ר' משה צבי הירש ב"ר יוסף הלר

מבקשביץ (ת"ץ–תקכ"ז)

נולד בשנת ת"ץ לערך לאביו ר' יוסף הלוי. נכד ר' יהודה ליב הלוי הלר אב"ד סטנוב, ר' איצק זאלקוויר ור' יצחק חיות נכד האפי רבריי, כר' מאיר הלר אב"ד ברודשין (זקנו?). על היותו צעיר לימים נמנה בין גאוני הזמן שחרדו לקראתו. כיהן ברבנות בקשביץ. הרביץ תורה לתלמידים, והעמיד גדולי הוראה. בין תלמידיו: רצ"ה קרא מבוטשאטש, רמ"פ הלר מזברז', ורד"ש אייבשיץ. כוח עיונו, התמדתו ושפיעתו, היו למעלה מהשגת אנוש. שלט במכמני הקבלה, ופעם כשבלכתו לסוכה פרץ בבכי גדול, נענה להפצרות תלמידיו, והסביר שהיתה אז עת רצון לגאולה, אלא שגרמו עוונות הדור. נפטר כבן ארבעים, ביום י"ח תמוז תקכ"ז. נכדו ר' צבי הירש היה כנראה אב"ד פמורן.

בגלל חולשת גוו הפצירו בו מקורביו שיצא למקום נופש. הוא נטל עמו ארגז מלא דפי נייר, ובשובו היו הדפים כתובים משני עבריהם ממה שחידש שם. הניח אלפי דפי חידושים, אבל בניו נפטרו בטרם הספיקו לסדרם ולהדפיסם, ובינתים אבדו או נגנבו חלקם. גם בנו ר' זליג, עסקן במצוות בסטניסלב ותלמיד האב"ד ראש"ל הורביץ, לא עלה בידו לטפל בכתבים. רק כעבור שבעים שנה הדפיס ספר אחד בן בתו ר' צבי יוסף סג"ל מבורשטיין. בהיותו חולה אנוש בלבוב בתקצ"ד, נדר שאם יבריא ידפיס מספרי זקנו. בשובו לביתו חשב לסדר ו' חלקים: ארבעה על הסדרים מועד, נשים, נזיקין וקדשים, אחד על חו"מ, ואחד עה"ת ואבות. מלבד זאת היו כתבים נוספים על הרמב"ם, ג"ח השו"ע ושו"ת.

גאון צבי, חידושי דינים ופלפולים על כל טור ושו"ע חו"מ, למברג, דפוס ר' יהודה ליב באלבאן, ת"ר, ב, פח, ט ד'. בהקדמת המו"ל כותב שאת הספר הכין בשלוה ובבריאות במשך שש שנים. המסכימים: ר"י אורנשטין בתקצ"ח (לכשישיג רשיון הצנזור); ראש"ל הורביץ מסטניסלב בתקצ"ז (וגם פק"ק היו מתלמידיו מופלגים אשר הכרתי אותם, ותהלתו בפי רבים כאחד מגדולי הדור שהיו בימיו); ר' אהרן משה טויבש מסניאטין בתקצ"ט, אחרי שראה קונ' מחידושי קדשים; בשנת ת"ר ר' יחיאל מיכל קריסטינפולר מברודי, והמהרש"ק (לא די בדורנו בלבד, כי גם בדורו אשר לפנים, מעט אשר היו אז דכוותיה להיות איש שהכל בו, חריף ובקי כמוהו ועמקן גדול, ודבריו מסולאים מפו); מפרשי הים (ולא לבו הלך לבנות בית לתלפיות על קו תוהו, כי אם על אדני אמת שם יסודותיו... וביותר נפלא חיבורו עה"ת... לבאר תושב"כ עם תושבע"פ... ובכל זאת לא נטה מני דרך הישר... העמיד לאלפים ולמאות תלמידים, כאשר זקנים שבדור יעידון ויגידון... ראינו כי דרך במעגלי יושר והצדק בעקבות רבותינו הקדושים), וחשיבות לחידושיו אף כי בינתים נתחברו ספרים על הש"ך כגון התומים וקצוה"ח; רצ"ה חיות מזולקיב (ראיתי חריפתו ובקיאתו עד להפליא... בפלפול של אמת כחד מקדמאי). ברשימת המנויים שבהתחלה נכדיו בבורשטין: ר' אברהם ור' ליפא, והבחורים פנחס ואהרן. בסוף הספר תשובה להלכה באו"ח סי' תס"ט, בענין האומר בשר זה לפסח שלא נאסר בדיעבד. בחיבוריו משובצות הגהות רבות שכתב כמהדורה בתרא.

גאון צבי קדשים, עם פירוש מתקלן דקשוט להבנת דבריו מאת נכדו המו"ל ר' בן-ציון כ"ץ אב"ד בורשטשוב, פשעמישל, דפוס קנאללער ובנו, תרפ"ג, ג, צב ד'. בספר חידושי מסכת זבחים (פרט לפ"א שאבד), כריתות, ומנחות (רק על פ"א בגלל זירוז המדפיס). הכתבים היו אצל ר' אליעזר דעלמאן מסטניסלב בן נכדת המחבר, שטרח בהם הרבה. בהקדמתו הנאה של המהדיר מספר עובדות על רוח הקודש שראו אצל המחבר, ובסופה ז' כללי הגאון צבי. שתי הסכמות ישנות מרא"ל הורביץ וממהרש"ק, ושתי חדשות מרא"מ שטיינברג בתרע"א ור"מ ארק בתרע"ב. את הערותיהם שיבץ בקונטרס אחרון: החרש והמסגר. מופלאים דברי ר"מ ארק על המחבר: ובעודו בחיים חיותו רעשה תבל מחכמתו... כל מעיין בו יראה נוראות ונפלאות ופלאי פלאות מעוצם חריפותו ובקיאותו, ורעם גבורת שכלו ועומק לבו עמוק עמוק מי ימצאנו, ועל כל אלה אחז צדיק דרכו דרך האמת, וכל דבריו בנויים על יתידות חזקים כראי מוצקים חיים וקיימים, ואם מצא לפעמים איזו סתירה קלה... האמת אהוב לו... ואך למותר להאריך בשבח המחבר והחיבור, וגם לא בי הוא לספר גדלו, ומדי הביטי בספרו, ידי וכל גופאי מירתתן ממתניתא ופלפולא דיליה, מרגניתא דלית לה טימא.