ר' אלכסנדר יעקב ב"ר חיים מאיר זאב הכהן זלנפרינד

משיניבה (תקמ"ח–תרל"ד)

נולד בטרלא בשנת תקמ"ח כבכור לאביו האב"ד ר' חיים מאיר זאב הכהן, שהיה בנו של ר' יצחק אברהם אבלי אב"ד פינטשוב מח"ס כתר כהונה, נפטר בר"ה תקס"ט, ב"ר דב בריש כ"ץ אב"ד אפטא, ב"ר יצחק אב"ד סטבניץ ואפטא מו"ל גבורת אנשים ושו"ת מאבי הש"ך, ב"ר משה ר"מ בפודהייץ, בנו של הש"ך שנשא את יענטא בת ר' בנימין זאב וולף נכד הרמ"א. כמו־כן הגיע יחוסו לר' יצחק אב"ד פוזנא, ר' פיבוש אב"ד קראקא, ר' שאול וואהל ולמעלה בקודש. ר"י בנעט מקאלוב ורצ"ה מליסקא כותבים בהסכמות לספרו שערי חיים: וכמעט לא נמצא שלשלת היחוס כמותו במדינתנו. בשנת תקס"ט עבר להונגריה, וכיהן ברבנות ראצפערד, נאדאודוואר וסאלאש. היה בידידות עם רבי יצחק איזיק מקאלוב. נפטר בסיגעט בשבת כ"ב אד"ב תקצ"ב. נשא את שרה לאה בת ר' שלמה ויענטיל בתו של ר' אלכסנדר סנדר היי"ד מזמושץ, ב"ר אברהם אבוש הכהן, ב"ר משה גינצבורג אב"ד ראדניץ ולמעלה בקודש. נולדו להם: א. ר' אלכסנדר יעקב; ב. ר' שלמה שמואל אב"ד ראסאנאוויץ, חתן השמן רוקח, ואבי ר' דב בריש שגר בטורנא; ג. ר' אברהם אבלי אב"ד קאשוי וזלושיץ־פולין, מח"ס פרס אבות ופני אברהם; ד. פייגא.

ראי"י עבר בתקס"ט עם אביו להונגריה, ונתקבל בגיל צעיר כאב"ד שאמשאן. עזב מסיבה בלתי ידועה, והשתקע בשינאווא. לא מש מאהלה של תורה, אף כי התעשר מאד. הוציא לאור בפרעסבורג תרי"ט את ספר שערי חיים של אביו. כשהתרושש מחמס השלטונות שב להונגריה, והתישב בהאלאס. שקע בלימודי הנגלה והנסתר, נהג בפרישות, והסתפק במועט. נפטר ביום י"ב תשרי תרל"ד. בניו: א. ר' אליעזר יעקב בשינאווא; ב. ר' יוסף אליהו חתן ר' ישעיה בנעט אב"ד קאלוב. נכדו כנראה ר' יוסף אליהו שנולד בהאלאס בתרנ"ה לאביו ר' דב ולאמו מינדל, ונפטר בפ"ת ביום י"ג תמוז תשל"ט (נכדו, המודיע, י"ג אב תשל"ט, ג); ג. ר' דב בריש נח חתן ר' נתן נטע מגריידינג. בספרו של אביו מובאים כמה מחידושיו. בדף כ' צוינו דברי התורה שהציע לפני ר' יוזפא שטרן מזולקווא אשר שיבח את חריפותם.

זַלִּץ