ר' אלעזר ב"ר דב בריש וונדר גיטל

מירוסלב (תרס"ב–תשל"ז)

נולד בכפר קאשיצע שליד ירוסלב ביום י"ט אלול א' דסליחות תרס"ב. אביו ר' דב בריש ב"ר מנחם, היה ידוע ביושרו בין הכפריים עמם סחר בתוצרת חקלאית. נולד בתרל"ט, ונפטר ביום ט"ו סיון תרס"ה. נטמן בפשמישל בחלקת המיוחסים, ליד השו"ב מלינסק והאדמו"ר המקומי מהשכונה גרבז'. הניח אלמנה את האמא פראדל-פרידה לבית זילברמן שעברה לירוסלב, משנישאה בשנית לר' אליעזר גלר ממשפחת בעל "בני ישששכר". בזמן המלחמה ברחה כל המשפחה לצ'כיה, והבר-מצווה נערכה ליד פראג. שקד על לימודיו, ובכח זכרונו סייע לרבים למצוא מבוקשם בש"ס ובספרות השו"ת. נסע אל רבי ישכר דב מבלז, וכל ימיו סיפר ממה שראה ושמע שם. בשנת תרפ"ו עלה לארץ כחלוץ, ועבד בבנין בתים וסלילת כבישים בירושלים, זכרון יעקב וחיפה. חלה בקדחת, ולמרות רצונו שב בפקודת הגרי"ח זוננפלד אל אמו המודאגת. בירושלם החלים והתפרנס למחיתו.

בר"ח אדר תרצ"ג נשא את רבקה בת ר' צדוק פרינץ מנכבדי הקהילה, ועלה עמה לארץ. גר בחיפה בשכונות נשר, הרצליה, הדר וקריית שמואל. עבד עשרות שנים כפועל בבית החרושת "נשר" למלט, עד צאתו לגימלאות בתשט"ז בגלל התערערות בריאותו. עשרים השנים האחרונות לחייו הקדיש לתורה ולחסד. למד ואירגן שיעורים רבי משתתפים בכל המקצועות. תרם והתרים סכומים גבוהים לישיבות ולמוסדות שונים. בשנתו האחרונה רפו חושיו, וניטלטל מבית חולים אחד למשנהו. נפטר בצהרי יום ד' תשרי תשל"ז, ובו בלילה נטמן בהר המנוחות בירושלים לפי בקשתו. נספד ליד ביהכ"נ הגדול בקריית שמואל ובמלאת השלושים ע"י האב"ד הרב עקיבא הכרמי, מר דב פרומר יו"ר הקריה, ובנו הגדול שהוציא לזכרו בשנת האבל את הספר צרורה לאלעזר.

ילדיו: א. מאיר בן־ציון מחבר הספר. נולד ביום ז' אדר תרצ"ד, ונקרא ע"ש מהר"ם שפירא מלובלין. תלמיד ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, ישיבת פוניבז בבני־ברק והכולל שלידה. נסמך ע"י רבותיו ראש הישיבה ר' שמואל רוזובסקי, ר' שמואל הלוי ווזנר אב"ד זכרון מאיר, רבני חיפה ר' יהושע קניאל ור' נסים בנימין אוחנה, ר' יצחק שטיינברג אב"ד ירושלם בריסל ויפו, והדיינים ר' מרדכי אילן ור' שלמה קצין. עמד בבחינות לקבלת רשיון של פרקליט רבני. השתלם במקצועות כלליים ופדגוגיים, ונעשה מורה מוסמך. הורה 8 שנים בבתי"ס של החינוך העצמאי ברמת השרון, ראש העין, רמת גן ותל אביב. תלמידים רבים עברו הזמנה לחגיגת סיום סדר נזיקין של לומדי הדף היומי אצל צא"י בירושלם בתרפ"ט לישיבות בהשפעתו. הוסמך לספרנות משסיים בהצטיינות יתירה את ביה"ס לספרנות שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. ניהל שנים רבות את הספריות של ישיבת פוניבז' בת עשרות אלפי כרכים, המועצה הדתית ברמת גן שהיא פאר הספריות התורניות בארץ בשיכלולה ובסדריה, הסתדרות המורים בת"א, והספריה האיזורית שק"ל (שפיר, קרית גת, לכיש) המשרתת עשרות סניפים בישובי הסביבה. כיום ספרן בכיר בספריה הלאומית בירושלים. ממיסדי המרכז לספריות תורניות ומזכירו הכללי. מטפל בעניניהם של הספרנים התורניים, ומייצגם במוסדות ארגון ספרני ישראל. בשנת תש"ל ערך סיור השתלמות בספריות של 15 ארצות באירופה ובאמריקה, ושוב בתשמ"א.

נשא בתשי"ח את רות לבית קימל מפתח תקוה, וילדיו: 1. שרה חיה אשת ר' אברהם אהרן ב"ר רפאל ולדשן, ממצויני ישיבת בריסק, ולהם תאומים: שמואל וחנה; 2. אברהם ישעיה מבחירי ישיבת גרודנא באשדוד; 3. דוד דוב תלמיד ישיבת סלבודקה בב"ב. בתשל"א נשא בזוו"ש את ברכה רבקה בת ר' מרדכי ופעסא לאה ליכטנשטיין מבלטימור, וילדיה: 4. גילה אסתר אשת יוסף שנדלמן ממונסי; 5. צפורה פיגה; 6. רפאל תלמיד ישיבת טלז בקריית יערים, ולונג ביטש בארה"ב. בתם: 7. ברוריה חנה.

פרסם מאמרים רבים בעשרות כתבי עת החל משנת תש"ו. ספריו: רשימת הספרים על שביעית לסקירת תולדות פולמוס השמיטה, ירושלים, המעין, תשכ"ו עם מילואים, וחלק שני בהמעין, תמוז תש"ם; מפתחות מוארים לכתבי עת תורניים: מאיר עינים א-ג, ב"ב, המרכז לספריות תורניות, תשכ"ז–תש"ל, וחלק נוסף ע"ס ד"ח שו"ע: מאיר לציון, ירושלים, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תשל"ב, עם הסכמות הגר"ע יוסף והאדמו"ר מציעשינוב. ההדיר את ספר תורת שמעון השלם של רבי שמעון מירילוס מירוסלב, וכתב את תולדותיו אהל שמעון, ירושלים תשל"ד. הוציא לאור לזכר אביו קובץ 8 ספרי תפילות לחולים לבית העלמין בשם צרורה לאלעזר, ירושלים תשל"ז, ומהדורה שניה מורחבת בתש"ם, עם קונטרס נר מצוה. בתשל"ח ייסד את המכון להנצחת הדות גליציה, והדפיס את החלק הראשון של מאורי גליציה, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, אותיות א-ד. השתתף בעריכת ספרים נוספים, קובץ תגים א' לחקר הספר התורני, ב"ב תשכ"ט.

ב. עקיבא, נולד ביום כ"ח תמוז תרצ"ה. למד בחיפה בישיבות באר יעקב, תפארת ציון ופוניבז' בב"ב. בוגר מדעי גאוגרפיה והיסטוריה, ומוסמך לחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מורה בבתי"ס שונים בירושלים, כגון לדוגמא וישיבת נתיב מאיר. מחבר תוכניות לימודים במשרד החינוך, ומרצה בהשתלמויות. מטעם מחלקת ירושלים והתפוצות בעיריית ירושלים ערך את הקובץ: ירושלים בשיר בספרות ובאמנות. נשא בתשכ"ג את חנה בת נתן מרים אנגל, וילדיהם: אביטל, עפרה, תמר, אבינועם זאב ואביעד אלעזר; ג. חדוה, מרפאת בעיסוק בירושלים.