ר' שמואל דוד ב"ר אשר ישעיה וינפלד
חסיד צאנז ומונקטש, צורף זהב בקאשוי
מגורליץ וקאשוי (תר"ם*–תש"ג)
נולד בגורליץ בשנת תר"ם לערך כבן זקונים, לאביו ר' אשר ישעיה בנו של ר' יוסף חיים, נמנה על חסידי צאנז וגורליץ, וכתב היחוס שהיה בידו עד למהרש"א אבד בשואה. בתר"ס לערך התארס עם מכתב מר' שמואל יהודה וינפלד לאחיו וגיסו על מעללי הציונים בתו של ר' יוסף רובין מקירעמא שליד ברטפלד בצ'כיה, ונתיתם אז מאביו. אחרי נישואיו גר ליד חמיו, ועבר לשאלגא־טאריאן שבהונגריה. שהה שם עד אחרי מלה"ע הראשונה, ולמד בהתמדה רבה. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ואשתו ניהלה אותה. כשהחלו אחרי המלחמה הרדיפות נגד אזרחים פולנים, ברח לקאשוי בה היו לאביו קשרים מסחריים, ובה גר גיסו הדיין ר' חנוך הניך פאק. התפרנס בכבוד מבית מלאכה שפתח לצורפות זהב. נמנה על ראשי הקלויז החסידי בעיר, והתידד שם עם מהר"ש ענגיל. נסע אל רבי ברוך מגורליץ, ובעיקר דבק באדמו"ר מונקטש רצ"ה ובנו רח"א. בתרצ"ג החליט לעלות לא"י, ובנסיעתו לירושלים שהה בה שלוש שנים, ללמוד את אופני החיים ברוחניות ובגשמיות. בעל מנחת אלעזר שהעריך את כשרונותיו ותכונותיו המוצקות השתדל להשיג לו סטרפיקט, למרות התנגדותו לעליה בדרך כלל.
במכתב שנשתמר בירושלים כותב בין היתר מזכירו הרב משה גולדשטיין לרבי אשר זליג מרגליות: אחד המיוחד מאנ"ש של מרן... איש אמונים גדול דעה רב פעלים בתורה ובחסידות... יתאים לכת"ה במלחמות מצוה להגביר חיילים, כי הוא איש מצוין ובעל כשרונות מועילות וטובות, ופה אביר ואמיץ כח להמשיך אליו אנשי שם בחכמה תבונה ודעת של תורה ויר"ש, ועל נוסח מונקאטש. בשהותו בירושלים הצטרף לקנאים במלחמתם בציונות וברבנות הראשית, ועזר להם בעצה ובממון. בשובו בתרצ"ו לקאשוי, הלך מביכ"ן לביכ"ן לדרוש נגד הציונים והנגררים אחריהם. כרבו התנגד גם לאגודת ישראל. אחרי פלישת הנאצים לצ'כיה הוגלה לפולין, ושם נספה ביום ד' חשון תש"ג [תוקן: ד' חשון תש"ד ↓] הי"ד. כמו"כ נספו שלושה מילדיו, ושרדו שתים מבנותיו הגרות כיום בירושלים. ר' דוד יואל וייס בנה של אחת מהן כתב לי את הפרטים על זקנו. השניה ניחה זו' ר' אברהם יודא הכהן מאנדל ויינפלד, גבאי בימ"ד דברי מנחם בירושלים. רשימת בניהם וקרוביהם בראש ספר דברי מנחם מסטרופקוב.