסת שלמה", תשל"ח, 24, כב, תב עמ'. יצאה לאור ע"י ר' יוסף דוד וייסברג, עם הקדמתו למהדורה זו. מעמ' שנא הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. מעמ' שנז צילום מהדורת תש"ד של סדר ההקפות, בתוספת ברכת המזון.

עטרת חיים, ליקוטי ד"ת מהדב"ח ובניו, ע"י הרב משה חנוך גרינפעלד ב"ר שלום סופר סת"ם, ברוקלין, דפוס "נחמד", תשל"ח, כד, קיב עמ'. בהתחלה י"ד הסכמות מרבני ארה"ב ואי", והקדמה עם ראשי פרקים לתולדות הדב"ח ובניו. נכלל בספר: קונ' דברי ברוך שכתב רבי סיני מזמיגרוד הסכמת בעל "דברי חיים" בחתימתו מעש"ק בא תרל"ה על חיבורו של הרב חיים בצלאל פנעט אב"ד טאשנאד על מסכת גיטין מחדו"ת של אביו וזקנו. בסוף רשימת המקורות, וזכרון לקדושי משפחת המהדיר. ח"ב בתש"ם, ובו ליקוטי מכתבים עם הערות מהדב"ח ובניו.

אחרי פטירת הדב"ח נרשמו והוכנו לדפוס כמה גליונות מתהלוכותיו, ע"י סופרו הנאמן ר' משה נוסבוים מרישא שמ"כ בא"י. כאשר בשריפה עלה הכל באש, רקד ר"ב מגורליץ משמחה, באומרו שלאביו לא היתה נחת רוח מזה. לתולדותיו כדמות מופת בין ארזי התורה והחסידות, נכתבו ערכים רבים באנציקלופדיות השונות. החל לספר ממנו תר"ע הרב ישראל ברגר בספרו זכות ישראל, עשר הצחחות, מערכה ט'. משם הועתקו הדברים ספרים עטרת תפארת מאת הרב יהודה אריה לייב פרנקיל, וארשא תרע"א, מערכה ה'; הדרת קודש מאת הרב משה חיים קליינמן מבריסק, פיעטרקוב תרפ"ו, מערכה ד', ולמקור חיים.

מקור חיים תורות ושיחות, סיפורים והנהגות מהדב"ח, מלוקטים ע"י ר' אברהם חיים שמחה מיכלזון, בילגורייא, דפוס ר' נתן נטע ראנענבערג, תרע"ב, 157 עמ', וד"צ באי"ת תש"ל. הקדמת המלקט מבאר סדר קירבתו לדב"ח, ומודה למסייעיו: אביו ר' צבי יחזקאל אב"ד פלונסק, ושו"ב ר' אברהם איטינגא מדוקלא. בעמ' 113–129 קונ' בירה לחיים, הוספות ר' חיים דוב גרוס אב"ד עטרייווא. בעמ' 69–82, קונ' זכרון יחזקאל תולדות בנו ריי"ש משינאווא. בשם בני המשפחה ירסם ר' משה רובין מצאנז מחאה במחז"ה תרע"ב על הספר שאינו אמין, וכן היתה גם דעת הרב מנאסאד. מהדורה מקוצרת של חלק מהסיפורים, ויידיש, ווינדערליכע מעשות מהדב"ח ובנו משינאווא, לעמברג, דפוס ראטה, תרע"ב, 88 עמ'.

צ בברוקלין, חברת מעורר ישנים, תשל"א.

ד' מרכי חיים אמרות ושיחות מהדב"ח ששמע ממנו ששמשו ר' רפאל צימעטבוים, קראקא, דפוס משה ייטשער, תרפ"ג, יא, לו ד'. מעבר לשער מודה אברכים ר' אהרן שמואל ליכטיג ור' יעקב דוד ורנפריינד מאושפיצין, שטרחו בכתיבת וסידור הספר. בהקדמתו כותב סדר התקרבותו אצל הדב"ח, ואח"כ את הנהגותיו. כפי הנראה ראו בני הדב"ח את הספר בכת"י, שכן ר"ב מגורליץ אמר עליו שאינו דרכי חיים אלא דרכי רפאל, ואמנם ש מבובוב ורא"ש מסטרופקוב אמרו שהם דרכי חיים לפי דרכי רפאל כפי הבנתו. הוצאה נאה שבסופה שינויים קלים, לבוב, דפוס עבנער, תרצ"א, ד'. פעם שנית(!) עם הוספות בדף האחרון מהמו"ל ר' יעקב יצחק ה"ש ב"ר חיים דומ"ץ סטמר, אטו-מארע, דפוס השותפים יחזקאל שרגא ליימליך עט צבי קליינמאנן, ת"ש, נ' ד'. ממהדורה צולמו ההוצאות הבאות: גרמניה תש"ח לערך, ניו-יורק תשכ"א בהשתדלות ר' יחזקאל מנחם קיש י' ר' ישראל פרנס.

ההדורה מורחבת ומסודרת מחדש בשם כל הכתוב חיים, ירושלים, ר' צבי מאשקאוויטש, תשכ"ב, ח, וו-רמח עמ'. בהסכמת האדמו"ר מסטרופקוב כותב שבכוונתו היה להוציא ספר כזה, ושמח שעושה את המהדיר. לרגל ריבוי החומר שאצלו יוצא אור בנפרד את ספרו דרכי יחזקאל על זקנו. בהקדמה המהדיר מודה למסייעיו. בספר דרכי חיים צמו הערות והוספות שונות: אלו של האדמו"ר מסטרופקוב בפנים, באותיות קטנות, ובציון הג"ה אלו של הרב משה ה"ש בהערות שולים, בציון המ"ה; יתרם או החתומים א"ה הם מהמהדירים; בשערים מיוחדים: בעמ' קטו — הוספה לספר דרכי חיים, סיפורים נוספים מהדב"ח שרשם ריא"ש מרגליות מפי ראי"ש הורביץ מברנוב בהוסיפו להם ציונים למקורות קבליים; בעמ' קכט: — קונ' דברי יחזקאל שרגא מהאדמו"ר מסטרופקוב, בתוספת קונ' סיפורים שנתקבלו מר"א הלפרין מלונדון, ר"י לייזר מאנטוורפן, ר"נ ה"ש ורב"ש שניאורסון מירושלים; מעמ' קצז: — הוספות של ד"ת וסיפורים ע"ד המו"ל; רשימת ספרי הדב"ח, בניו ותלמידיו; בעמ' רלג: — קונ' הקריאה והקדושה מהאדמו"ר מציעשינוב בברוקלין, בירור הלכה בענין המנהג לקרוא פרשת הנשיאים בימי ניסן מתוך ס"ח ברבים, ותשובה על כך בהלכה מהאדמו"ך מסטמר דרכי חיים צולם שוב בת"א תשכ"ח, ובשמינית ממהדורת ת"ש, ברוקלין, ר' משה הניך גרינפעלד תשל"ו, כשבספופה צילום הספר תפארת חיים.

דער סאנזער צדיק מאת יהושע ראקאוו, בּיידיש, עורך "דער אידישע וועלט" בקליבלנד. יצא לאור ע"י ר' חיים צבי הירש קופטייל, ווין, דפוס "אוניאן בוכדרוקערייי, תרפ"ז, 226 עמ'; מעמ' 107 ח"ב לתיאור פרשת המחלוקת. צולם מחדש בא"י תש"ל.

דברי חיים, סיפורים ביידיש, וארשא, ר' אברהם כהנא, תר"צ. דפוס צילום, ברוקלין, בי"ס משד ליב לעווין, תשי"ז לערך, כחוברת ח' בסדרה ביוגרפיות ומעשיות של צדיקים, ושוב בתשל"ו ע"י בימ"ס רמ"ח גרינפלד.

צאנזער חסידות מאת ר' שמואל רוטשטיין, בשמו הספרותי ש. ניסנזאהן. הופיע בהמשכים ב"אידישע טאגבלאט", ובספר בפני עצמו, וארשא, חסידות פערלאג, תרצ"ח, 255 עמ', וד"צ בברוקלין, חברת מעורר ישנים, תשל"ה. בספר נ' פרקים, ד' האחרונים על בנו משינאווא. בסוף גם ד"ת ושיחות.

זכרנו לחיים, ח"א, סיפורים מופתים חדו"ת ושיחות מהדב"ח ובניו, מגדולת ה"מנחת אלעזר" ולויתנו, מאת ר' דוב בר עהרמאן הי"ד מקישוורדא, בהונגריה, מונקאטש, דפוס גרפיא, תרח"ץ, סד עמ'; בפתיחה בעמ' כט כותב, שעבר על הסיפורים רמי"ח שפירא מסטריזוב חתן ר"ב מגורליץ. בקולופון מביא תקוה להדפיס את רשימת המנויים בחלק השני מהדורת צילום בברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשל"א, ושוב עם שאר ספריו בתוך דברים ערבים השלם, אחרי פאר וכבוד, א"י, ארמן — אל־עמ' תשל"ג, 350–303 עמ', עם מדור ההוספות הכוללות מפתחות לשמות הצדיקים, ראשי תיבות וביאורי מילים, ע"י המהדיר ר' נתן אליהו רוט מבני־ברק.

תפארת חיים, תולדות והנהגות, סיפורים ופנינים מהדב"ח ובנו משינאווא, כולל לראשונה חומר מקורי וסידורי חשוב, מאת ר' חנניה יו"ט ליפא ברוין, גראסוארדיין, ר' אברהם יצחק פריעדמאן, תש"א, יז ד'. בהקדמת המדפיס-המו"ל כותב שזקנו ר' מרדכי נסע מדי שנה אל הדב"ח. כולל רשימות של ספרים, הסכמות, יחוס, צאצאים, תלמידים, והנהגות שנשמטו מדרכי חיים. צולם כנספח לספר דרכי חיים, ברוקלין, בימ"ס והוצאת ספרים של ר' משה הניך גרינפעלד, תשל"ו, יז, ט ד'. בסוף צילומי הפרקים על הדב"ח בדור דעה, ארזי לבנון, וכתב עת הפרדס (צאנז).

מגדולי החסידות ספר א על הדב"ח, מאת הרב אברהם יצחק ברומברג, ירושלים, המכון לחסידות, תש"ט. מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת, דפוס התחיה, תשי"ד, קס עמ'. בהקדמתו כותב שהשמיט כאן את הפרק על הרבי משינאווא, כי רוצה לייחד ספר לבני הדב"ח. לעומת זאת הוסיף חומר רב, ובמיוחד לפרק פוסק ומשיב. ספר ט, האדמורי"ם לבית צאנז, דפוס המערב, תשט"ו, קצב עמ'. ר' ישראל יעקב קלפהולץ מבני־ברק פירסם סדרת גדולי ישראל בילדותם. בראש ח"ג על הדב"ח, ישראל תשכ"ז.

בעל "דברי חיים", מאת הרב יוסף דוד ויסברג. ח"א: תולדותיו, ירושלים, מפעל "קסת שלמה", תשל"ו, 8, שפד עמ'. ח"ב: צאצאיו, תשל"ז, 6, תפב עמ'. בהקדמתו מבאר מניעיו בחיבור אנציקלופדיה לחסידות צאנז, ומודה למסייעיו ר' מאיר וונדר ור' שמעון אופמן. בסוף ח"א רשימת תלמידי הדב"ח והרבנים שנסעו אליו, עליהם מסופר בפרוטרוט בחלקים ג-ד. בחלק השני מפורטים בהרחבה תולדותיו של בנו הרבי משינאווא, ואח"כ של יתר בניו, חתניו וצאצאיו, משובצים בתמונות ופקסימילים רבים, ובסוף מפתח השמות. ח"ג, תש"ם, ו, שב עמ', אנציקלופדיה של תלמידיו וגדולי דורו, אותיות א-ע של שמות המשפחה. ח"ד ובו השלמת האותיות, תיקונים ומילואים, נמצא תחת מכבש הדפוס.

עד עתה נמנו ברשימות תלמידיו: 22 (מקו"ח עמ' 41); 46 (שם, 117); 55 (ספר החסידות, 235–237); 68 (בהקדמת מוצל מהאש); כמאה (כל הכתוב לחיים); מאות (רבה"ק מצאנז חלקים ג-ד).

תשובות ממנו: שם עולם, ח"א, לט, פח; נחלה לישראל, לה. מתרכ"ט; קול יעקב מבוצ'צ'יץ, דף כב ע"א בתרל"ב ע"י הגבאי ר' זנויל בלוזנשטיין. מכתבו אל הברון רוטשילד בתוך ספר אהל אברהם מפפד"מ. שנים ממכתביו בכרם שלמה, תשרי תש"ם: לקהילת קשאנוב, ולר' מנשה רובין אב"ד רופשיץ, המלצה עבור השו"ב שם ר' נפתלי ב"ר שמואל זנויל בירנבוים.