ר' שלמה בן־ציון הלברשטם

מבובוב בברוקלין (נו' תרס"ח)

נולד בבובוב בר"ח תרס"ח כסלו לאביו רבי בן־ציון. למד שם בילדותו אצל אחד מראשי הישיבה, ר' חיים הכהן פרידמן דומ"ץ פריסטיק. בזמן מלה"ע א' שהה במחיצת אביו בוינא ובמרינבד. בתרפ"ה נשא את בלומא רחל בת דודו ר' חיים יעקב ט"ב אב"ד לימנוב, נספתה באושוויץ עם אמה וילדיה ביום ח' רבי שלמה הלברשטם מבאבוב בניו־יורק נואם במסיבה לכבוד לימין: הרב ישראל משה דושינסקי, הרב ישראל יעקב פישר, ה... בן האדמו"ר, הרב אליעזר ברוך תמוז תש"ד הי"ד. נסמך מר' שמואל פירר, ר' אלטר נבנצאל ועוד. בתרצ"א נתקבל כרבה של בובוב לפי הפצרת בני הקהילה, אחרי שאביו עבר לטשעבין. עמד בראש הישיבה המקומית, והרצה בה שיעורים מדי יום ביומו. עמד במרכז הפעילות של חסידות בובוב ורשת ישיבותיה, ובניצוחו והכוונתו עלו ופרחו. נודע בפקחותו הרבה, ומרחוק שלחו בעלי סכסוכים להתפשר אצלו. פעל בוורשא לביטול גזירת השחיטה, והיה שם מראשי המדברים. בפרוץ המלחמה ברח עם אביו ללבוב, ונמלט לבוכניה. סייע שם לקיומה של ישיבת המחתרת בראשות ר' ברוך קנגיסר הי"ד. בעזרת תעודות הונגריות מזויפות עבר לגור בצד הארי. ילדיו מרדכי דוד והענטשא נספו הי"ד.

בבוא עת הגירוש יזם קשרים לברוח אל מעבר לגבול, והגיע לפרעשוב, קאשוי ובודפשט. אחרי הכיבוש הנאצי לגרוסוורדיין, ושם נתפסה זוגתו ואמה הרבנית מלימנוב למשלוח לאושוויץ. גנב את הגבול לרומניה, ובא לאראד. מחופש כגוי טס לבוקרשט, ופעל שם בעניני הצלה, סעד, וקימום החיים הדתיים. שלח את בנו רנ"צ לא"י, ובכספים שגייס מחו"ל השתדל להציל את אמו, אחיו ואחיותיו. במזון שהביא החיה נפש נדכאים, וכן לכבוד כולל גליציה שהתקיימה בתשל"ט במלון המרכז בירושלים. משמאל פישר, הרב משה הלברשטם, הרב טייטלבוים-ה"ש מלימנוב, הרב נפתלי צבי ברון מקמינקא, הרב אליהו שמואל וינד חילק כספים לקבור את המתים שהתגוללו בראש חוצות. קיבץ רבנים וניצולים מבני משפחתו, ונטלם עמו חזרה לרומניה. בתום המלחמה נסע לבלגרד, וממנה לבארי שבאיטליה. בהשתדלות רבה קיבל בית בעיר, ונקבצו אליו שרידי חסידי באבוב. היגר לניו־יורק להקמת ועד פדיון שבויים שיטפל ביציאתם של השרידים מהמחנות לארצות החופש. שיקם מחדש את חצר באבוב במנהטן, קראון הייטס, ומתשכ"ז בבורו־פרק. ההתחלה היתה מבימ"ד בובוב שערי ציון, ויסוד ישיבה בני ציון ומתיבתא עץ חיים. במשך השנים הסתעפו המוסדות והתעצמו, וקם דור חדש של חסידים יראים ושלמים. בניצוחו פורחת שוב חסידות באבוב על אדמת אמריקה, ואלפים כרוכים אחריו בעבודות אהבה.

סניף חזק של חסידות באבוב קיים בלונדון עם ישיבה, וכן מרכזים בבני־ברק ובירושלים, באנטורפן, טורונטו ומונטריאול. בחשון תשי"ט נסע לארץ, ויסד בה את קריית באבוב בבת־ים עם ישיבת "קדושת ציון". קונ' ויהי בנסוע לתיאור המסע וכל מה שעבר בדרך, ד"ת ודרשות שהשמיע, הליכותיו, שיחותיו וביקוריו אצל גדולי ישראל, נרשמו ונסדרו ע"י ר' משה חנוך גרינפעלד, ברוקלין, דפוס דויטש, (סיון תשכ"ב), קלה עמ' והקדמה. בסופו ז' מאגרותיו מהשנים תש"ו–תשכ"ב. מאז נסע עוד כמה פעמים לארץ, כגון בתשכ"ד לחנוכת ביהמ"ד הגדול בקריה.

מפולין ניצל בנו: א. הרב נפתלי צבי יד ימינו. אחרי המלחמה נשא את פריידא בת רבי אריה ליבוש רובין מציעשנוב. ילדיהם: ב. מרים נחמה. נישאה בתשכ"ז לר' חיים יעקב יוסף ב"ר צבי טויבער, דיין דקהל באבוב בבארא־פארק. ד"ת ממנו בעץ חיים; ג. דבורה לאה זו' ר' יונתן בנימין גולדברגר ראש כולל עץ חיים דבאבוב בברוקלין. ד"ת ממנו בכרם שלמה; טבת תש"ם, כד-כז; ד. שרה הענא זו' הרב יעקב ישראל מייזליש אב"ד קרית באבוב בבת־ים; ה. הרב בן־ציון אריה ליבוש; ו. מלכה זו' רב"צ בלום ר"מ במתיבתא עץ חיים. ד"ת ממנו בכרם שלמה; ז. אסתר שינדל זו' ר' ברוך אברהם צבי הורביץ ב"ר יחזקאל רב דחסידי צאנז במונסי. ד"ת ממנו בכרם שלמה, תמוז-אב תשל"ט, כד-כז, כסלו תש"ם, יח-כד.

שערי ציון, ירחון תורני חדשי, ברוקלין, ישיבת באבוב בני ציון, דייטש פרינטינג. הופיע מדי חודש בו' השנים תש"ך–תשכ"ה, מחו' א (טבת) תש"ך, עד חו' מד באייר־סיון תשכ"ה, עם מאמרים ביידיש נשיא המערכת הנגיד ר' לייביש שארף. בחוברות תוכן מגוון: ד"ת מאדמו"י באבוב, סיפורים ותולדות גדולי ישראל, מעון התלמידים, פרפראות לחכמה, חידות והיכי תימצי, זכרון להולכים, חדשות באבוב, ברכות ומודעות.

עץ חיים, קובץ לחידושי תורה ופלפולי דאורייתא בהשתתפות רבנים גאונים ותלמידי ישיבתנו, ברוקלין, איגוד תלמידי וחניכי ישיבות באבוב, בעריכת תלמידי מתיבתא וכולל עץ חיים. חוברת א, ניסן תשכ"ה, דפוס סענדר דייטש, בסיוע ר' משה עליאס. חוברת ב, אלול תש"ל, דפוס בלשן, ח, קצב עמ', בסיוע ר' משה דוד מנדלבוים. בסופן תודה למסייעים להנצחת יקיריהם. בהקדמת חו' א' ברכת האדמו"ר, והקדמת המערכת שיוצא לאור כי שערי ציון צר מהכיל את רוב החידושים של צעירי הצאן שגדלו. כוללת ד"ת מגאוני הדור הקודם ורבני זמננו. בסופה סקירה על ישיבת באבוב בבת־ים. בהקדמת המערכת לחו' ב' מתנצלים על ההפסקה בגלל חוסר תקציב, וכותבים שבמשך זמן זה יצאו מהישיבה יותר ממאה אברכים מופלגים. המדורים המתוכננים: שפתי ישנים, דברי חיים (לישב דבריו), חדו"ת מרבנים, רמי"ם, אברכים ובחורים.

קובץ כרם שלמה ע"ש מהר"ש, מוקדש לפלפול, הלכה, אגדה, מילי דחסידותא, אגרות קודש וענינים שונים מגאוני וצדיקי קשישאי ז"ל, וכן מרבנים, ת"ח ובחורי חמד. יו"ל מדי חודש ע"י תלמידי האדמו"ר שליט"א, בדפוס שמחה גרפיק בברוקלין, מ' עד ע' עמודים, בטוב טעם וברמה גבוהה כאחד מטובי כתבי העת המובחרים, עם פקסימילים, מכתבים למערכת ומודעות. קונ' א' בכסלו תשל"ח עם ברכת האדמו"ר. בהקדמת המערכת נאמר שנועד לשמש כלי מבטא לחסידות באבוב, ועזרת הציבור מתבקשת במשלוח חומר גנוז. שמות המדורים: אמרי קודש מהאדמו"ר; זכרון לראשונים; אגרות קודש; פארי הדור – ד"ת מגאוני הדור הקודם; פלפול והלכה – מרבנים ורמי"ם; תפארת בחורים; עולת שבת בשבתו – לקוטים עה"ת ואגדות הש"ס מכת"י ומפי השמועה; זכור ימות עולם – קורות צדיקים ואנשיי שם; מצוה לישב – דברי פליאה בספרים שונים, תמיהות וישובים. מחו' חשון תשל"ט מדור הנאהבים והנעימים, לד"ת מתלמידי ישיבות בובוב שנספו בשואה. בסוף שנה ב' מפתח כללי לעשרת חוברות השנה.