מברודי (תקפ"ו–תרנ"ג)
נולד בברודי ביום כ"ז אד"א תקפ"ו, לאביו ר' מאיר ממשפחת הסוחרים הותיקה בעיר. נודע כלמדן ובעל נטיות ספרותיות. כתב בהמבשר שירים ומאמרים חדורי אמונה. כשהופיע החלוץ של האפיקורס יהושע השל שור (יה"ש) ובו התקפות ארסיות על התורה והאמונה, פירסם נגדו מתוך חיבורו מגן הדת, את ח"ב שהוא ספר החולץ שכתב בתרי"ב, לבוב, דפוס ש.ל. קוגל-לוין, תחילת תרכ"ב, ח ריד, ד עמ', בעידודו ובהמלצתו של המהרש"ק הכותב עליו: הרבני המופלג המושלם במעלות ובמדות ירא ד'... אשר עבר עליו רוח טהרה לקנאת ה"צ מאת המתפקרים הבוערים בעם. בהקדמתו כותב שחשב להדפיס תחילה את ח"א קנאת סופרים, אך לפי הוראת גדול הדור מדפיס קודם ספר זה הכולל שביעית מהחומר שתחת ידו; אך המנופה והעיקרי ביותר לביטול טענות המחרפים.
זמן מה עסק בהוראה, ועל מה שחזה מבשרו חיבר חזון מורה, על דמות המורה הישראלי בערי גליציה בדרך שיר, בראדי, דפוס ברוך וערבער, תרכ"ו, 1, 53 עמ'. השתתף גם בעברי אנכי, אך משך ידיו אחרי שהותקף בשל כך ע"י ר' יוסף כהן צדק מלבוב. אז