ר' חיים זאב וולף ב"ר אריה ליב וינרב

מסאסוב וקמינקא (תר"ס–תש"ג)

אביו ר' ליבלה ב"ר זלקא דומ"ץ בוסק, היה אחד משלושת הגבאים של רבי שלמה מייער, ת"ח מובהק בנגלה ובנסתר, בוחן בחורים שהוצעו לבנות האדמו"ר, בודק ספרים שמחבריהם בקשו הסכמה, ואז היה כותב הנוסח והאדמו"ר חותם. כל שנה חגג בי"ג כסלו את התקשרות החברים לעבודה ה' שאירגן ר' משולם פיביש הלר מזבריז' בתק"ם, ובה השתתף סבו. נמוך קומה כחוש וחלוש, וזקנו הסמיך כיסה את כל פניו. עיניו פקחות וצוחקות, דיבורו מחושב, הליכותיו נעימות, וזכרונו מופלא. בעל קול ערב, ובסעודה השלישית נתכבד לזמר דרור יקרא. בני המקום האמינו כי יצליחו בעסקיהם כשפגשוהו בדרך. זכה לשיבה טובה, ולבנים תלמידי חכמים.

בנו ר' חיים זאב סירב לקבל משרות רבנות שהוצעו לו. למד בהתמדה יומם ולילה ללא דאגות פרנסה, אחרי שנשא בת נגידים מקמינקא. ענו מופלג, וכשחיבר ספרים ושו"ת עבור אחרים, לא הזכיר אפילו ברמז מי המחבר. אחרי מלה"ע א' שימש כדומ"ץ בסאסוב אחרי פטירת רבי שלמה מייער, ולפני כניסת חתנו לתפקידו. רק משירד מנכסיו נעתר להיות דומ"ץ בקמינקא, והוא עודנו צעיר לימים. בתרפ"ה פירסם משם את חידושיו ב"הבאר". נזכר בסוף ספר תקנת רבים. תשובה אליו בתר"ץ: משיב שלום, שיז. אחיו הצעיר ר' זלמן שלח ידו במסחר, ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא. נספו עם בני משפחותיהם הי"ד.