מצאנז (תר"ם–תשכ"ה)
נולד בצאנז בשנת תר"ם [תוקן: תרל"ז ↓] לאביו ר' נח ב"ר שמעון, ולאמו טשארנא בת ר' אהרן וחנה גיטל, אחות ר' נתן אשכנזי אב"ד פוטיק ודוקלא. הדב"ח קרא למשפחת אמו קרובים שלי, על כי הם נכדי החכם צבי. למד בדרוהוביטש אצל הרב יהושע פנחס בומבך, ונסמך ממנו. תשובות שקיבל ממנו נדפסו באהל יהושע, ח"א, ז—יא. תעודת סמיכה וכשרות שנתן לו רבו נדפסה בראש מהדורת צילום של אהל יהושע ח"ב. נסמך גם מר"ש פירר, בן דודו מצד אביו ומצד אמו. אחרי נישואיו נתקבל כרב בקיש־שבן שבהונגריה, בהמלצת דודו שהיה ראש הקהילה. כשהמינוי שימש עילה למחלוקת עבר לתעשית גבינות, וקיבל הכשר מעולה מהרב דקרייז צאנז ובנו ר' אריה ליבוש. בעברו לירוסלב שלח ידו במסחר ברזל, והתלבט בפרנסתו. פעמים שימש כטוען או כדיין, כפי שהיה אצל רבו בדרוהוביטש. הרבי מטיטשין אמר לו לעסוק במלמדות. לימד גפ"ת ברמה גבוהה, ורבים מבני העיר הם תלמידיו. היה פעיל בגיבוש החיים הדתיים, והקים את חברת תומכי הדת, ואח"כ את סניף אגודת ישראל. בתרפ"ד נתקבל כרב בית־כנסת בארה"ב, וכשהיגר לשם נעשה שוחט, והביא לשם מאוחר יותר את משפחתו. אחרי צאתו לגימלאות בשנת תשט"ז עלה לארץ, וגר בקרית צאנז נתניה. במלחמת סיני תבעו ממנו בניו לשוב לארה"ב ולא שמע להם, אחרי ששאל את הרבי מבלז שאמר לו כי שומר ישראל ישמור את ארץ ישראל. נפטר ביום י"ד אדר"א תשכ"ה [תוקן: י"ד אדר"א תשכ"ב ↓], ונטמן בהר המנוחות.
כשהציעו לו שידוך בגיל י"ט, אמר רבי אהרן רב הקרייז לאביו: אמנם אתה אינך מיוחס, אבל הוא מיוחס. נשא את פיגא בת המוהל הנגיד ר' צבי הערש ב"ר אליעזר קורן מגורליץ, ונולדו לו: א. ר' אברהם אליעזר הי"ד; ב. ר' אהרן. נספה בפרימישלן אחרי השחרור מידי הפולנים, עם אשתו חנה בת ר' אהרן ויינבך מרעדים, בנו ר' צבי אלימלך, ובתו פעשי פינקל הי"ד. יבלחה"ט: ג. ר' ברוך, אשתו רעכקא (בת ר' אברהם ב"ר אליהו ומאטיל בת ר' שלמה שנספו בטרנוב הי"ד), ובנם שלמה; ד. ר' יהושע, אשתו יענטא בת ר' משה אברהם חיים הלפגוט מבסרביה נכד ר"מ מפרימישלן, וילדיהם: שמשון ז"ל, צפורה מלכה, נח, אהרן; ה. טשרנא זו' ר' יצחק קולודני מחסידי חב"ד, ובניהם: נח הערש, שלום דוב, אברהם אליעזר, יוסף, שמעון, אהרן, פילא.
את כאבו על אבדן יקיריו בשואה הנציח בסיוע בנו ר' ברוך בספר זכר לאברהם אליעזר, ברוקלין, פוסטר פרעס, תשי"ג, נו ד'. נפתחו בו שלושה ספרים: רזין דאורייתא — מאמרי חסידות מט"ו צדיקים קודמים, וחלק מספר הויכוח דברי נועם; דברי אברהם אליעזר — דרשות בנו; דרך חיים — דברי אגדה ופלפול הלכה משלו. בראש הספר שמות אחיו וגיסיו הקדושים, וקטע ממגילת ספר לדו"ז היעב"ץ. בחידושיו תשובה לר' מיכל לנגר (בדף נב.). בנו ר' יהושע צילם את הספר מחדש, ירושלים, דפוס הד, תשל"ט, יחד עם הספר מאורות נתן מדו"ז ר"נ אשכנזי, והקדמה לתולדות המחברים.
וגנֵר