ר' יצחק ב"ר אלעזר הלוי ובר

קולומיאה (תר"ך*–ת"ש)

בנו של ר' אלעזר לוקטשר, ונכד השל"ה. שימש את חסידי חב"ד ארבע שנים בליטא ובריייסן. עבר לפולין, ושימש כמגיד בקראקא. בתחילת שנות התר"ם השתקע בקולומיאה, ושימש כשש שנה מגיד דמתא, כשמשכורתו משולמת מקופת הקהל ומתמיכת יחידים. ת"ח ודרשן מצוין כל שבת ויום טוב, בעל תפילה ומלחין, בעל הדרת פנים וחוש הומור, אהוב לבריות, וקהל רב בא לדרשותיו ולתפילותיו. חסיד צורטקוב, והרבי יעץ לו לכתוב כל מה שמחדש. בתרס"ג נסע לאספת הרבנים בקראקא. היה חבר הועדה המכינה, ומכתבו נדפס ביד ראי"ם, זח. עודד את הנסיון החדש בתרע"ב.

ניהל תעמולה בכתב ובעל-פה למען ארץ ישראל, ועורר נגדו את חסידי בויאן ווייזניץ. בתרנ"ג הצטרף לאגודת חובבי ציון בקולומיאה. אחרי כשלון מסעו של ר' אהרן מרקוס אצל הרבנים והאדמורי"ם למען הציונות, נסע אחריו כדי לכנס את רבני גליציה להתיעצות בדבר הרמת קרן הדת ושפת קדשנו. השפיע על הרבי מצורטקוב שלא יצא נגד הציונות. אירגן עם נפתלי גלרנטר מקולומיאה 278 משפחות שיעלו ארצה, אך הרעיון נכשל משלא הצליח להשיג עבורם חוות הכשרה חקלאית לפני עליתם. בבחירות תרס"ז לפרלמנט האוסטרי סובב בערי גליציה המזרחית, והלהיב את ההמונים. השתתף בועידות ארציות של ההסתדרות הציונית בגליציה, והיה ציר לקונגרס העשירי. נבחר באד"א תרע"ג לנשיאות ועידת היסוד של המזרחי בגליציה, ונסע עם ר' מאיר ברלין שבא לארגון סניפים לתנועה. הציע לארגן אגודה של מניות למתן תעסוקה ביתית לתושבי א"י. בסוף תרע"ג פרש מכל פעולה ציונית, בשובו מאוכזב מביקור בא"י ומהקונגרס בשוויץ.

בשנת תרצ"ה נחלה, ודרש ברופאים. נפטר בלי בנים ביום כ"ו שבט ת"ש (ב"א ר' יוסף צבי בובר בהקדמת ספרו ילקוט יוסף).

ספריו: חיבור צדק ומשפט, קונטרס אחד מחיבורו אלף המגן, קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"א, עב' ד'. זהו דרוש בדרך פרד"ס, לתרץ עפ"י השי"ס ושכל הפשוט, משפט אלוקינו בקושית צדיק ורע לו רשע טוב לו, ולבאר שהתפילה זמנה תמיד, ומועילה אפילו אחרי הגזירה. בראש הספר הקדמה ופתיחה כוללת להערות הספקות, והסכמת ש"ב המהרש"ם עם הערותיו.

מאמר קידוש החמה, פירוש וביאור הענין והברכה לפי המקורות, עם דברים ביידיש וסדר היהי רצון המזומרים שסידר החיד"א, קולומיאה, ויקטור טייכר, תרנ"ז, ט"ו ד'.

מאמר נשמת כל חי, דפוס וילהלם קאלאמעא, קאלאמעא, דפוס וילהלם ברוינר, תרס"ד, 16 עמ'. יצא לאור ע"י ר' יעקב סופר מדוברומיל שקנה את המהדורה הראשונה. זהו הספד מר שאמר בביהכ"נ הגדול בקולומיאה ביום ג' ערו"ח חשון תרס"ד, על רבו המובהק אליו נסע מילדותו רבי דוד משה מטשורטקוב, ובו מספר ממנו חידה ופתרונה כמשלוח מנות מהמגיד מקולומיאה עובדות ומימרות רבות, גדולת מעלותיו וסדר פטירתו.

ברכה מעין שלש קאלאמיא, דפוס מאיר אורהעבאר, תרצ"ו, 66 עמ'. ג' מדוריו: לברכה – מהות השבת; לשלום – מחלוקות בית שמאי ובית הלל שנהגו חיבה ורעות זה בזה (אמר זאת... במישקולץ ונהנו); לשמחה – חידות שסידר לפורים בשנים תר"ף–תרצ"ו, וכמה פתרונות מר אברהם יעקב שפירא מגוואזדיץ. בהקדמתו מוסר ברכה... בכמה טורח בא לו המעט שכותב, מבקש שיקנו... חידושיו שהם קנין הקהילה (בסוף הספר קריאה ביידיש), וחותם: גבר שלא הצליח בשום ענין ומוכרח להתפרנס מן הצדקה מכונה "מגיד".