מבוכניה (תקצ"ט–תרס"ח)
נולד בשנת תקצ"ט לאביו ר' ברוך מנחם מנדל אב"ד בוכניה. אחרי פטירת אביו בתרמ"ג פרצה מחלוקת בקהילה מי ימלא את מקומו. החסידים בקשו להביא את נכדו של הרב מקשאנוב, הבעלי בתים וראשי העדה תמכו בר' אלימלך שהיה למדן ובקי בהוויות העולם, והמתנגדים היו מעונינים בר' אליעזר בנו הצעיר של הרב הנפטר, שהיה פאר הבית בתורה. שתי איגרות לטובתו מאת רש"ס באיגרות סופרים, 95-98. לבסוף גברה ידם של ראשי העדה שנמנו כנראה על חסידי הוסיאטין, ור' אלימלך נבחר כרב המקום. החסידים הביאו בכל זאת את הרב אשר מאיר הלברשטם, וכאשר פסל את המקוה שהכשיר ר' אלימלך, קראו לדומ"ץ קראקא ר' יוסף לדרברגר שיפסוק בענין. בשהותו בבית מר שאנצער ראש הקהילה אחרי שפסק להכשיר, סבו אנשים על הבית, ולא ניאותו להתפזר רק כשנקראה המשטרה. הרב החסידי נצטוה לעזוב את העיר, ורק כעבור זמן הורשה לו לשוב. הדברים מתוארים ע"י י. דרעזנער, המגיד לישראל, י"ח-כ"ה אדר תרנ"ה, 87, 95.
תשובות אליו: שו"ת מהרש"ם, ח"ג, קמ, ח"ז, עה בתרנ"ד. ידיעה על פטירתו: מחז"ה, י' אד"ב תרס"ח, 6.