ר' שלום יחזקאל שרגא ב"ר אריה ליבוש רובין־הלברשטם הלברשטם־רובין

מציעשינוב בברוקלין (נו' תרע"ג)

נולד בשנת תרע"ג לאביו רבי אריה ליבוש רובין אב"ד ציעשינוב וטומשוב. למד בישיבות צאנז וטורנא, ונסמך מהרב שמואל אהרן מילר מלאבאווא. נודע מנעוריו בשערים המצוינים בהלכה, והירבה להתכתב עם גדולי הדור. רב בטומשוב, ור"מ בישיבת נצח ישראל. בפרוץ מלה"ע ב' גורש מטומשוב לסיביר. כשנתפס בבריחתו את הגבול לוילנא נידון לחמש שנות מאסר, אבל כעבור זמן שוחרר. הפיח במחנות בסיביר רוח אמונה ובטחון בלב הגולים, ועם השחרור התישב בדזמבול שבקוחסטן בה היה ריכוז גדול של פליטים יהודים. אחרי פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו, וטרח במסירות נפש עם עוד רבנים לקיום חיי תורה ודת. בתש"ו שב לפולין, ודחה את הצעות הרבנות של חלם ושטטין. התישב בלודז, ועשה למען הרבנים החוזרים. עבר לפרג, וכעבור זמן קצר היגר לארה"ב.

זקני חסידי ציעשינוב קבלוהו כאדמו"ר על מקום אביו וזקנו, פתחו לו בימ"ד וחצר בבורו־פרק, ושמו נודע לתהילה כאדמו"ר מציעשינוב. נחשב מגדולי האדמורי"ם בארה"ב, וחבר ההנהלה של ארגוני רבנים ואדמורי"ם. המוני הפונים אליו מתקבלים בלבביות ובסבר פנים יפות, ורבה השפעתו על קרובים ורחוקים.

חיבר תשובות ובירורי הלכה רבים, והם פזורים בבמות רבות. אין עוד בדורנו מי שתשובותיו פזורות במאות ספרי הלכה ושו"ת מארבע כנפות הארץ. מאמריו התורניים התפרסמו בהאהל, אוצרות ירושלים, המאור, הפרדס ועוד. גם הסכמותיו מצויות בספרים רבים. ראש מכון "סגולה" להוצאת ספרים בחקר החסידות, ומעטים כמותו ידענים מופלגים ובקיאים גם בדברי ימי החסידות, תולדות קהילות וגדולי ישראל, טיבם של ספרים ומחברים וכדומה.

נשא את שרה בת הרב ישראל יעקב טאפאלא אב"ד סאדאוונא, נפטר שם ביום ער"ח אדר תרצ"ב. ילדיו:

א. הרב אריה ליביש ישראל בן־ציון, תלמיד ישיבת טשעבין, חתן הרב שמואל ט"ב אב"ד טשעשקאוויץ; ב. הרב חיים יעקב מאיר חתן דודו הרב צבי הורוויץ אב"ד סטריזוב. תלמיד כולל עץ חיים דבאבוב, וד"ת ממנו בכרם שלמה, תמוז־אב תשל"ט, לא־לד; ג. הרב יצחק טוביה ממצויני ישיבת וכולל עץ חיים דבאבוב, חתן ה"ר בלום. בנו יואל נולד בתש"ם; ד. הענא נחמה הבכורה זו' הרב חיים יעקב הלוי הורביץ, ר"מ בישיבת קמניץ "תורת אמת"; ה. חיה שרה זו' הרב משה אהרן אייזנבך מירושלים בברוקלין, נכד ריא"ז מרגליות ות"ח מובהק.

ההדיר בתש"ך את ספר דברי שמחה מזקנו רשי"ב מציעשינוב. סידר לדפוס ספר ניצוץ דרבי מאיר, תולדות וליקוטי תורות מהרבי מאוסטרובצה, עם קונ' רמזי מאיר שליקט עליו הרב נפתלי ה"ש מגריבוב, ניו־יורק, מנורה, תשכ"א. בתוך כל הכתוב לחיים תשכ"ב, נכלל קונ' הקריאה והקדושה, בירור הלכה בענין המנהג לקרוא בימי ניסן פרשת הנשיאים מתוך ס"ת ברבים.

פנת יקרת, דברי ימי קהילת טאמאשוב לובעלסקי ואישיה, שלום לביי"א, ברוקלין, מפעל הסגולה, דפוס בלשן, תשכ"ח, 320 עמ'. המסכימים: הרב משה פיינשטיין והרב יוסף אליהו הענקין. בהקדמת המחבר עומד על הקשיים בסידור עבודה מעין זו בהיקף כה מפורט, על מנת שתשמש אבן פינה לתיאור קלסתרה רוחני של הקהילה.

מן הענין לצטט מהסכמת ר"מ פיינשטיין: והוא אדם גדול בתורה ובהוראה ובירא' ד' טהורה, מצא לנחוץ לכתוב בספר תולדות ומאורעות עירו טאמאשאוו... ותועלת גדולה היא, שידעו דור יתמא הזה ודורות הבאים שבחם של ישראל קדושים, שלא רק שמסרו נפשם על קדושת השם במיתתם הי"ד, אלא גם מסרו נפשם ומאודם בחיי יום יום על כל פרט ופרט קלה כבחמורה, וכל מה שנוגע לקיום התורה והמצות, וקבעו עתים לתורה ומעשה הצדקה שלהם אף מתוך עוני, ואיך שחינכו בניהם לתורה ויראת שמים, ועי"ז יתעורר לבנו לתורה ולמעשים טובים ללכת בדרכיהם...

לבד שהוא מיחידי סגולה בדורנו, ולפעמים קרובות יש לנו מו"מ בפלפולא דאורייתא ולהלכה בכתב ובע"פ, וידוע לי לעוסק באורייתא תדירא, ומ"מ לא מנע את עצמו למצוא עת, בכדי לעשות יד ושם לקדושים אשר בארץ המה בעמל ויגיעה רבה, וקיים דברי חז"ל שדרשו כבד את ה' מהונך, שהוא מחונך מכל מה שחננך, גם במעלות אחרות שחננו השי"ת שהוא ספרא רבא וחוקר קדמוניות, ויודע לסדר דבר דבור על אופניו, שבשביל זה שאדם גדול במוהו עסק בדבר כזה, הרי נראה שהוא דבר טוב מאד. הרי ראיתי בעצמי הקארעקטין (הגליונות), ועברתי עליהם מהחל ועד כלה, וראיתי כמה עמל ויגיעה היה לו בזה, וגם בקיאות גדולה והבנה יתירה בכשרונות גדולות ובסידור נכון.

מן התשובות אליו: דובב מישרים, ח"ב, טו, ח"ג, פב בתש"ב–תשי"ט; דעת סופר; זקן אהרן; חזון נחום, ח, צח בתרצ"ג–תרצ"ו; חלקת יעקב, ח"ג, יא, סו, עט, צז, קלח, קמד, קסד; טהרת יו"ט; לב יהודה (צירלסון); מהרי"ץ יושינסקי; מוצל מהאש, קונ' בן יכבד אב בתשי"ג; מנחת חיאל; מנחת יצחק, ח"ב, יט, מג-מז, פד, פו, צג, ק, קט, קיז, ח"ד, א-ד, ל, נו, עח, קב, ח"ז, י, פט, קכ בתשכ"ג–תשל"ו, עור. תשובותיו בעץ חיים א-ב.