ר' יום טוב ליפמן הלר

(תרל"ח–תשכ"ג)

ביום ה' בתמוז, ומשתה בר"ח אדר בו הוכתר על קראקא. במשפחות רבות שומרים על כך עד היום כגון הלר, קצנלבויגן, שור, ריבלין, לוריא ועוד.

בסוף שנת שצ"א נסע ללובלין לנישואי בנו, ונבחר כרבה של נמירוב בפודוליה. מאייר שצ"ד אב"ד לודמיר שבווהלין, ובחשון שצ"ה לא נענה לקריאה פרמישלא. גם בלודמיר קמו נגדו בגלל מלחמת בתופעת רכישת רבנות בכסף, ובעטים נגזר עליו גירוש מהמחוז. בחורף ת"ד נבחר להיות אב"ד ור"מ בקראקא על מקום הב"ח. היה פעיל בכינוסי ארבע הארצות. התיר רבות מעגונות ת"ח ות"ט. אנשים נתנו לו אלפים ורבבות, ואת הכל חילק לצדקה. כשחלה הוסיפו לו את השמות גרשון שאול. נפטר ביום כ"ו (או ו') אלול תי"ד, בלא שהניח פרוטה לצאצאיו.

נשא את רעכלי (וי"א רחל) בת ר' אהרן משה אשכנזי ראש בית החולים בפרג, וזו נעכלי בת ר' אהרן משה תאומים מפרג, חתן ר' ישראל הלוי הורביץ משם ואביו של ר' פנחס מקראקא גיסו של הרמ"א (הקדמת כרם יהושע, ולא נראה מש"כ בהקדמת זריזותא דאברהם שנשא שתי נשים מהראשונה נולדה לו הבת רחל, ומהשניה כל יתר בניו). ילדיו: א. בכורו ר' משה מפראג, חתן ר' אברהם חיים מאפטאף רב בווין; ב. ר' שמואל מבריסק גר בנמירוב. נשא את דבורה בת ר' אברשקה קצנלבויגן אב"ד בריסק ווראניק ב"ר שאול וואהל. למד במיץ, ובשובו רגלי לביתו אירע הנס עליו הוא מספר בהוספה לספר מגילת איבדה שהוציא לאור; ג. ר' אברהם ר"מ בסקולא גליל לודמיר. נולד בשנת שע"ה, הגיה בילדותו את ספר מעדני יום טוב, וחיבר פירוש לירושלמי. נשא בסוף שע"א את אסתר בת ר' יחיאל לוריא (חתן ר' חיים כהן ב"ר נפתלי אב"ד והולין ב"ר יצחק ב"ר שמשון חתן המהר"ל), ב"ר שלמה הרופא מלובלין, נכדו המהרש"ל וחתן ר' משה ר' ליזרש מבריסק; ד. ר' ליוואי (אלכסנדר) מבריסק (או ברסט-ליטובסק) נפטר על פני אביו; ה. ר' יהודה ליב. נשלח ללמוד בנמירוב אצל רבי יחיאל מיכל, ובשנת ת"ח נשבד לטורקיה. אחרי שפדאוהו נדד במקומות שונים, עד שהגיע לאובן ישן. שם מחה על שעשו מי שברך לצבי שבור, ועל כן הוכה למות ביום ט"ו תשרי תכ"ז; ו. רחל זו' ר' אהרן סג"ל ב"ר קופל הלוי מירלש בוינא; ז. ניסל (נעכא) זו' ר' זאב וולף סג"ל סלאוועס. בנם ר' נתן נשא את חנה בת ר' משה קצנלבויגן אב"ד חעלמא ב"ר מאיר מבריסק ב"ר שאול וואהל; ח. רייזל זו' ר' יעקב יוסף כ"ץ ר"מ בטריסק גליל לודמיר. בנם ר' יחיאל מיכל (או ר' יהודה אבי ר' יחיאל מיכל) הוא אביו של בעל קצות החושן, וי"א ששמו היה חיים; ט. רבקה זו' ר' צבי הירש ב"ר שלום מעליש שנפטר בצעירותו בקראקא, וממנו כנראה הסתעפה משפחת איכנשטין-ספרין; י. דאבריש זו' ר' שמואל ב"ר אברהם ב"ש (או : ב"ר יעקב בת־שבע) מפראג, נפטרה ג' אב ת"ג, ובנותיה ריזל וניסל התחנכו אצל התוי"ט; יא. זו' ר' יואל מבריסק נכד הב"ח, ואבי ר' שלמה זלמן חמיו של ר' יחזקאל ק"ב מאהו"ו בעל "כנסתיחזקאל". אמנם יתכן כי היא אחת מהמנויות קודם; יב. גרונא זו' ר' אהרן צבי הירש כ"ץ נאמן וד"א, נכד הרבי ר' השיל ב"ר יעקב מקראקא. בנם ר' משה מו"ץ בקראקא חיבר ספר אסיפת הכהן עה"ת, אמשטרדם תצ"ב, ובהקדמתו מזכיר את אמו ובנו ר' יהושע השל.

היתה לו ספריה גדולה שעברה אח"כ לרבי דוד אופנהיים. בשולי הספרים רשומות הערותיו. חיבר יותר מחמישים ספרים, ורק חלק מהם נדפס. הם ראו אור בדפוס בסדר זה בערך: ביאור לספר בחינות עולם, נדפס בעילום שמו, פראג שנ"ח; צורת הבית, שס"ב, ובמהדורות הבאות: צורת בית המקדש; הגהות על ספר גבעת המורה, שע"ב; תוספות יום טוב על המשניות נתחבר בשנים שע"ד-שע"ז, ועל שמו נקרא. נדפס לראשונה בפראג שע"ז, ושוב ע"י המחבר בצורה מורחבת בקראקא ת"ג–ת"ד. תורגם גם לרומית. ר' משולם ב"ר יואל כ"ץ קיצרו בספר עיקר תוספות יום טוב שנדפס לראשונה בלמברג תק"ן; מעדני מלך ופלפלא חריפתא על הלכות הרא"ש לש"ס, ח"ד, שע"ט, ח"א, שפ"ח, ח"ב וח"ג נותרו בכת"י, מעדני מלך ולחם חמודות, בגלל העלילה הוסב שמו למעדני יום טוב ודברי חמודות; דרשה שדרש בפרשת חיי שרה אחרי היעצר מגיפת החלירע בוינא, שפ"ו, ושוב כשההדיר את ארחות חיים להרא"ש מנוקד בזי'רגון, שפ"ו; ברית מלח, דיני מליחה והדחה באשכנזית לנשים; מי שברך למי שאינו מדבר בתפילה; הגהות על שו"ע אה"ע, מיץ תקכ"ה, ועל כל הטורים, וארשא תרכ"ב; מגילת איבה (או כוס ישועות), שקלוב תק"ן וברעסלויא תקע"ח. תורגם גם לגרמנית, יידיש וערבית; דרוש חידושי הלבנה, וילנא תרכ"ו; מלבושי יום טוב, הגהות על ספר הלבוש, וארשא תרנ"ה–תרנ"ז; פרשת החודש על הלכות קידוש החודש להרמב"ם, נדפס בתוך לכבוד יום טוב; תורת האשם, פירוש על ספר תורת חטאת לרמ"א, ירושלים תשל"ז, מכתב־יד בבודליאנה, ע"י האחים ר' דוד מלוגאנו ור' שמשון הלר מירושלים. נותרו בכתובים: טוב טעם, פירוש על רבנו בחיי עה"ת על פי פרדס רמונים לרמ"ק; דרכי (או כללי) הוראה; פיוטי סליחות; שו"ת (רק אחדות נדפסו); ביאור על פירוש אבן עזרא לתורה (נדפס ע"י נפתלי בן־מנחם בקובץ לכבוד יום טוב, על בראשית־ויצא); הגהות על הספרים אמרי שפר לר' נתן שפירא, כפתור ופרח ועוד; סדר שאלת גיטין; קובץ דרשות; לקט שושנים על ספר ערוגת הבושם בדקדוק ומכתבים פרטיים. רשימת חיבוריו וכתביו סודרה ע"י ישראל היילפרין, קריית ספר, ז, 140–148, 482.

לכבוד יום טוב, מאמרים ומחקרים למלאת 300 שנה לפטירתו, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשט"ז, רל עמ'. העורך רי"ל הכהן מימון כתב בראשו את עמ'. תולדות רבינו יו"ט מלוקט ע"י המדפיס ר' יהושע שפירא (עם הוספות מרצ"י מיכלזון), בראש מגילת איבה שהוציא לאור בלאדז תרפ"ח. גם נכדו ר' אברהם גרינוולד רשם את תולדותיו בראש מגילת איבה שהוציא לאור בלונדון תשט"ז, 48 עמ'. רבי יום־טוב ליפמן העלר, ישראל דוד בית הלוי, תל־אביב תשי"ד, מ עמ'.