ר' צבי יעקב ב"ר אברהם וידבסקי
חסיד ובעל קבלה בקשאנוב
מקשאנוב (תר"ך–תרצ"ד)
נולד בקשאנוב לאביו ר' אברהם. תלמיד מובהק לבעל "נפש חיה". הסתופף בצל האדמו"ר מזלושיץ, ונסע אליו לכל הרגלים. רבו העיד עליו שהוא בקי בכל כתבי האריז"ל, וכשביקר אצלו בקשאנוב שאל אם יוכל לבקר בקודש הקדשים או בגן עדן שטיבל, הוא החדר בו למד קבלה. רבי דוד מקשאנוב העריכו מאד, ורמז לו שיקרא לאחד מבניו על שמו. נשא את רייזל בת ר' משה, נפטרה על מיטתה בקשאנוב ביום שהנאצים הוציאו את יושבי העיר להריגה, י"ג אדר תש"ג. מחנות שניהלה פירנסה את המשפחה, וחיתנה את שמונת ילדיהם. חלקו בחנות היה בדיקת המשקלות, ופיזור אפר על השלג לפני הכניסה, שלא יתחלקו בו עוברי דרכים. יומם ולילה הגה בתורת הנגלה והנסתר בצניעות ובענוה. היה חובב ספרים, ובעל ספריה עשירה. כל לילה אמר תיקון חצות, והלך פעמיים לטבול גם כאשר היה חולה. נפטר ביום ד' ו' אדר תרצ"ד, ונטמן ליד נכדי הדב"ח. כמעט כל משפחתו נספתה בשואה הי"ד.
ילדיו: א. ר' חיים יוסף ומשפחתו בצאנז חדש; ב. ר' דוד שו"ב במושינא ומשפחתו; ג. ר' אברהם ומשפחתו בקשאנוב; ד. ר' שאול ומשפחתו בקראקא; ה. ליבא עם בעלה ר' שמואל פטרזייל ובתם גינענדיל בקשאנוב; ו. בילע אשת ר' ברוך הכהן הולנדר בקשאנוב ומשפחתם; ז. מלכה אשת ר' דוב גרסטנר ומשפחתם בקשאנוב; ח. חנה אשת ר' יוסף שאול צימר בקשאנוב.
חיבורו היחיד שניצל בנס מכל כתבי היד שהניח: תפארת צבי יעקב על התורה נ"ך ומועדים, חלקו בדרך הנסתר. יצא לאור בירושלים תשל"ג ע"י נכדו שריד השואה, ר' משה יהושע ב"ר יוסף שאול צימר מאנטורפן, ובנו ר' יוסף שאול. הוכן לדפוס ע"י ר' נחמן למברגר מקשאנוב בחיפה. בראש הספר: פקסימיל הסכמת רד"ב ויידנפלד מתשי"ח (הרב המחבר היה נודע ומפורסם לתהילה כאיש מורם מעם); הקדמת המו"ל עם פרטים ביוגרפיים; תצלום מצבת המחבר. בסוף הספר מאמרים מהשנים תרס"ג ותרפ"ו.