ר' מרדכי ב"ר יצחק יהודה ליב ויסמן־חיות זוסמן

מטרנוב (תקצ"א–תרע"ד)

נולד בטרנוב ביום ג' שבט תקצ"א לאביו ר' יצחק יהודה ליב. הצטיין בלימודיו. שכתב הגהות לתלמוד ירושלמי. הצטיין בלימודיו אצל האב"ד ר' ישראל רפפורט, שהשיב לו בשו"ת מהר"י הכהן, יו"ד, טו. בגיל רך למד בעצמו ר' מרדכי ויסמן־חיות את התנ"ך, וחידש בו חידושים. נמשך לאהבת לשון הקודש, וכתב בה שירים ומאמרים מתוך שליטה בספרות התלמודים והמדרשים. היה מהיר כתיבה, ופרסם לאלפים מפרי עטו ברוב ככל של כתבי העת בתקופתו בעברית וביידיש, בנושאי מקרא ותלמוד, לשון ופולקלור. חתם בדרך כלל מו"ח או חומ"ה, להזכיר את מוצאו ממשפחת חיות. ברשותו היו כתבים מזקנו ר' אליעזר ב"ר יצחק חיות בעל "זרע יצחק", וגדולים אחרים. בגיל ט"ו חיבר את שירו הראשון מפלת המתקשרים, על כשלון המרד הפולני. התמחה בכתיבת מסות שאלפי המלים בהן מתחילות באות אחת. כמו"כ פייט חרוזים על מאורעות הזמן, במאות שורות שכל אחת עולה בגימטריא כמספר השנה. ביטוי ספרותי עז נתן לפטירת בנו היניק משה אליעזר בתרי"ג. עוד כתב על כך לרש"ז גולדשטוף, ותשובת תנחומיו בספר נטע שעשועים כת"י מאת נפתלי קעללער. אח"כ נולדו לו חיים יוסף שאול ואסתר לאה. עסק במסחר בעירו, בברודי ובלמברג, ותמיד קבע עתים לתורה. בתרל"ג עבר לוינא והתפרנס ממלאכות שונות, ובעיקר מבית מלון שפתח בו היתה מסעדה כשרה ששימשה כבית ועד לחכמים. הרביץ שיעורי תורה בביכ"נ יוצאי פולין, והיה חבר ועד אהבת ציון בעיר. נדרס ע"י חשמלית, ונפטר בבי"ח ביום ה' אדר תרע"ד. מספידיו בין הסופרים העריכוהו כמסוגל לתרום יותר למחקר ולספרות לפי הכשרתו וזמנו הפנוי, אלא שהוא החשיב רק את לימוד התורה, ובספרות ראה סוג של שעשועים. בשנות זקנתו חלשה דעתו מכך, שהעתונות סרבה להדפיס מפרי עטו הכתוב בטעם הימים הקודמים.

חיבר ספרים בנושאים שונים, וחלקם לא נדפסו. רובם בעניני משלים, מכתבים ושיחות נאות בהם טיפל כל ימיו, ולהם שיוה צורה חרוזית עברית, בעיקר לאלו שליקט ממקורות בעל-פה.

בתר"ח חיבר ספר שדה בוכים, הספד על רבי זאב פרנקל אב"ד פשוורסק. קונטרס אגרא דהספדא חיבר בתרט"ז על ש"ב רצ"ה חיות. אלון בכות על רמ"ז איטינגא, למברג, י. מ. שטאנד, תרכ"ג. בהסכמת רבו אב"ד טרנוב משבח את הדרך בה הטמין כוונותיו בסתרי מאחז"ל בש"ס ובמדרשים. בספר שני הספדים באומר ובחרוז עם פירוש, והספד נוסף על מח' ר' יעקב הכהן גוטוירט אב"ד דוקלא. בסוף קינת נטע סאמועלי על אביו אברהם.

מהדיר הירושלמי בכרך אחד ללא פירושים (קראטאשין, דוב בער מאנאש, תרכ"ו). ביקש להשלים עבודת אביו וחכמים אחרים, ב"מראה מקום והגהות" בשולי הדפים מסדר מועד עד גמירא. בעמ' 50–56 שבסוף שער העין, תיקונים והשמטות על סדר זרעים, כולל הערות חכמים אחרים ורבו, נכללו במהדורות הבאות של הירושלמי.

בשנת תרי"א חיבר ספר כליל תפארת על כללי התלמוד, ולא נדפס. כעבור שנתיים חיבר ספר גדול נר מצוה על תרי"ג המצוות, ואבד בשריפה. שרד ממנו רק הפרק המוכיח בדרך נוטריקון, שבמלה בראשית רמוזות ע"ס מנין הרמב"ם כל תרי"ג המצוות דאורייתא וז' דרבנן, ונדפס בשם אגדת בראשית בבראדי תרכ"ב. מהדורה שניה בויען, מוריץ קנפלמכר, תרמ"ג, 6, 60 עמ', בשם חתן בראשית (למעלה) וחתן תורה, עם הערות בשולי העמודים וחידת האותיות ופתרונן בסוף. את הכנסות החיבור הקדיש למושבה ראש פנה בא"י.

כשהתאכסן רבי שמעון סופר במלונו נתן לו הסכמה, ובפנים ד"ת ממנו (עמ' 31) ומבנו ר' עקיבא (עמ' 39). כמו־כן הסכים הרב בנימין זלמן סג"ל שפיצר, עם ד"ת. את יתר ההסכמות לא הדפיס.

בהקדמת מגיד מראשית כותב המחבר, שמטרתו פרוספקט של מו"ח מטרנוב בכתב בחיבור היתה להראות את גודל כח שפת קדשנו עד להפליא, שדבר כזה אפשרי בה.

משל ומליצה, קובץ משלי מוסר ומשלים המוניים מהתלמודים ומהמדרשים, ערוכים בסדר א"ב ומפורשים ע"ד שיר עם הערות. היה בידו על כל האו"ב, ועתה הדפיס רק על חמשת האותיות הראשונות. אות א מחברת א-ב בטרנוב, דפוס אנסטס רוסינובסקי, תר"ך, 28, 27 עמ'. אות א מחברת ג בויען, ח. בנדינר, תרכ"ב, 36 עמ'. בראשה שני מכתבי אברהם (אלברט) כהן מפריז. החוברות הבאות בלמברג, דפוס י.מ. שטנד. אות ב מחברת ד, תרכ"ג, 27 עמ' (בהתחלה שיר לכבוד רבו), ואות ג מחברת ה, 35 עמ'. אות ד-ה מחברת ו, תרכ"ד, 48 עמ'. בראשה מכתב מר' אברהם נ"ה ינר מקראקא, ובסופה ליקוטים מידידיו ומגיסו שאול אייזנברג.

חכמה ומוסר, משלים בחרוזים קצרים, וויען, דפוס שפיצר והולצווירט, תרל"ה, כד עמ', במוזיאון זה מעשה נס בכתב ידו על כתב עת שעומד להוציא לאור הבריטי. מהדורה ששית עם הוספות, בדפוס מוריץ קנפלמכר, תרמ"ב, 36 עמ'.

מילי דבדיחותא חוברת א, ויען, מ. קנפלמכר, תרמ"ד, 36 עמ'. מכתמים והלצות, בעיקר על צביעות, סכלות, כיליות ועצלות.

דברי חכמים וחידותם, קובץ אגדות סתומות ומאמרים פליאים, משלים ומכתמים מפורשים על דרך שיר, ויען, מ. קנפלמכר, תרנ"ב, תרנ"ב, ג"ח בכרך אחד, כ"א 80 עמ'. בהקדמתו כותב שזהו עיבוד של מבחר מהכלול במשל ומליצה, וכעת על כל הא"ב. תוכנן לעשרה כרכים. בסופו כמה ממכתבי יצחק בן דוד מרעלי ס"ט. בשער נזכרים חיבוריו הנוספים שנתפרסמו בכתבי העת: משלים הרבה בהמגיד, פניני ים התלמוד בהצפירה, וגודר פרץ במחזיקי הדת. כמו־כן חיבר: משפט הירושה, דברים נכחים, וכ"י חל"ז(?). חלק מהספר תורגם על ידו ליידיש, ונדפס בעתונו הוינאי.

משלים בחרוזים בסדר א"ב, הוצאת מהחבצלת, ירושלם, דפוס פרומקין, תר"ע לערך, מב עמ'.

אסם בשם, מכתמים וחרוזים ע"ס א"ב, מילי דבדיחותא ושיחות חולין, הוצאה שמינית עם הוספות, ויען, יוסף שלזינגר, תרע"ג, 88 עמ'. כשר' חיים ברלין התארח אצלו בתרנ"ג, העניק לו הסכמה בה כתב: וכנכנס לחנותו של בושם, מאד נהניתי מריחו ושיחתו של הרב ההוא, ומספריו המחוכמים והנחמדים המלאים חכמה ומוסר והנהגות ישרות, ומשובצים בלשון למודים מליצה ושיר המשמחים אלקים ואנשים. הוצאה זו צולמה באי"י תשכ"ח בתור מהד' ט' "מתוקנת ומשוכללת", 88 עמ'.

עסק גם בהוצאת כתבי עת. בתרכ"ח פרסם פרוספקט מגלת ספר בליטוגרפיה מכתב ידו, 4 ד', איך ייראה כתב העת מגיד משנה המתוכנן כדו־שבועון, במיספור רץ לאפשר כריכתו בסוף השנה. עשרת מדוריו: כתב ולשון — מכתבים ואגרות; נעים זמירות — משלים ושירים; בינה ודעת — חכמה ומחקר, ביאורי מקראות ומאחז"ל; שפתי ישנים — מכתב יד; דברי הימים — לבני ישראל בעבר ובהווה וחדשות כלליות; חברים כל ישראל — שמות האגודות בקהילות השונות; תולדות אנשי שם; בורא ניב שפתים — סיפורים בדויים; בשורת ובקורת ספרים; עובר לסוחר — ידיעות מסחריות ונוסח מכתבים. בין היתר מוסר בחוברת זו: קטע מסיפור הנס של זקנו ר' אליעזר חיות; ד"ת מר"י אייבשיץ מתוך כת"י ישן של ר' ברוך ליברמן אב"ד העלישוי תלמיד גאוני אשכנו; דוגמת המצוה הראשונה מספרו "נר מצוה" על המצוות.

מכיון שצילום כתב ידו לא עלה יפה, הדפיס גליון א' בניסן (צ"ל איר) תרל"ב אצל קוגל-לוין בלמברג. סמוך אחריו גליון ב', ביחד 32 עמ'. לא נכון שיצאו עוד שתי חוברות. בכותרת העתון: חדשות ומועילות, תורה וחכמה, מליצות ושירים. ערוך מעין התכנית שהתווה מראש, ונדפסים בו מכתבים של כמה מחבריו. בין היתר בגליון ב: ביאור אגדה במדעי הטבע ממשה רינר מטרנוב; מכתב ר' חיים יוסף פולק מטרעביטש; מכתב תהילה מהמו"ל להמלביי"ם; בקורת אהרן דורנצוייג מלבוב על ספר של קוהוט.

בוינא ערך בתחילת תרל"ד אחרי פטירת מנדל שטרן, את החוברת האחרונה ל"ז של כוכבי יצחק, וקיוה להוציא גם ל"ח. בשנים תרל"ה–תרל"ו הוציא לאור את העתון ויוענער יידישע צייטונג. אחיו ר' משה יעקב מיקירי צאנז נפטר בניסן תרמ"ז בגיל מ"ז. ידיעה על פטירתו מאת אחיהם ר' אפרים פישל, המגיד, לא, 153.