ר' יחזקאל שרגא ב"ר שמחה ישכר דוב הלברשטם

מציעשינוב (תרס"א–תש"ב)

נולד בציעשינוב בשנת תרס"א כבן יחיד לאב"ד שמחה ישכר בר. אביו נפטר בתרע"ד לפני היכנסו למצוות, ולכן נתמנה גיסו ראי"ל רובין כרבה שם. ציעשינוב. במלה"ע א' נדד עם דודו מהרי"ד מבלז לרצפרט ולמונקטש. דודו השגיח עליו כבבת עינו.

שכר לו מלמדים טובים, וקבע עמו שיעורים. נשא בתרע"ז את רווזה בלימא בת העצי חיים שהשתדכה לו בחיי אביו. סמך שש שנים לשולחן חותנו.

הזמנת בעל עצי חיים מסיגעט לנישואי בתו עם הרב יחזקאל שרגא הלברשטם מצייעשינוב והירבה מקנתו בש"ס, פוסקים וחסידות. למד בצוותא עם חמיו, ועשה אצלו שימוש הוראה. שם נתגבשה אישיותו, והוכר כעדין נפש, מצניע לכת, וגומל חסדים אהוב לבריות. היתה בו מזיגה של מוח חריף ולב רגיש. בשבועות תרפ"ג (או תרפ"ו) הוכתר ע"י זקני החסידים כממלא מקום אביו. כל גדולי ישראל הוקירוהו, וכששבת בטרנוב יצאו לקראתו חברי ביה"ד ובראשם ר"מ אריק. במיוחד נתכבד בביקוריו בבלז לשבת בראש השולחן, ולהתפלל בנוסח צאנז-שינאווא. חסידים רבים נהרו אליו גם מהונגריה, ונהנו להסב לשולחנותיו, לשמוע ממנו תורות וסיפורי צדיקים, ולהאזין לנועם תפילותיו וניגוניו. בתפילותיו הגיע להתפשטות הגשמיות, ובחסידיו הפיח אמונה ובטחון. נשא את משא העם בעת הגזרות הכלכליות של ממשלת פולין, וחזה שחורות מהאשמדאי. רבים נמשכו אליו בעבותות אהבה, וסיפרו עליו מופתים. פיקח על צורכי העיר ללא ויתור כלשהו מדרך היהדות הצרופה, כפי שנהג אביו.

בפרוץ המלחמה ברח לבלז, וערך שם בנפרד את התפילות והשולחנות. בסוכות היה בסקול, וכל החורף בליביטשוב. בשלטון הרוסי השתדלו חסידיו מכתב בנו רחי"ל בתרצ"ו אל הנהלת הכולל בירושלים שלא ישולח לסיביר, והתישב בזבורוב. כשהנאצים כבשו את המקום חזר לליביטשוב עם משפחתו, וחיזק את היהודים שלא יתיאשו. יחידים שניצלו מספרים גדולות על התנהגותו בזמנים הקשים. בסוף טבת תש"ב נשלחו לבלזיץ רעיתו עם ילדיהם: החתן חנניה יום טוב ליפא, יהושע, חיים צבי הירש ופרידא. ביום ג' שבט נלקח לכפר דאחנוב הסמוך לציעשינוב, ושם נרצח עם ר' לוי יצחק שור אב"ד ליביטשוב ור' שלום (או ישכר בר) רוקח האדמו"ר מליביטשוב הי"ד.