ר' יואל משאץ הרמן

בירושלים

ראשון לציון הנה הנם נפן פוריה נשנם כלה משמאל תהלה האבן רואת אבן למוסדות לביה חון לראש פנה כלה העדה כליה הובל בניל להחה אפריונה לצמר שמים כלם הירד יקראו הקבצו שרים ונוגנים לקראהם בשיר הצאו מינדל דרעול כלה עדינה השנשג הוד לה כויה לפ"ק יקים שם כפריו כרחל הבנה לו בית נויה לו סביב סהר וכוכבי אור דכהה ואת רעיהו לשמן הטוב בכלי טהור לא יסיעוהו סעה וסער כיהרים בל ינהקו דבק טוב יאסר ה' מוהרוהיהם יהוקו רמובים לפני שמש הצלחהם יחד אנודים עין יוסף ועין יהודה היו יהיו לאחדים לפ"ק זאה נחהו שערה פאה ה' אשה משככת ישספח בפהנת חלקו בהדר החבצלת לא יעלה הכורח על עיני שרמהם הרמש לא יניף על קסת חלקהם זה חרש ר' מ' ג' רד' ויו חפה והוד כלולות נחרה פניכם יקרים בהפ"ם וכחולות נחנו נעבור חלוצים בראש הקרואים ער (לפ"ק) בברכה רבה כול והצלחה (לפ"ק) אח) אחי הנני אנכי מבקש לפ"ק אני יצחק יוסף אחיכם אחיכם אהובכם לפ"ק אני נועם הכלה תחי' לפ"ק אנאה אנכי שרה אבן והב לפ"ק אב ואם חתן יחי', עסו כ"נ לפ"ק ו ל ש מ ה מי כראש. ישנה כבורוש. קה מחציתו, והיה אמצעיתו באחריתה תגדל. ומרכי ציה עליה אשר לא תגד והחרל הנה בא ילד עומר על אבן עזר לפ"ק זאה רעיה דמהה להסר יקח עזר ון חרד פסו חמודה. לכבוד שמות חהן וכלה על שלחן מחתנים ושובעין העלה לפ"ק קול חהן קול כלה במהרה תשמענה יאריכו ימים ויצדקו לפ"ק שפחח — ברכה — עולם על ראש הווג יחולו לפ"ק [הטעות בתמלול: השורות האחרונות אינן ברורות במקור] לה מינדל דרעזל חזן בפה לאווישט יום הודה ליב גאלדשטיין, עם מינדל דרעזל חזן מלאוויטש בת ר' תרנ"ז (מגנזי ר' יוסף מושקוביץ) שלוש פרש מדרכי נערות, והקדיש עיתותיו לתורה ולעבודת השם. מגיל שש כבר ראוהו חוזר על לימודיו ברגעים שהמתין לאוכל, ובאצבעותיו רשם על הקיר או על השולחן החידושים שעלו במוחו. רבי דוד שלמה איבשיץ שלימד בנדבורנה השתומם על חתימתו של בעל "דעת קדושים" על מסמך בלועזית מקהילת בוטשאטש מתאריך 149.1831 רוחב שכלו, וכן גם רבי משולם פיביש הלר מזבריז. בגיל תשע כבר נודע כילד פלא, ורבי משולם איגרא שנזדמן לעירו ושוחח עמו בד"ת, ניבא כי יהיה איש אשכולות ומחודש נפלא, מופת לכל רבני הדור. עוד אמר עליו שרק אברך זה מבין את שיעוריו המפולפלים, ובנסעו לפרשבורג ענה לשואליו, שמניח בגליציה מורה הוראה מובהק. ממנו שמע על הילד – רצ"ה קרא אב"ד בוטשאטש, שבא לנדבורנה למצוא חתן לבתו. הוא מיאן בשלמה קובלר שיעץ אח"כ לממשלת אוסטריה להטיל את מס הנרות, ובחר ברא"ד באמרו שיש לו מוח מחודד כמו לרשב"א. הנער בן העשר הוזמן לעשות את החג בבוצץ, ובדרך חזר בע"פ על כל ספר חובת הלבבות מבלי לשים לב לגשם ולברד. חמיו גדלו כאב והעריכו מאד. אחרי נישואיו השתלם בבוצץ בכל מקצועות התורה, ובני המקום הוקירוהו כבעל חסד מצניע לכת. התידד עם רבי חיים טשרנוביץ שהיה מבוגר ממנו, וגר שם באותה התקופה. כמו"כ התרועע עם המקובל ר' נטע גליצר מפודהייץ, והחליף עמו מכתבים. פלפל עם הגאון המקומי ר' אביש אבלי שהסמיכו להוראה, ובספריו מזכיר אותו ואת ר' גצל.

מתקנ"א רבה של יזלוביץ, ובה ישב במנוחה כ"ד שנים על התורה ועל העבודה. התפלל כותיקין, ואחרי פת שחרית למד בבית מדרשו בעיון 14 שעות רצופות. כשבני ביתו בקשוהו שילך לטייל קצת, פתח את ארון ספריו ואמר: הנה אני מטייל בפרדס התורה. החל ללמוד קבלה, והעלה את רמתם הרוחנית של יהודי המקום. כשביקר שם רבי מאיר מפרימישלן, אמר כי זו הסיבה שרחובות העיירה מלאים יראת שמים. כמו"כ הרחיב שם את ידיעותיו בחכמות כלליות כשפחות לחכמת התורה, וכדי שיוכל להשיב לאפיקורס. לא שתה משקה המשכר, כדי להיות מוכן לכל שואל.

בהיותו ביזלוביץ החלה התקרבותו לחסידות, אחרי הרוח המתנגדת שספג אצל חמיו. כשחלה בנו ר' ישראל ליב, הפצירה בו אשתו שיסע אל רבי לוי יצחק שנזדמן אז להרימלוב. רל"י הבטיחו שהבן יבריא, ועוד יזכה לראות ממנו צאצאים יראי ה'. אח"כ ביקשו שיסע עמו לסקלט ואל יפרד ממנו כה מהר, באמרו שיש לו ניצוץ מנשמת רשב"י. משם נסע עמו ראי"ד לברדיטשוב, ובששת השבועות שעשה שם קיבל ממנו סתרי תורה. בדין כתיבת שם שאול בגט הוא מביא את רבו ובנו ר' ישראל, בספרו עזר מקודש, סי' קכט, סעיף ב. בסי' עט מזכיר שנסע אל רל"י לקיים שימוש ת"ח.

מאוחר יותר בא לידי משבר כתוצאה ממאבק פנימי בקרבו בין דרכי הלמדנות והחסידות, ושאיפתו להשוות בין התלמוד והקבלה ולעלות מהרה בסולם המדרגות. אמרו שכחצי שנה עבד את ה' בהתגלות ברחובות קריה. י"א שהיה זה כשנסע לשבת לברדיטשוב, ושחק כאשר ראה את תנועותיו של רל"י. אז נסע אל רבי משה ליב מסוסוב שריפאו בנס, והרגיע את רוחו לשוב למנוחתה. בהקדמת ספרו תפלה לדוד הוא מודה לו על כך, ובספריו מביא ד"ת מרבו זה.

בשנת תקע"ד נפטר חמיו, ובנסעו לבוצץ להספידו נתקבל שם על מקומו. כדי שלא יעכבוהו בני יזלוביץ, נאלצו אנשי בוצץ לבוא בלילה לחוטפו בעת אמירת תיקון חצות שמעולם לא ביטלה. ביתו בעיר הפך תל תלפיות לשואלים מכל הסביבה, ולמבקשי עצה ותושיה. יש שחיכו בפתחו יומיים או שלושה עד שיכלו להכנס, אבל לבני בוצץ שהיה רבם ענה מיד. ממקורביו בעיר: ר' אלימלך סופר, ר' מיכלה בעל תפילה ובעל קורא, ר' שמרל דיין, ור' שמואל משמשו. האריך מאד בתפילתו לפי כוונות האריז"ל, והיא נמשכה מחצית היום. התפילה היתה בסערה, וכשיש שתי נוסחאות אמר את שתיהן, ולפחות אחת במחשבה. לא נכון שפסוק שמע אמר כשעה, וכפי שהראני האדמו"ר משאץ באשל אברהם, סי' ס"א סעי' ו', מש"כ בשם מו"ח שיאמר כדי נשימה, והוסיף וכן אני נוהג. חיבר ניגונים לתפילה שהיו ידועים לצאצאיו. בסעודה השלישית אחרי הזמירות נהג לזמר שיר מיוחד בהתפשטות הגשמיות, ולפעמים יותר מחצי שעה. רק אח"כ התחיל לומר תורה במשך ארבע (ולא שש) שעות רצופות. הרבי מרוחין שר ניגון זה ביו"כ, ואמר שיעקב אבינו זימר אותו כשרעה את הצאן. בחודשי הקיץ פרסו את הוילונות, כי בשעה שישבו כבר האיר בוקרו של יום ראשון. אמרו עליו שאליהו הנביא מתגלה אליו כל מוצש"ק ולומד עמו תורה, ומוסרים שהשיב על כך, ב"ה שרובי תורתי מאליהו. אמר על עצמו שכל חיותו מתורה ותפילה, ולא נהנה מהעוה"ז אפילו באצבע קטנה. מעולם לא הלך לרופא, ומנע גם אחרים מללכת באומרו שהחטא גורם המחלה. השפעתו היתה רבה בעיר ומחוצה לה, ועד ימינו קראו לו שם בסתם "הצדיק". אמנם המתנגדים לא סבלו את התנהגותו, ובראשם עמד הפרנס ר' אביש שטרן שיסד בעיר ביכ"נ על שמו. גם המשכילים שאפו להדיחו מהרבנות, והלשינו עליו לשלטונות שמרפא חולים, מסתיר בביתו עריקים מהצבא וכן מבריחים וגנבים, מתוך רחמנות שלא ייתפסו.

מעמד מיוחד נתבצר לו בין גדולי הדור. בהיותו בגיל י"ח כתב אליו החוו"ד בתארים מופלגים, וביניהם: בקי בכל הש"ס. הישועות יעקב שמח כאשר נתפס לחסידות והתנהג באדמורו"ת, ואמר שלולא זאת לא היה מוצא ידיו ורגליו בביהמ"ד, מכיון שבחריפותו היה מקפח שוקיהם של חכמים בהלכה. בהסכמתו לדע"ק מספר השו"מ על פגישותיו עמו. פעם שאל בלבוב את ראי"ד, מדוע נוסע ממקום למקום ואינו לומד במנוחה במקומו, והשיב לו שרוצה להפיץ החסידות ולפרסם חכמת האמת בעולם (ספר סופר וסיפור, רכא). החליף מכתבים עם מחותנו רצ"ה מזידיטשוב, והם נחלקו בדבר כתיבת אות חי"ת בס"ת. כמו"כ התכתב עם מח' ר"ש מירוסלב. רצ"א מדינוב הריץ אליו את שאלותיו, וכן רבני גליל בוצץ. נסע פעם לחתונה אצל רבי שלום מפרובישט אביו של הריז"ינר, ואמר שלמד ממנו סוד הבריאה. על בנו אמר ששמו ישראל נשמת יעקב מעין שופריה דאדם קדמאה, אבל שלום (מבלז) על ישראל.

בין גדולי תלמידיו: ר' משה ברומר מבוזנוב, ר' שמריל ברנדריס מהרימלוב, ר' אפרים אלישע ברנר מטשרנוביץ, ר' דב בר (דוד) מבויאן, ר' שלמה דרימר מסקאלא, ר' חיים ירוחם לנץ מבוצץ מח"ס דברי חיים, ר' אורי שרגא פיבל שרייער מברודשין. בטעות מנו גם את רבי מאיר מפרימישלן מתלמידיו, אך ידוע שרא"ד הוא שציווה עליו להתגלות.

כל שנת ת"ר שמח מאד בתקוה שזו שנת הגאולה להם למצא רמזים בזוה"ק, ובכל ס"ג היה דורש מענינה על הפסוק אם יגאלך טוב יגאל. משנכזבה תוחלתו נפלה עליו קדרות בער"ה תר"א, ובשמיני עצרת נפל למשכב. תפילות רבות נערכו לשלומו, וטובי הרופאים הובהלו אל מיטתו. בס"ג של שבת בראשית בירך חודש חשון כמנהגו, ואמר תורה. למחרת החלה גסיסתו, וכשמישהו הרטיב את שפתיו בין ישן, קם, ירק, וניגב את שפתיו, שכן כל ימיו לא שתה יין. נפטר אחרי תפילת ערבית אור ליום ב' ער"ח חשון תר"א. נספד ע"י ר' יונה אב"ד סקלט, ובנו בכורו. טבולי יום נשאוהו רגלי לבית העלמין המרוחק.

אשתו הראשונה נפטרה ביום כ' אדר תקפ"ז. אחריה נשא את אחיניתה, בת בנו של הנטע שעשועים, והיא נפטרה בתקפ"ט. בזיווג שלישי נשא את בת ר' מרדכי מרדיש ויינריב אב"ד אונגוואר, ועמה ישב בשלוה עד סוף ימיו. בספר אוצר יד החיים, אות ת"ס, מובא כי היא היתה אשה צעירה, וכשנתאלמנה לא היו לה ילדים. סיפר אחיה ר' זלקא וינרב דומ"ץ ביסקא, שצדיק אחד רצה לשאתה, אבל השר שלום לא הסכים לכך, באמרו שאין זה כבודה להינשא כאן לשום אדם, רק תסע לא"י, ותנשא שם אפילו למאן דהוא.

ילדיו: א. ר' ישראל אריה ליב שהמשיך בבוצץ; ב. ר' יעקב הנזכר בתהלה לדוד, פרק כ, אות ה; ג. ר' משה יוסף שעלה לטבריה, ובה נפטר ביום י' כסלו תרי"ח (ספר טבריה, 295); ד. אידל שרה רעכיל אשת רבי יוסף יהושע ששימש כאדמו"ר בבוטשאטש. ר' אהרן ורמן נכד הדע"ק נשא בבוצץ לפני תר"ה את פרירידה בת ר' שמעון מירוסלב (תפארת בנים אבות, 384), ונשתמר מכתבו של ר"ש בקשר לחתונה (אהל שמעון, צו-צח).

בשנת האבל כנראה נדפס בדפוס גרשון לטריס בזולקיב או ברוסיה, ספר שהוא נדיר ביותר כיום. נשמת חיים, כה ד', דברי הספד ותנחומים על פטירתו, ובתוכו קונ' עץ החיים מדברי תורתו. הכותב הצניע את שמו, ובהקדמתו מצטדק על שלא נטל הסכמות מגדולי ישראל ומהבנים, כדי שלא לגלות את זהותו. נמנה על התלמידים, וכשרשם את חידושי רבו והראם לו, הוטבו בעיניו. יתכן שהוא ר' חיים ירוחם לנץ שנמנה לעיל. בתוך ההספד ד"ת מרובים מפי רבו ומתוך כתביו, רובם רמזי קבלה. כמו"כ כלל את הרמזים ששמע מרבו על תאריך פטירתו וקבורתו. לקוטים מההספד נכללו בספר ברכת אברהם.

בשנת תר"ן נדפס בלמברג ספר תולדות הראב"ד, מאת ר' אליהו צבי שמרלר מברודשין, עם הסכמת אבי אמו האב"ד רש"פ שרייער. בסופו נוסח המצבה שנשלח לזקנתו בילה גוטפריד ע"י נכד ראב"ד.

ראב"ד כתב את חידושיו ברבבות דפים החל משנת תק"ן, והצטער על שלא הכשירם לדפוס. הוא כתבם ללא סדר כפי שעלו ברעיוניו, ובלשון קצרה, כי לעצמו לא הוצרך לפרט. הכתבים היו חביבים עליו מאד, ובעת שריפת בוצץ אמר שיצילום תחילה, שעה שכל רכושו נשרף. י"א שיהודי אחד מצא את התיבה בה היו מונחים, וראו בכך השגחה מן השמים. הוא עצמו אמר בעניוותו, שההצלה באה בגלל מכתב מרמ"ל מסיסוב שהיה שם. כל יום חידש י"ח ואח"כ ל"ו הלכות, ובלילה היה עובר עליהם שוב. גם בהיותו בדרך לא ויתר על מנהגו זה, ופעם בנסעו ללבוב להמתיק סוד עם הישועות יעקב, נתעכב בשל כך בדרך באכסניה בעש"ק אחה"צ. כך הצטברו לו רבבות חידושי דינים, וקיוה שמח' ראי"ז מרגליות ידפיסם. בראש תפלה לדוד כתב ששלחם אליו לשם כך לברודי, אלא שבינתים "נגנז הארון". י"א ששם אבדו גם כל התשובות שלו שהשיב לאלפים. בפטירתו מצאו שכתביו שוקלים 50 ק"ג או יותר. הוא מביא בהם ד"ת רבים מרבותיו, חביריו ותלמידיו. הם נותרו בידי נכדיו שהשתדלו בהדפסתם, אך רובם אבדו בנדודים ובשואה. ד"ת רבים ממנו בספרי רי"מ היבנר.

ברכת דוד עה"ת, למברג תר"ה, ב, קפב ד'. בשער מחמת הצנזורה: דפוס יהודית רוזניס, תקס"ה–1800! יערי קבע את השנה לפי חתימת המלבה"ד (קריית ספר, יז, 107). מעבר לשער מתנצל המלבה"ד תלמיד המחבר שאינו מדפיס את ההסכמות שעמו, ואוסר להדפיס בלי רשות "בעל המדפיס". יתכן שהוא ר' דוד (אב"ד בויאן?) לפי רמז בסוף הספר. בהקדמתו כותב שליקט מהכתבים שהניח רבו, והוסיף בתחילת כל פרשה מה ששמע ממנו בעצמו. זכה עוד להראותם לו, והוטבו בעיניו. לפי שעה מדפיס רק על בראשית בדרך פרד"ס, ומקוה להדפיס גם את יתר החיבורים עה"ת, גפ"ת, שו"ת ועוד. בסוף הספר דרוש פלפולי למסכת פסחים. מהדיר דע"ק כותב בהקדמתו אודות ספר זה, שהוא מונח בקרן זוית לרוב קיצורו.

בשנת תרכ"ד מסר בבוצץ ר' יצחק נכדו של ראו"ד את חידושי זקנו על יו"ד, לתלמידו ר' אורי שרגא פיבל שרייער. כשרש"פ עבר בתרכ"ה לרבנות ברודשין, המשיך לסדרם ביגיעה רבה בשנים הבאות. כשנדפס עשה הספר לו ולרבו שם עולם בשערים המצוינים בהלכה.

דעת קדושים, ח"א מספרו הגדול על שו"ע קדשי דוד, דינים והוראות בשחיטה וטריפות שהניח הרב בכתובים, ערוך ומתוקן בתוספת הגהות התלמיד בביאוריו גידולי הקדש ומקדש מעט. לבוב, בהוצאות ר' אברהם ויידנפלד מסטנילסלב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרל"א, ב, לג, קמו, לא ד'. ההסכמה היחידה היא מהשו"מ עם ד"ת, ובה מספר שבילדותו כאשר ביקר בברזאן אצל זקנו ר' דב הלפרין, שמע את עוצם בקיאותו וחריפותו של המחבר. כעבור עשר שנים נזדמן ראו"ד ללבוב, ופלפל עמו ע"ד חידושיו במפרשי הים שבסוף הים התלמוד, והתנצחו בהלכה אף כי כבר היה אחר חצי היום בקיץ, והיה מעוטף בטלית ותפילין, ולא אכל עדיין "בכ"ז חביב עליו דברי תורה, והייתי חביב אצלו עד לאחד, ואף כי צעיר לימים הייתי. ובנסעו בחזרה מלבוב והיה בבערזאן, שאל אותו זקני הרב ז"ל האם שם לבו עליי, ואמר לו בזה"ל: רב יוסף סיני ועוקר הרים, והנה מזה נראה עין בעין כמה היה יקר בעיניו צורבא מרבנן." בהקדמת המסדר מפליג בגדולת רבו, הליכותיו ומידותיו בקודש. מתאר את מצבם הגרוע של הכתבים שהיו קשים עד מאד לסידור ולפיענוח, ורומז שכאשר רפו ידיו נגלה אליו רבו ועודדו להמשיך. מוסר את דרכי עבודתו בריכוז ועיבוד הכתבים אותם הציג סביב השמלה חדשה תבואות שור, ובשוליהם שני ביאוריו: גידולי הקדש באריכות, ומקדש מעט בקיצור. בכתובים נותר חיבור שלם על ד"ח שו"ע, לו נתן את השם הכולל קדשי דוד, על או"ח בשם קודש הלולים וכו'. בסוף הלכות שחיטה באים כללי הכי רביתייהו והפסד מרובה. בסוף הלכות טריפות דיני תר"ל (תרתי לריעותא) מסודרים ע"פ א"ב. פרידברג רושם גם מהדורת תרל"ד, קצט ד'.

בשנים הבאות נתברררו השיבושים והחסרונות בגוף הספר ובשני הפירושים, ר' שמעון נכד שלח עוד הוספות, רבנים ושובי"ם שונים שלחו אל המהדיר את השגותיהם או את שאלותיהם לחוות דעתו. משום כך הדפיס משמרת הקודש, לעמבערג, אברהם ניסן זיס סג"ל, תרל"ט, נ ד'. בהקדמתו מודיע ששוקד כעת לסדר את הספר דע"ק על הלכות סת"ם. בספר: השמטות לספר דעת קדושים, כציונים קצרים לפי סדר סימני השו"ע, ופעמים קטעים שלמים להרחבת הביאור; מדף יז. קונטרס התשובות (50) לשואליו. בסי' מה ד"ת מרא"ד; מדף מ. קונטרס מעדה בגד, מבנו ר' אהרן אב"ד טלוסט שמימן את ההדפסה.

מהדורה שניה של הדעת קדושים נדפסה בלעמבערג, דפוס פעסיל באלאבאן בשותפות עם ר"א ווידנפלד, תר"ם, ר ד'. במהדורה זו נדפס הפנים באותיות גדולות, וההוספות שבגליון נכללו במקומם הנכון בפנים. ר' יעקב יצחק ורמן נכד המחבר ראה מהדורה שסודרה בצורה שונה לחלוטין באותו מקום ושנה. הוא מתפלא על שלא שיבצו במקום את כל ההגהות שבמשמרת הקודש. דע"ק נכלל במהדורות שו"ע לבוב, תרמ"ח ואילך. עוד הוצאה בלמברג תרנ"א. שמלה חדשה תבו"ש בכור שור עם לבו"ש דעת קדושים גדולי הקדש ומקדש מעט, וארשא, האחים ר' שרגא פיבל ור' יהודה ליב מונק, דפוס ר' יעקב זאב בר"י אונטער־העדלער, תרנ"א.

מהדורה מורחבת נדפסה בשינוי צורה: שמלה חדשה תבואות שור בכור שור, ועליו לבושי שרד ודעת קדושים עם הפירושים גדולי הקדש ומקדש מעט, וארשא, ר' יהודה ליבוש מונק, דפוס לעווין־עפשטיין, תרס"ב, קס, צג ד'. המסכימים: בעל בית הלוי בתרנ"א; ר' שמואל זנויל קלפפיש ור' יצחק הכהן פייגנבוים מוצ"י וארשא בתר"ן. רש"ז קלפפיש חזר וכתב בתרנ"א בתשובה לשאלת מהרי"א איטינגא מקיץ תר"ן איך מותר להדפיס את שני הפירושים של רש"פ שרייער, שראה את מכתבי מחברם אל המו"ל, ובהם כתב שמרשה לו ואין כל מניעה מצידו.

מהדורת צילום של לעמבערג תר"ם נדפסה ע"י יהודי מבני־ברק בישראל תשל"ב, ו, ר; יח ד', ביזמת נכד המחבר רבי יואל מושקוביץ משאץ, עם הקדמתו מתשל"ג. לפי עצתו נוספח כאן צילום דפי ההשמטות שבראש ספר משמרת הקודש. כמו"כ הובטח שיתוספו כאן דע"ק עם הפירושים על הלכות קטנות ביו"ד סי' סא-סח, והלכות שמחות שנדפסו בשו"ע יו"ד לבוב ולא בוילנא. עוד צורף מכתב המפרש מתרכ"ה אל המהרש"ק.

דעת קדושים מספר רשום בכתב אמת הכולל כל דיני מצות כתיבה שבתורה, לבוב, יעקב עהרנפרייז, דפוס פ. בנדרסקי, תרנ"ו, ב, נח; יז; מג ד'. ח"א מהספר כולל ביאור הלכות ס"ת ביו"ד סי' ער-רפה, ובו ד' ספרים: הפנים הוא ספר בני יונה מר' יונה לנדסופר, סביבו הדע"ק, ובשוליו הפירושים מקדש מעט בקיצור וגדולי הקדש באריכות. ח"ב בשער נפרד הוא על הלכות מזוזה, וח"ג בשער נפרד מתרנ"ז על הלכות תפילין. בשניהם נפתחים רק ג' ספרים בלי הבני יונה. בראש ח"ג כתב המהדיר בדברי הקדמתו הקצרים, שלא העתיק מהלכות תפילין רק הנוגע לכתיבה, ויתר החידושים על הלכות אלו מקומם באשל אברהם. בסוף ח"ג קונטרס מהלבוש בתמונת האותיות. ח"ד על כתיבת גיטין לא נדפס. בראש הספר הקדמת אגדה מהמסדר, ובה כותב שלקח כיסוד את הבני יונה אף כי ראו"ד לא ראהו, סידר עליו את מקדש מעט, אבל בגידולי הקדש מפלפל בשניהם בבני יונה ובדע"ק. עוד כותב כי זהו ח"ד של הדע"ק, ועוד ידפיס תשלום יו"ד שאח"ז עד הלכות שמחות, אשר הם עצמם נדפסו כבר ביו"ד החדשים של בלבן בלבוב. מאחר שכבר נדפס ח"א על שחיטה וטריפות, וכן על הלכות אבר מן החי ומליחה, מקוה להוציא לאור ח"ב וח"ג להשלמת יו"ד עד הלכות ס"ת. מהדורת צילום של הוצאה זו נדפסה בירושלים תשכ"ד, ב, נח; א, טז; מב; נב ד'. החלק האחרון שנוסף כאן, כללים לדיני סת"ם, צולם מעותק שהוגה ביד.

דעת קדושים על הלכות מליחה, בב"ח, הלכות קטנות בסוף יו"ד והשמטות קדשי דוד, עם הפירושים גדולי הקדש ומקדש מעט, לעמבערג, בימ"ס בן־ציון זיידמאן ויצחק צבי אויסשניטש, דפוס א. סאלאט, תרע"ב, ג, פד ד'. בהקדמה תולדות רש"פ שרייער בדיוק ובפרוטרוט ע"י נכדו ר' זאב לפי מה ששלח לו ר' אברהם בנימין שמרלר. המו"ל ר' זאב שרייער נכד רש"פ מציין בהקדמתו, שחידושי הרב המחבר בסוגריים עגולים, וחידושי זקנו התלמיד במרובעים. אמהות הספר ניצלו מהשואה, וכשהובאו לארץ נקנו ע"י ר' יעקב יצחק ורמן נכד המחבר. הוא הדפיס מהדורה חדשה עם הוספות בתל-אביב, נתן רוהלד, תשי"ט, ב, צ ד'. בעריכת הספר לדפוס טיפל ר' שמואל זנויל זרסקי מת"א. בראש הספר שמות ילדי המו"ל, וזכרון לקדושים הי"ד. בהקדמתו הוא מבכה את אובדן כתה"י של המחבר בכל המקצועות. לספר הוסיף על הלכות מתנות כהונה ואבלות, כפי שנלקטו מהדע"ק במהדורות שו"ע יו"ד של ראם בווילנא. בסוף הספר: פנינים יקרים; תולדות המחבר שכתב לפי ספרים וסיפורי אביו וזקני החסידים, וביניהם ר' דוד זידמן מת"א נכד הנטע שעשועים; תום ופקסימיל; מגילת יוחסין של המהדיר.

ביאור מספיק על הספר בשם דברי אברהם חיבר ר' יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין. תחילה הדפיס בתרמ"ו ח"ב על הסימנים מ-ס, אח"כ בתרנ"ג קונטרס תר"ל עם כללי הכי רביתייהו מהדע"ק, ולבסוף דברי אברהם ח"א על הלכות שחיטה וכללי תר"ל. הטור הפנימי הוא דברי הדע"ק באותיות מרובעות, ובחיצוני פירושו באותיות רש"י. בהקדמתו לח"ב כותב שנתעורר לחבר את הפירוש ע"י בנו אברהם אבוש ז"ל בן העשר. אין לתמוה על סתירות בדברי המחבר, כי פעם הקל ופעם החמיר לפי נסיבות השאלה. מכיון שהדע"ק קיצר מאד ונלאו להבין דבריו, לכן כותב פירוש ושם בתוכו את דברי הדע"ק עם הבחנה מה ממנו ומה ממפרשו, וכשהוצרך להאריך ולפרש יותר, השמיט את דברי הפירושים גדולי הקדש ומקדש מעט.

ספר תהלה לדוד, למברג תרל"ב, ר ד'. הסכמת השו"מ ניתנה לר' אברהם דוד ור' צבי הירש נכדי המחבר (נודע על פני תבל צדקתו וקדושתו וגדולתו ותקפו בתורה ובחכמה וביראה). הוא מזכיר בה שנכללו כאן גם פירושים מהנטע שעשועים חמי המחבר. מהספר שרדו בעולם רק ג' או ד' עותקים. מהדורת פאר בשני חלקים ובסידור חדש הוציא לאור נכדו רבי יואל מושקוביץ משאץ, בירושלים, דפוס המקור, תשל"ד, עם ציונים מ"מ והערות בשם חסדי דוד, והקדמה בה כותב שהתבסס על ההוצאה הראשונה, אך הוסיף גם ממקורות אחרים. בח"א המזמורים א-פט, 24, שס, קכח עמ'. בראשו הסכמת השו"מ לדע"ק, מכתב רש"פ שרייאר אל המהרש"ק, מגילת יוחסין של המהדיר, השמטות ותיקונים. בסופו מפתח מפורט לפסוקים, מאחז"ל, ספרים ואישים. בין היתר מוזכרים רצ"ה סופר ור' שלום ז"ל אב"ד שאץ. בח"ב המזמורים צ-קן, 8, — תשי, קמד עמ'. בראשו מכתב המחבר למחי' ראז"מ. מזכיר בו ששמע מר' זאב וולף ב"ר יצחק ישכר מבוצץ שיכול להציע חדו"ת לפניו, ועי"כ שולח ע"י אחיו של רז"ו את מה שהשיב לר' שמריה מהרימלוב; הקדמתו לתפלה לדוד; קטע מחידושיו. בסופו: פירושו לי"ג עיקרים מתוך סידורו ותפלה לדוד; מפתח ענינים מפורט; ליקוטים ממה שכתבו תלמידיו בשמו; אגרת שמסר לר' חיים אייזיק דומ"ץ בוטושאן לגדור פירצות שונות בקהילתו; קטע על חמיו; אגרת מתקנ"ה למען פדיון שבויים.

מחזה אברהם עה"ת, חוזה דוד על נ"ך, קונטרס חזון למועד דרושי אגדה למברג, מ. פ. פורמבה בדפוס א. ויידומץ, תרל"ו, ב, סד, מד ד', עם הסכמת רצ"ה אורנשטיין. הובא לדפוס ע"י נכדיו האחים הגיסים רצ"ה ור' שמעון ורמן. בהקדמת ר' שמעון מגולל תולדות זקנו המחבר. הספר לוקט מכתביו, מתקרב לדרך הפשט, בלי עסק בנסתרות. מביא בו ד"ת מרבותיו, וכן מחכמים קודמים ומבני עירו. מהדורת צילום בירושלים, פאר הספר, תשכ"ח.

דברי אבות, ביאור עמ"ס אבות סביב הפנים, לעמבערג, דפוס ניק וסלט, תרל"ט, מו ד'. הובא לדפוס ע"י האחים־הגיסים, עם השמטות בסוף "יען שלא הייתי בבית הדפוס". מהדורה נוספת שם בתר"ם, מ ד', עם הקדמת המחבר. הוצאת פאר חדשה עם הוספות ותיקונים ובאותיות מרובעות: ששה ספרים נפתחים מספרי הגאון ראב"ד מבוטשאטש: דברי אבות, תפלה לדוד, דברי דוד, ברכת אברהם, מילי דחסידותא, אמרות טהורות, ירושלים, דפוס אלפא, תשכ"ו, ח, שיב עמ'.

המלבה"ד ר' גדליה שורץ מברוקלין כותב בהקדמתו הקצרה, שההשמטות שהיו בסוף החיבורים נכללו כעת במקומם, ומציין את השיפורים, במיוחד באמרות טהורות. בהתחלה המכתב לראז"מ, ובסוף קיצור תולדות המחבר מבלי לציין מי כתבם.

קונטרס אמרות טהורות ע"י האחים־הגיסים, לעמבערג, דפוס יעקב משולם ניק ואורי וולף סלט, תרל"ט, יב ד'. המחבר היה נוהג לקבץ מדי פעם קבוצות שונות, ולשאת בפניהם את ההלכות הנוגעות להם. כל שנה לפני הפסח קיבץ את האופים, ודרש לפניהם את דיני הזהירות מחימוץ. גם חתנים היה מכנס ללמדם. בקונטרס זה ההוראות שדרש לפני הנשים המשגיחות על הטבילה. הפנים והביאורים מסביב בלשון הקודש, ותחתיהם תרגום ליידיש. בהקדמת המחבר כותב שהעתקות מקונטרס זה נתפזרו בעיירות הסביבה, וכעת מוסר לר' בנימין את זכות ההדפסה. אמנם רח"א שפירא כתב בדרכי תשובה סי' קצ"ח ס"ק ל"ב, ששמע מזקנו ר' שלמה שלא יפה עשו מדפיסי הקונ', ולא בדקו הרבה דברים שרשמם רק לעצמו ולא לרבים (מביאו רב"צ יעקובוביץ, ציוני טהרה, בהקדמה, עמ' י'). לפי ההקדמה אומרים, שחיבורו זה ועל הלכות מליחה נדפסו כבר בחייו. בהתחלה אזהרות בעניינים אחרים. מהדורה נוספת בתר"ם, בתוספת אזהרות בהלכות טבילת כלים ושבת. הוצאה זו נדפסה שוב בהידור ע"י ר' שמואל מרדכי דרזנר מסטמר, סאטו-מארע, מאיר ליב הירש, תר"ץ, כמו־כן היא נכללה בששה ספרים נפתחים, תשכ"ו.

אשל אברהם (לא צוין) אשל אברהם בפלפול וחידושי דינים על שו"ע או"ח, א-ב, לוקט וסודר מתוך המון כתביו ע"י ר' ישראל אריה ליב בנו הצעיר של ר' יצחק נכד המחבר, לעמברג, פעסיל באלאבאן, תרמ"ו, לב, יב ד'. מהדורה נוספת באותיות זעירות, תרנ"ג, כב, ח ד'. משנה זו ואילך נדפס הספר במהדורות השונות של שו"ע או"ח בסוף ח"א וח"ב, עם שני שערים.

אותו הנכד המלקט הוציא לאור אשל אברהם מהדורא תנינא, בוטשאטש, דפוס זאב דראטלער, תרס"ו, ב, צו ד'. המסכימים: המהרש"ם (ומאז בהיותי בבוטשאטש זכיתי לראותם, ומהם אשר העתקתים לי... ואפס קצהו זכור אזכרם מאשר ראו עיני ולא זר בהיותם בידי); ר"מ אריק (מכיר אנכי את נכדו הרב הנ"ל כי הוא אדם יקר מאד נעלה, והוגה בתורת ה' יומם ולילה, ולעומת זאת הוא אדם חלוש בגוו). גם המהרש"ם העיד עליו שהוא חלוש ידוע חולי, דל אמצעים, והליקוט והעתקה מכתבים ישנים מנושן עלו לו ביגיעה רבה. בהקדמת המו"ל מודיע שמהדורה קמא כתב המחבר באריכות בעת ישבו ביזלוביץ במנוחה, ותנינא כתב בבוצץ בקיצור לרוב טירדותיו. מדף צב. קונטרס הערות וציונים של ר"מ אריק, אותם כתב בעת שהכתבים היו מונחים אצלו לעיון. בחידושי יו"ד כת"י השתמש ר' איצק שו"ב בוצץ (משכנות הרועים, ח"א, דף כה). מהדו"ת צולמה מחדש בא"י, אבן ישראל, תשכ"ד לערך. מהדורה חדשה מאוחדת עם הערות וציונים, נערכת ע"י נכדו רבי יואל מושקוביץ משאץ בירושלים, ועומדת להופיע ע"י בניו.

עזר מקודש (לא צוין) עזר מקודש על שו"ע אהע"ז, נדפס בגליון השו"ע מתרמ"ו ואילך. כמו־כן נדפס מכתב־יד בתור ספר לעצמו על הלכות גיטין ושמות אנשים ונשים, עם גדולי הקדש ומקדש מעט מתלמידו רש"פ שרייער, בהוצאת בימ"ס ר' משולם הורוויץ מסטניסלב, בילגוריייא, ר' נטע קראנענבערג, תרצ"ג, נח ד', עם הקדמת הנכד ר' זאב שרייער שקיוה להוציא גם ח"ב, כללים הנחוצים לחלק זה. בסוף הספר שמות מקומות בגליציה.

תפלה לדוד בעניני ברכות ובנוסחאות התפילה, למברג תרמ"ו. המהדורה אזלה מיד, ונדפסה שוב בקאלאמע, אלטער טייכער, תרמ"ז, מ ד', עם הקדמת המחבר. הקדמת המו"ל ר' שמעון ב"ר יצחק מרשימה מאד. הוא כותב בה על עוניו במעשים ובממון, ועל עוצם התלאות המונעות ממנו להגשים חשקו להדפיס את כתבי זקנו. הוא מזכיר שכמה נסעו לא"י, ולקחו עמם מהכתבים כדי להעתיקם שם. פרידברג רושם בטעות מהדורת תרל"ו, לח ד'. הספר נדפס מחדש בתוך הסידור דעת קדושים, תרנ"ב, וגם בששה ספרים נפתחים, תשכ"ו.

סדר הגדה של פסח עם פירוש אשל אברהם, ונלוו לו ז' פירושים מגדולי עולם: הרשב"ם, ר' שאול מאמשטרדם, דרך החיים, בית לוי, מטה לוי, ומטה אהרן על חד גדיא, לעמבערג, ישראל דוד זיס, דפוס אורי וולף סלט, תרמ"ז, 24 ד' (יערי, 1291). פעם נוספת עם פירוש יד רמה, מלוקט ע"י ר' שמעון ב"ר יצחק, קאלאמעא, אביגדור טייכער, תרנ"ז, לא ד' (יערי, 1537). נכדו רבי יואל מושקוביץ איחד את שתי המהדורות, הוסיף מעוד מקורות, והדפיס הגדה של פסח עם פירוש אשל אברהם ויד רמה, בתוספת ציונים מ"מ והערות אשל ברמה בשוליו, ירושלים, דפוס המקור, תש"ל, רמד עמ'. בהקדמת המהדיר כותב שהמחבר כתב הכל מזכרונו בלי לעיין בפנים, ולכן היה קשה למצוא את המקורות. נותן הכל בלשון המחבר, ומציג בנפרד את מקורות הפסוקים. נחפו להשלים, ולא ערך במתינות כפי שרצה. בסוף הספר: תולדות המחבר שנמסרו לו ע"י בן דודו ר' יעקב יצחק ורמן מת"א, ושני סיפורים על זקנם. לפי אחד מהם רצה השר שלום להיוועד עמו באחד הלילות, אך שעה לפני כן ברח, כדי שראה"ד לא ישפיע עליו להניח תפילין בחול המועד כשיטתו.

ברכת אברהם, מנהגים ודברי תורה שרשם מפיו לפחות מתקצ"ח, תלמידו ר' משה דב ויזלברג מקולומיאה. יצא לאור ע"י בנו רצ"ה ויזלברג עם הקדמתו, הוצאת ר' יוסף פרידמן, קאלאמעא, דפוס אלטער טייכער, תרמ"ח, כג ד'. בדפים יז.-יט. דברי התורה שנדפסו בנשמת חיים. בדפים יט.-כא. קונטרס זכרון משה, בו מלוקטים דברי צדיקים על מעלת השמחה, ואחריו לקט מספרו אשל אברהם.

הספר נכלל בתוך ששה ספרים נפתחים, תשכ"ו.

נזכר בו מה ששאל אותו רבי פייביש ז"ל מברודשין (ט.); אגרת ששלח אליו ר' מנדל מפודהייץ (יא.); שאלת אב"ד קוזובה מבנו ר' ישראל אריה (טו.); ד"ת בשם ר' ברוך קלאוונער.

מילי דחסידותא (פירוש והגהות על צוואת רבי יהודה החסיד וספר חסידים, קאלאמעא, אלטער טייכער, תר"י, מ ד'. לוקט ע"י הנכד ר' שמעון, עם הקדמתו באגדה. הספר הגיע לידי ר' שמואל דוד הכהן פרידמן דומ"ץ חוסט, ע"י ר' אלטר פינקל מקולומיאה שעבר לעסטעג. רש"ד יזם הוצאה חדשה של הספר, וקבל הוספות מהנכד ר' שמעון מנדבורנה שמכר לו את זכותו בספר. רבות טרח בסידור הכתבים, בסיוע גיסו ותלמידו ר' ליבש שנע מסוקל. כמו"כ טרח ויגע בהעתקת הספר ר' מנחם מני קראפער מחוסט, לו נמסרה זכות הדפסת הספר במהדורה שניה, עם הוספות מכת"י המחבר והגהות המהרש"ם, מ. סיגעט, ר' אברהם קויפמאן ובניו, תר"ע, ב, סב ד'. בתום המכירה חוזרת הזכות אל רש"ד פרידמן. בתרס"ט הסכימו: המהרש"ם, ור' משה ב"ר עמרם גרינולד אב"ד חוסט. רש"ד פרידמן עומד בהקדמתו על חשיבות הספר לבעלי הוראה.

בסופו רשימת מנויים מהונגריה. מהדורה זו נכללה בתוך ששה ספרים נפתחים, תשכ"ו. החלק שעל צוואת ר"י החסיד עם הגהות המהרש"ם, נדפס בלבוב (תרפ"ד), בתוך ס"ח עם הערות והגהות מקור החסד מהמו"ל ר' ראובן מרגליות, ומהדורה שניה עם הוספות והקדמת תולדות ר"י החסיד וצוואתו בתרפ"ח, כה ד'. מהדורות נוספות בויליאמסבורג תשכ"ב, וניו-יורק תש"ל.

דברי דוד, נוספות בעניני תפילה על הנדפס בתפלה לדוד, מלוקט ומסודר ע"י נכדו ר' שמעון, קאלאמעא, אלטער טייכער, תרנ"ב, מ ד'. מדף ט: על פרקי אבות. מדף ל: על הגדה של פסח. בדף לה. ד"ת מר' ישראל אברהם ב"ר זישא מאניפולי. הספר נכלל בתוך ששה ספרים נפתחים, תשכ"ו.

סדר (סידור) דעת קדושים, תפלות כל השנה עם פירוש תפלה לדוד והוספות שונות, פרעמישלא, זופניק קנולר והמרשמיט, תרנ"ב, טז, רלו ד'. מעבר לשער שטרי המכירה מר' שמעון וואהרמן לר"ח קנולר עורך הוצאת סידור זה בתרמ"ט, ממנו לר' אברהם יצחק אמקרויט בתרנ"ב, וממנו למוציאה לאור עטיל אמקרויט. המסכימים: הרבי משינאווא (עם ד"ת); ר"י שמלקיס לש"ב ר"א אמקרויט. הקדמת המחבר נדפסה כבר בתפלה לדוד. מדף רב: קונטרס נועם מגדים על דיני תפלה מהפמ"ג. מדף רכא. קונטרס עיון תפלה מרבי שמרל מהרימלוב. אח"כ בשער נפרד: דרך החיים השלם מהחוו"ד, עם מהדו"ת שלו בה נכלל כל מה שנשמט עד עתה, פרעמישלא תרנ"א, נב ד'.

מהדורת צילום עם שער נוסף בכתב סת"ם יצאה לאור בירושלים-ניו יורק, דעת קדושים, תשי"ח, ע"י הרב מאיר בינדיגר, בנם של ר' אליעזר ליפא אב"ד מאלדעוויצא וחנה בת רבי מאיר מושקוביץ משאץ נכד המחבר. נכללו כאן גם הנועם מגדים ועיון תפלה, ונוסף ספר תהלים, כא ד'.

כסף הקדשים נדפס מכתב־יד בשולי שו"ע חו"מ, במהדורות השונות של השו"ע שהדפיסה פעסיל באלאבאן בלעמבערג מתרנ"ח. תלמידו רש"פ ראה את הספר הארוך, ואמר שהוא כמו האורים ותומים.